קרן של ממשלת סינגפור תשקיע בסטארט-אפים בישראל מיליוני דולרים

המודל של רוסאריו, מתאר עוזי ברייר, שמנהל את תחום ההשקעות בטכנולוגיה, כולל השקעות משותפות מגופים ממשלתיים ופרטיים מסינגפור, לצד השקעות מקרנות, גופים מוסדיים וגופים פרטיים ישראליים, בהובלת רוסאריו. ההשקעות, לדבריו, יתמקדו בחברות הנמצאות בשלב של תחילת מכירות בתחומים כגון תוכנה, עיבוד אלגוריתמים, ניתוח נתונים בקנה מידה גדול (Big Data),אבטחה וביוטכנולוגיה.

אחת הקרנות הסינגפוריות שלוקחות חלק במודל היא ספרינג קפיטל, גוף השקעות ממשלתי, כחלק מפרויקט ספרינג להצמחת חברות בסינגפור. הקרן - Spring Seed - מתמקדת בחברות סטארט-אפ ומנהלת כ-150 מיליון דולר, נמצאת לדברי ברייר בתהליך עם מספר חברות ישראליות. "המוטיבציה הראשית של ספרינג קפיטל וקרנות סינגפוריות אחרות היא לאו דווקא התשואה הישירה על ההשקעה, אלא התרומה לכלכלה הסינגפורית", טוען ברייר, "ההשקעה שלהן תותנה בהעברת חלק מפעילות החברה למדינה, אך אין להן רצון בשליטה בחברה".

יכולות גבוהות

ספרינג כבר מכירה את ישראל. בעשור האחרון נחשף ההיי-טק הישראלי בפני מספר גדול של גופי השקעות בסינגפור, בה מכירים בצורך בהבאת יכולות גבוהות בתחומי הפיתוח הטכנולוגי מבחוץ. רוב הפעילות של גופי ההשקעות מסינגפור התבצעו באמצעות השקעות במספר קרנות הון סיכון מקומיות, כגון ורטקס ופלטיניום. בחלק מהמקרים ניסו הקרנות לבצע את ההשקעה ישירות בחברות ישראליות, כגון בקרן ההון סיכון הממשלתית לתחום ה-IT, אינפוקום.

המשיכה של סינגפור להיי-טק הישראלי אינה חדשה. המאפיינים הדמוגרפיים של שתי המדינות דומים למדי, עם מספר מיליוני אזרחים שכלכלתה מסתמכת הרבה על חברות טכנולוגיה. ההיי-טק הסינגפורי כולל מרכיבים ניכרים של ייצור רכיבים אלקטרוניים (פלקסטרוניקס), זיכרונות (Seagate) ומוצרי אלקטרוניקה (ST).

למרות כל הפוטנציאל של שיתוף הפעולה עם המדינה המזרח אסייתית, העסקה המשמעותית היחידה שעליה שמענו מול גוף סינגפורי הייתה של רכישת אמובי על-ידי סינגפור טלקום בתחילת 2012 תמורת 320 מיליון דולר. ברייר: "רכישות של גופים בסינגפור אינם כל כך נדירות, אבל הערך אינו רק באקזיט אלא גם בהשקעה עצמה או בפניה לשוק הסינגפורי".