הנקראות ביותר

ח"כ יוחנן פלסנר: "קדימה עוד תפתיע בבחירות האלה"

פלסנר אינו מודאג מכך שקדימה בקושי מגרדת את אחוז החסימה נושא גיוס החרדים, הוא משוכנע, יכניס אותם לכנסת ■ "נכון", הוא אומר, "חטפנו זפטה, ובצדק. אבל אנחנו עוד נפתיע בבחירות האלה" ■ ראיון אופטימי

כנס פעילי קדימה, יום ראשון שעבר. חבר הכנסת יוחנן פלסנר, יו"ר מטה ההסברה של המפלגה, שועט לאולם גדוש עסקנים בגיל העמידה, מחלק צ'פחות, לוחץ ידיים ומצטלם עם כל מי שמבקש.

"אתה חושב שאני שוכח מי האנשים שלי?", הוא מחייך לאחד הפעילים שמציג את עצמו בפניו; "אם אני מורח אותך, אני מרשה לך להטביע אותי בבריכה", הוא מרגיע פעיל נסער אחר; וכשפעילה נרגשת מבקשת ממנו לטפל בצעירים שעובדים עבור המפלגה בפחות משכר מינימום, הוא מסביר לה באדיבות שזה לא קשור אליו, ומישיר מבט באלגנטיות אל הפעיל שממתין מאחוריה ומחלץ אותו מהתלונה המעיקה, בפרט כשיש עיתונאית מזדנבת מאחור.

מי שמשעשעים אותו במיוחד הם נציגי קדימה מהוד השרון, מקום מגוריו של פלסנר, שמסבירים לו שהם עובדים חזק בשביל המפלגה כדי שלא יישאר מחוץ לכנסת ויתחרה בהם על ראשות העיר. פלסנר צוחק. "קיבלתי כבר הצעות מהצעות שונות", הוא אומר, "אבל אני נשאר כאן; הציבור מעריך נאמנות ועקביות".

אין ספק, פלסנר נראה הרבה יותר אנרגטי מקבוצת הנערים שהולבשו חולצות הנושאות את הסלוגן "לשלם לחיילים כמו לאברכים" ויושבים משועממים בקצה האולם. כשיבוא יו"ר המפלגה שאול מופז, הם יעמדו מאחוריו לצורכי צילום ויזוזו שוב הצדה, על-פי הוראותיו של מנהל הקמפיין מוטי מורל. את קריאות ה"הוא-הא מי זה בא ראש הממשלה הבא" שמושמעות בדרך כלל על-ידי הנוער שמוצב באירועים כאלה, חסכו מאיתנו הפעם.

אפילו מנחה האירוע, ראש עיריית עכו שמעון לנקרי, הבין שיש גבול. לנקרי החייכן חדור רצון טוב לשלהב את הקהל, אבל מי שבאמת מנהל את האירוע הוא מורל, שלוחש הנחיות באוזנו. הלחישות החפוזות הללו כנראה מוציאות אותו מריכוז, שכן כאשר פלסנר מסיים לנאום הוא אומר לו: "תודה לפלסנר, חבר כנסת מבטיח ואולי בעזרת השם שר". "למה רק אולי?", צועקים לעברו מהקהל. "אם תעבדו קשה, זה לא יהיה אולי", מצהיר לנקרי ועובר באותה נשימה לנפילה הבאה שלו: "המפלגה תמיד תהיה על השולחן. היום זה שאול, מחר זה מישהו אחר".

מופז נע על כיסאו באי-נוחות אבל ממשיך לחייך חיוך מאולץ. מורל לוחש עוד משהו, ולנקרי עובר לדבר על מופז החברתי. "אנחנו בעד אנשי תקשורת בפוליטיקה", ממשיך לנקרי, "אבל בחיאת רבקום, יושב פה רמטכ"ל לשעבר, שהיה שר ביטחון ושר תחבורה, אז נכון שאין לנו הפוליטיקאי האולטימטיבי, אבל מי רוצה פוליטיקאי כזה". פרפראזה חדשה נולדה על משקל "לא סחבק, מנהיג"; מעכשיו אמרו, "לא פוליטיקאי, בנאדם". הכנס מסתיים סמוך לשמונה בערב. "חשבתי שתנסו להשתלב במהדורת החדשות", אני אומרת לאיה נאמן, הדוברת של פלסנר. "אנחנו לא ביבי", היא מחייכת. פעם זה היה אחרת.

כנס קדימה סימל היטב את התהליך שעברה מי שהחלה כמפלגת שלטון, המשיכה כמפלגה הגדולה בכנסת ומוגדרת כיום כרשימה שמגרדת את אחוז החסימה: הרבה קהל מבוגר; צעירים שאינם עובדי מפלגה בשכר, כמעט שאין; גם התקשורת מגלה עניין מוגבל וחלק מערוצי הטלוויזיה שלחו צלם, ללא כתב.

"אולי מופז יגיד משהו על נפתלי בנט", מסביר לי אחד הצלמים את הסיבה לכך שנשלח לפה. האפשרות שקדימה תהיה מעניינת בפני עצמה אינה עולה כנראה על דעתו. מוטי מורל מנסה לשכנע את הקהל שיש עתיד: "אני רוצה לגלות לכם סוד מהחדר", הוא קורץ מעל הפודיום, כאילו לא אמר את אותם הדברים בראיון לרשת ב' באותו הבוקר. "למי יש פה סלולרי? שירים יד". הקהל מצביע. "מכוני הסקרים מצלצלים לטלפון קווי בלבד, אז ברור שהתוצאות לא יכולות להיות נכונות. לכל החיילים שמצביעים לנו ונמצאים כל השבוע בבסיס יש רק סלולרי. שאול יספר לכם שהסקרים תמיד טעו וגם הפעם הם טועים. ואל תלכו בלי לקחת סטיקרים ושלטים". נחכה לקולות החיילים.

לא במקרה מורל משליך יהבו על החיילים. במסיבת עיתונאים שהתקיימה כמה ימים קודם לכן הציגו פלסנר וח"כ ישראל חסון, יו"ר מטה הבחירות של קדימה, את קמפיין הבחירות של המפלגה, שיתמקד בנושא השוויון בנטל. זה הבייבי של פלסנר, שישב בשנה האחרונה בראשות ועדה שהציעה חלופות לחוק טל ופעל ביסודיות לטובת הנושא במהלך כל הקדנציה. לא במקרה הציג חסון את פלסנר במסיבת העיתונאים כ"מר שוויון".

גם כניסתה של קדימה לממשלה במאי השנה נומקה ברצון המפלגה להעביר חוק בנושא (ולא, חלילה, ברצונה ליהנות ממנעמי הקואליציה). בכלל, נראה שקדימה מבליטה היטב את הרקורד הביטחוני של שבעת המקומות הראשונים. על קמפיין "ביבי יסבך אותנו" הם כבר לא מדברים היום. פטריית העשן האטומית שליוותה אותו כבר אינה רלבנטית אחרי שאיראן ירדה מסדר היום; וההימנעות מכניסה קרקעית במבצע עמוד ענן מקשה להבליט את המסר של קדימה בנוגע לשיקול הדעת של נתניהו ברמה הביטחונית.

כשאני מציגה את ההנחות האלה לפלסנר (מפקד בסיירת מטכ"ל, כפי שמצוין בפוסטרים) הוא משיב: "זו לא הייתה השקת קמפיין אלא השקת פעילות. באותה תקופה עבדנו על איחוד גוש השמאל ולכן התמקדנו בסימני השאלה שעולים לגבי שיקול הדעת של נתניהו. זו עדיין סוגיה שמצריכה התייחסות, ולכן הצבנו מולו את סיירת קדימה".

נשמע שחיפשתם את המכנה המשותף בין כל אלה שלא ערקו למפלגות אחרות, ומצאתם את מערכת הביטחון. רק רונית תירוש נתקעה לכם באמצע עם הרזומה הג'ובניקי בחיל המודיעין. "אנחנו גאים בה מאוד. א', בעלה היה בסיירת מטכ"ל, וב', אנחנו לא אומרים שהטיקט היחיד לפרלמנט הוא להיות בוגר סיירת. רצה הגורל שיש לנו חמישה בוגרי סיירות בשביעייה הראשונה, אנשים שהם מלח הארץ - ממלכתיים, פטריוטים וגם מנוסים בענייני ביטחון מעבודתם הפרלמנטרית. אנחנו מציגים קו ביטחוני תקיף וקו מדיני פרגמטי, ובעיקר - אנחנו לא גימיקים שעשו טובה שנכנסו לפוליטיקה ולא תמצאי אצלנו מחפשי ג'ובים אופורטוניסטים. מכל אלה כבר נפטרנו".

"אנחנו לא קול מבוזבז"

קשה באמת לחשוד במי שנשארו בקדימה שהם אנשים שמחפשים ג'ובים. מצד שני, אולי אין לאנשים האלה כבר לאן ללכת. אני מציינת את זה בפני פלסנר:

- תראה, המניות שלכם לא מאוד גבוהות, כמו שהוכיחו מי שערקו מכם.

"כל הרעיון של לקפץ בין מפלגות זה משהו שאני מציע לעשות רק בתרחישי יום הדין, כשיש סיבה מאוד טובה, כמו תפנית אידיאולוגית חדשה שעושה המפלגה. אנשים עברו כי הם לא עמדו בלחץ הסקרים. בתקשורת אנחנו שבריר מתחת לאחוז החסימה, ובסקרים הפנימיים שלנו אנחנו כל הזמן קצת מעל. כששאלנו בסקרים, 'אם תדעו בוודאות שקדימה עוברת את אחוז החסימה, האם תצביעו עבורה?' קפצנו לשמונה-תשעה מנדטים. אנשים מצביעים לנו הרבה יותר כשהם מבינים שזה לא קול מבוזבז".

- נשמע כמו תירוץ.

"זה לא תירוץ. יש אנשים שרק עכשיו מבינים שאנחנו באמת רצים. רק לפני שבועיים, כשהוגשו הרשימות, יצאנו מחוסר הוודאות והגדרנו סופית את המסגרת שבה אנחנו רצים".

- קיוויתם לרוץ במסגרת גושית יותר רחבה, אבל נראה שאין מישהו שרוצה את החטוטרת ששמה קדימה על גבו.

"למה חטוטרת? הרעיון של קדימה עדיין נכון. ויש לה הערך המוסף שלה, ולא רק במובן הטכני של מפלגה גדולה שיכולה לאפשר מימון קמפיין בחירות גדול. עבדתי קשה בניסיון לאחד את המפלגות. נפגשתי עם מי שרק אפשר ודיברתי עם כל מי שאפשר".

- לפיד? לבני? אולמרט?

"עם לפיד לא, אבל המסרים עברו דרך מי שצריך. לא תמיד הדבר האפקטיבי זה לפגוש את האדם עצמו, אלא את האנשים המשפיעים עליו. את כל יתר השחקנים פגשתי ברמה האישית. אף אחד לא אמר, 'אני מתנגד', אבל כולם התנו תנאים והקשו קושיות. העובדה שאין כיום אלטרנטיבה שלטונית לנתניהו היא לא בגלל קדימה. אנחנו היינו מוכנים ללכת את האקסטרה מייל כדי שזה יקרה, וגם מופז הבהיר את זה. אין ספק שהסיבה היא אגו, ולא האגו שלנו, וזה חבל. המשך שלטון נתניהו הוא לא גזירת גורל".

- מי ראוי, אופטימלית, לעמוד בראש הגוש?

"מופז הוא אדם ראוי. אהוד אולמרט ודאי אדם ראוי ויכול להוביל את הגוש. כל אחד משניהם היה האלטרנטיבה הטובה ביותר. מופז ואולמרט דיברו הרבה ביניהם. גם אני דיברתי עם שניהם, ובסוף זה לא יצא לפועל".

- אולמרט מונה ליועץ לוועדה המסדרת של קדימה. מה זה אומר על תרומתו לרשימה?

"שאולמרט תומך בקדימה באופן פומבי, אבל אין לו תפקיד מעשי. אם יתבקש, הוא ודאי יהיה זמין".

"עבדנו כאטומים בודדים"

פלסנר אולי מעורפל לגבי אולמרט, אבל את חשבון הנפש לגבי מצבה של המפלגה, שפלסנר ממוקם בה במקום השלישי, הוא דווקא מנסח בבהירות ובחדות: "אני בחשבון נפש כבר קרוב לשנתיים. המחאה של קיץ 2011 חשפה את מה שלא עבד אצלנו. לפי הסקרים שערכנו, רבים ממצביעי קדימה יצאו באותו קיץ לרחובות ואמרו בעצם שהבעיה היא הממשלה, אבל קדימה היא לא חלק מהפתרון. מפלגת אופוזיציה ראשית צריכה להציג חלופה בכל תחומי החיים. בטח במשבר הדיור. ובמקום להציג תוכנית אלטרנטיבית ברורה וחזקה ולרתום את כל הכוחות החברתיים מלמטה, עבדנו כאטומים בודדים. אני באתי לפחות עם עשר הצעות שונות ואחרים באו עם הצעות אחרות. לא ידענו להיות ארגון הגג שמאחד את הכוחות".

- למה? כי מבין 28 חברי הכנסת היו יותר מדי טרמפיסטים? כי לבני לא הציגה מנהיגות?

"גם וגם. לבני הייתה מנהיגה שעסקה יותר במה היא אומרת ומה העמדות שלה ופחות באתגר הארגוני-פוליטי-מדיניותי של להציב אלטרנטיבה. וגם חברי הסיעה: חלקם ביכו את אובדן מקומם ליד שולחן הממשלה כאילו זה היה רשום על-שמם בטאבו, והיו עסוקים באבל במקום בעבודה פרלמנטרית, וחלקם הגיעו עם כל מיני אידיאולוגיות מוזרות. קחי את הגברת יוליה שמאלוב-ברקוביץ', קיצונית שהסתננה לרשימת קדימה, או כל מיני דילים ושריונים שגרמו לנו להרבה מבוכות. כשאת מחברת את כל הדברים האלה יחד, חטפנו זפטה, ובצדק".

- ואז באה הכניסה שלכם בחודש מאי לממשלת אחדות עם נתניהו ושרפה אתכם לחלוטין. בעיקר את מופז.

"תמכתי בהחלטה הזו, כי אפשר היה באמצעותה להניע תהליכים גדולים כמו שוויון בנטל ושינוי שיטת הממשל, תהליכים שאפשר להשיג רק דרך ממשלת אחדות, בעיקר של סוף קדנציה. לצערי שילמנו עליה מחיר כבד, כי לא הכנו את דעת הקהל מספיק טוב.

"האופן שבו נכנסנו לממשלה שחק את האמינות שלנו בצורה כזאת שגם אם נלחמנו אחר כך על שוויון בנטל, ופירקנו את הקואליציה בגלל זה חודשיים מאוחר יותר, קיבלנו על המאבק הציבורי הזה אפס דיבידנד פוליטי. הפשע היחיד שלנו הוא שלא ידענו לגזור מכל זה קופון".

- נראה לי שלא האמנתם לעצמכם כשהצהרתם שנכנסתם בגלל הסיבות האלה. לא צריך להיות גאון פוליטי כדי להבין שברגע האמת נתניהו יעדיף לשמר את הברית עם שותפיו הטבעיים בסיעות החרדיות.

"דווקא האמנו. אפילו שאת צודקת, גילינו שנתניהו מעדיף לקנות שותפים בג'ובים במקום בסדר יום, כדי לשמר את הדיל שלו עם הימין הקיצוני ועם החרדים".

- זה אומר שלא תיכנסו לממשלה שירכיב?

"אני לא רואה את עצמי נכנס ואני לא רואה את עצמי לא נכנס. אנחנו נאבקים על סדר יום, ונממש אותו במקום שנוכל לבטא אותו בצורה הכי משמעותית".

- כלומר בקואליציה. הרי רק לפני רגע אמרת שאלה תהליכים שמצריכים ממשלת אחדות.

"אני לא חושב שנכון להגיד שאנחנו בכל מקרה לא ניכנס, וודאי שלא בכל מקרה ניכנס. העדיפות הראשונה שלי הייתה להיות אלטרנטיבה לנתניהו. לצערי, בסיבוב הזה זה כבר לא יקרה".

- זו לא הפעם הראשונה שבה האמינות של מופז נשחקת. שאזכיר לך איך הצהיר שבית לא עוזבים, ואחרי יומיים ערק מהליכוד לקדימה?

"מופז היה רמטכ"ל מוצלח ופוליטיקאי רציני שניהל מערכות והוביל עבודת מטה מסודרת. אז הוא עשה כמה טעויות פוליטיות. הוא עזב את הליכוד לקדימה כמו רבים אחרים, רק שהוא השהה את ההחלטה שלו בשבוע. זו עדיין לא סיבה למחוק אותו".

- האמת היא שהגיבור הטרגי האמיתי בסיפור הזה הוא אתה. עובד כל-כך קשה, ובסוף, כמספר 3 ברשימה, אתה עלול להישאר בחוץ.

"מבחינה מתמטית הסיכוי לעבור את אחוז החסימה ולא לקבל שלושה מנדטים הוא זניח. ובכל מקרה, אני ממש לא רואה את עצמי גיבור טרגי; להפך. אני מלא באנרגיות ומלא בשכנוע עצמי. אתה לא יכול להיות אפקטיבי בתוך הכנסת אם אתה לא לוקח את הסיכון לוותר על המקום שלך".

- ציפי לבני הפגינה גישה קצת פחות בוגרת בכל הנוגע למיקומה ברשימה.

"לבני היא פוליטיקאית ראויה. אין מחלוקות אידיאולוגיות גדולות בינינו, למעט ניואנסים בנושא הפלסטיני, שזה נושא שהיא הולכת עליו חזק. אני יותר סקפטי ממנה לגבי היכולת להגיע מחר בבוקר להסדר שלום, וחושב שלהסדרי ביניים ולפתרונות חד-צדדיים מתואמים יש יותר סיכוי מאשר לכניסה למשא ומתן.

"העניין הוא שהיא לא נתנה טיעון אידיאולוגי אחד לעזיבתה את קדימה, למעט זה שהיא רוצה להיות מספר אחת. על זה עוזבים מפלגה? בגלל שהפסדת? כמה פעמים רבין ופרס הפסידו זה לזה ונשארו? יש מילה גסה שנקראת נאמנות, גם לה יש ערך בסופו של דבר".

- איך תסביר את תחזיות הסקרים שצופים לתנועה שבראשותה תשעה מנדטים?

"לא יודע. יש שם סכיזופרניה. אלעזר שטרן מצד אחד מבקש פטור משירות לחרדים לעשר שנים, ובועז נול מאותה רשימה אומר שירות לכול ומיד. וישנם שם מאיר שטרית הקפיטליסט ועמיר פרץ הסוציאליסט. אני לא מבין מה העמדות שלהם, מעבר לזה שכמה אנשים התחברו סביב כמה סקרים והלכו יחד".

"הצבא נכנס לתקופת המתנה"

במסיבת העיתונאים להשקת הקמפיין, פלסנר, שנמנה בעבר עם מחנה לבני, היה אפילו יותר עוקצני כלפיה, כשהזכיר "כל מיני מועמדים שמתייסרים אם לרוץ או לא", ואחר כך דיבר על מפלגת התנועה, והוסיף: "אני מקווה שאני הוגה את השם נכון", לקול צחקוקי עובדות המפלגה שמילאו את המקומות הריקים בקהל ומחאו כפיים כשצריך. האחראי למערכת ההגברה, לעומת זאת, נרדם במהלך הנאומים על השוויון בנטל, כשראשו צונח על חזהו. רק חריקות המיקרופונים גרמו לו מדי פעם להתעורר ושוב לשקוע.

- האם קדימה באמת תצליח לעורר את המצביעים? ויש להוסיף ולשאול: אם תיכנס לממשלה - האם תצליח להוות כוח משמעותי?

משמעות פקיעתו של חוק טל עשויה להיות קריטית משנדמה כרגע. יו"ר הכנסת רובי ריבלין (ליכוד) אמר לפני שבוע כי סוגיית השוויון בנטל עלולה לפזר את הכנסת בתוך זמן קצר, ולהביא לבחירות נוספות בתוך פחות משנה. כזכור, מאז פקיעת חוק טל באוגוסט, נשלחים צווים ראשונים לחרדים, אבל אין גיוסים בפועל.

"הצבא נכנס לתקופת המתנה ומחכה לראות מה יקרה אחרי הבחירות", מפרשן פלסנר. "המבחן יהיה עם הקמת הממשלה הבאה, תלוי איזה הסדר יובא. במובן הזה בחרנו ללכת על סוגיה, שבניגוד להסדר עם הפלסטינים, תוכרע ממש בתחילת הקדנציה; השאלה היא רק אם היא תיטה לכיוון של שוויון ושל שילוב החרדים או של הידרדרות".

- ומנין יבוא הכסף שישווה את שכר החיילים לשכר האברכים?

"את יכולה לקרוא לזה כסף סקטוריאלי. אין לי בעיה עם זה. אגף התקציבים כבר ידע להזיז את המספרים ולמצוא את הכסף. הציבור תומך בנו. בדוכני ההחתמות שהקמנו יש אלפי חתימות".

- השאלה היא אם כל החותמים האלה גם ישימו קדימה בקלפי.

"אני בעד להעביר חוק שבו אני מלווה כל מצביע לקלפי", הוא עונה בסרקזם, "אבל אני לא בטוח שזה יתקבל. אני מאמין שברגע הנכון אנשים יעשו את ההחלטה שטובה להם. אנחנו עוד נהיה הפתעת הבחירות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות