דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

בעלי קרקע נגד עיריית הרצליה: "לא מקדמת את תוכנית חוף התכלת"

מבקשים מבית המשפט להורות למוסדות התכנון "לבצע את שהיו אמורים לבצע כבר לפני שנות דור והתחייבו לבצע לפני מספר שנים"

150 בעלי קרקע במערב הרצליה, המאוגדים תחת "העמותה לקידום תכנון ופיתוח חוף התכלת הרצליה", הגישו לאחרונה עתירה מינהלית נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב והעומדת בראשה, גילה אורון; הוועדה המקומית לתכנון ובנייה הרצליה והעומדת בראשה, יעל גרמן; ואדריכלית העיר הרצליה, הדס נוחם.

העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עו"ד יובל גלאון, "כנגד מחדלן מלקדם כראוי את הליכי התכנון של תוכנית", צוין בעתירה.

מדובר בתוכנית החלה על חטיבת קרקע הידועה כחוף התכלת, המצויה במערב העיר וכוללת 2,200 דונם.

בעתירה דורשים בעלי הקרקע, המחזיקים ב-200 דונם מתוך התוכנית, להורות לוועדה המחוזית להפעיל את סמכותה וליטול את סמכות הוועדה המקומית בכל הנוגע לקידום התוכנית והפקדתה.

לטענת בעלי הקרקע, מוסדות התכנון עוסקים בתכנון המתחם מאז 1943. "עתירה זו מבקשת כי בית המשפט יושיע את בעלי הקרקעות הנתונים במצב של כמעט ייאוש, ויורה למוסדות התכנון לבצע את שהיו אמורים לבצע כבר לפני שנות דור והתחייבו לבצע לפני מספר שנים".

עוד טוענים בעלי הקרקע כי הוועדה המחוזית בלמה את תוכניתם של בעלי הקרקע לתכנון השטח, תוך הבטחה כי מוסדות התכנון הם שיבצעו את התכנון בעצמם בלוחות זמנים סבירים. על בסיס הבטחה זו, משכו בעלי הקרקע את התוכנית שקידמו בקרקע. לטענתם, הבטחה זו הופרה, ובפרט ההבטחה כי עד קיץ 2012 תובא התוכנית לדיון בהמלצה להפקדה בפני הוועדה המקומית.

בנוסף, מתארים בעלי הקרקע בעתירה מסכת ביורוקרטית ממושכת המתנהלת ככדור "פינג-פונג" בין הוועדה המחוזית למקומית, כאשר בפועל לא חלה כל התקדמות בהליך התכנון. "זאת כאשר מוסדות התכנון בעצמם מכריזים בתקופה האחרונה כי ברצונם לצופף את מרכז הארץ ולפתור את מצוקת הדיור".

לטענת חברי העמותה, שממתינים שנים ארוכות לקידום התוכנית, גילם הממוצע הוא 70, ותקוותם כי בית המשפט "יושיט סעד שיזכה אותם בכך שלפני אחרית ימיהם יצליחו ליהנות מפירותיה של העתירה".

בעלי הקרקע צירפו לעתירה התכתבויות מול מוסדות התכנון עוד משנות ה-70, אז החלו בקידום תוכנית על הקרקע. עוד נטען כי בשנת 1976 סוכם בפגישה עם גזבר העירייה כי לשם קידום התוכנית יגויס סכום של לירה אחת לכל מ"ר הרשום בטאבו. אלא לשטענת העותרים, התוכנית לא קודמה, והכספים לא הושבו להם.

בשנת 1996, לאחר שדבר לא קודם, הוקמה העמותה במטרה לקדם את התוכנית, ובשנת 2003 השלימה את הכנתה של תוכנית מתאר מקומית למתחם. בשנת 2004 המליצה הוועדה המקומית שלא להפקיד את התוכנית שקידמו בעלי הקרקע, בטענה כי מאחר שמדובר בתוכנית כה גדולה, הוועדה המקומית היא זו שצריכה לקדם את התוכנית בעצמה. לאחר דין ודברים שהתקיים בין הוועדה המקומית למחוזית, הוחלט כי עיריית הרצליה תקדם את התוכנית ותדווח על ההתקדמות לועדה המחוזית.

בשנת 2007 הודיעה הוועדה המקומית למחוזית כי תכנון המתחם אינו פשוט, וכי היא נתקלת בקושי בקידום מהיר של התוכנית בסוגית החיבור של מתחם חוף התכלת למתחם העירוני בהרצליה. הוועדה המחוזית הבהירה כי היא לא באה על סיפוקה מהדברים שהוצגו על-ידי הוועדה המקומית, שלא עמדה בדרישה שהוצבה לה כי תוך חצי שנה תציג לוח זמנים מפורט.

בחודש דצמבר 2008 הציג אדריכל התוכנית דני קייזר לוח זמנים של שנה ו-3 חודשים להגשת המסמכים הסטטוטריים, אך סייג את דבריו וציין כי מדובר בלוח זמנים שאפתני. מאז חלפו 5 שנים, והתוכנית טרם הובאה לדיון רשמי במליאת הוועדה המקומית.

בדיון שנערך בחודש נובמבר 2009 התכנסה ועדת היגוי בשיתוף בעלי הקרקע לדון בתוכנית. בדיון חזרה גרמן על בעית החיבור בין שני חלקי העיר, כאשר בעלי הקרקע הציגו בפניה את הפתרון המתוכנן בתוכנית "רב-המכר" הכולל במסגרתו מחלף. יחד עם זאת, עד היום לא דנה הוועדה המקומית בתוכנית לצורך הפקדתה.

"המצב כיום, למיטב ידיעת העותרת, הינו כזה, שהוועדה המקומית לא רק שטרם דנה בהמלצה להפקדת התכנית, לא רק שטרם נקבע מועד לדיון זה, אלא שנראה כי קביעת המועד מעוכבת לתקופת זמן שאינה תחומה".

עוד טוענים העותרים כי תכנון המתחם אורך פרק זמן בלתי סביר בעליל, וכי הרשות המינהלית חושפת את עצמה לסיכון של תביעה.

עוד נטען כי מדובר בהפרת הבטחות מינהליות, כאשר "מוסדות התכנון לא רק שלא תכננו את השטח משך עשרות שנים, אלא שהם אף בלמו את העותרת מלתכנן את השטח. בצד האמור, הבטיחו הם לעמוד בלוחות זמנים מסוימים, והבטחות אלה הופרו".

עוד טוענים בעלי הקרקע בעתירה כי המחדל מוחרף "לאור העובדה שמדובר בעתודת קרקע גדולה במרכז הארץ, אשר ניתן, ואף מתוכנן כיום, לבנות בה יחידות דיור רבות אשר יתנו מענה חלקי למצוקת הדיור. כן, התכנון תואם את המדיניות התכנונית של תמ"א 35, השואפת להגדיל את הציפוף במרכז הארץ".

לטענתם, הפגיעה מתעצמת פי כמה ככל שעובר הזמן, זאת משום שכדרך הטבע מתרבים היורשים של המקרקעין, ותכנון עתידי הופך להיות קשה עד בלתי אפשרי.

"אין ספק כי האינטרס הציבורי הינו בקידום מהיר של התכנון. אין לשכוח כי מדובר בשטח של למעלה מ-2,200 דונמים במרכזה של הארץ, בעיצומה של מחאה חברתית אשר לב-ליבה הינו במצוקת הדיור. מצוקה אשר נובעת, בין היתר, ממיעוט היצע השטחים הזמינים לבנייה".

לחיזוק טענתם מבהירים בעלי הקרקעות כי נציגי מינהל מקרקעי ישראל, אשר 500 דונמים מהמתחם מצויים בבעלותו, הביעו רצון לקדם את תכנון המתחם, בפגישה שנערכה בנוכחות יו"ר העמותה ומתכננת מחוז תל-אביב.

"לפיכך", נטען, "הימנעותה של הוועדה המחוזית מלהפעיל את סמכות הנטילה שמקנה לה החוק במסגרת סמכויות הפיקוח שלה, מהווה, בנסיבות ענייננו, מחדל הלוקה בחוסר סבירות קיצוני".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות