אובמה קורא לאחדות לאומית בטקס השבעתו לכהונה שניה

בטקס ההשבעה נגע אובמה בסוגיות המרכזיות של ארבע השנים הבאות: קיצוץ החוב הלאומי, איסור על שימוש ברובי סער ורפורמות בחוקי ההגירה ■ מחוקקים רפובליקניים עזבו את וושינגטון כהפגנה של מורת רוח

מתחת לשמיים מעוננים, למרגלות גבעת הקפיטול, הושבע הערב (ב') ברק חוסיין אובמה, בן 51, לתקופת כהונת שניה כנשיא ארה"ב. רחבת ה"מול", השדירה הגדולה שנמתחת מבניין הקונגרס לבית הלבן, היתה גדושה בכ-600 אלף צופים, מכורבלים במעילים עבים, כמחצית ממספר הנוכחים בטקס ההשבעה הקודם, ב-20 בינואר 2009. אבל מידת ההתלהבות שלהם היתה דומה לזו שאיפיינה את האירוע לפני ארבע שנים. ועם זאת, האווירה העכורה בוושינגטון לא טוהרה כליל, ולו רק ליום ההשבעה. מספר לא ידוע של מחוקקים רפובליקניים (יש המדברים על עשרות) עזב את העיר, בהפגנה של מורת רוח מהמשך כהונתו של אובמה.

למעשה, הטקס ב"מול" היה טקס ההשבעה הנשיאותי השני בתוך 24 שעות. אתמול הושבע אובמה בטקס פרטי בן 30 שניות באולם הכחול בית הלבן, שבו נכחו רק אשתו, מישל, שתי בנוותיו, סשה ומאליה, ונשיא בית-המשפט העליון, ג'ון רוברטס, שערך את הטקס. "עשיתי זאת", אמר אובמה, אחרי שדיקלם את נוסח השבועה. "לא לכלכת", ציינה סשה, ברמז לטקס ההשבעה ב-2009, שבו אובמה ורוברטס התבלבלו בהקראת הטקסט ונאלצו לקיים השבעה חוזרת למחרת כדי לעמוד בדרישות הפורמליות של החוקה.

היות שהחוקה מחייבת השבעת הנשיא ב-20 בינואר, והשנה חל תאריך זה ביום א', שבו, מסורתית, אין מקיימים טקסים כאלה בציבור, קיבל עליו אובמה את עול הנשיאות בטקס הפרטי. זו היתה הפעם השביעית בתולדות הרפובליקה שנפתולי החוקה כפו הסדר כזה. אבל, כמובן, אין תחליף לאירוע הפומבי המרגש, שמסמל את המשכיות השלטון במעצמה הדמוקרטית הגדולה בעולם.

ביציע האח"מים, שהיה עטוי במעטה של זכוכית משוריינת, כמקובל, דיקלם אובמה בשנית את נוסח השבועה, שהשמיע באזניו שוב נשיא בית-המשפט העליון, כשידו מונחת על שני ספרי תנ"ך - אחד שהיה שייך לאברהם לינקולן, והאחר שהיה בבעלותו של מרטין לותר קינג. מטח יריות תותחים ציין את האירוע.

לאחר מכן נשא אובמה את נאומו, שהיה קריאה נרגשת לאחדות האומה, קריאה ששיקפה את מצוקת הנשיא לנוכח הפילוג שמשסע את הציבור האמריקני. אבל הנאום היה גם רשימת עקרונות שהנחו - וינחו - את נשיאותו. זה היה נאום נשגב, ועם זאת פרקטי, מעין גרסה ראשונית של הנאום על מצב האומה, שאותו ישא הנשיא בעוד שלושה שבועות. הוא קרא לאזרחים לגלות "נאמנות לעקרונות של האבות המייסדים", אך גם "לאמץ תגובות חדשות לאתגרים חדשים".

על פי הערכות ראשונות, נאום ההשבעה השני של הנשיא היה עוצמתי, אפילו נועז, יותר מהנאום הראשון. דבריו שפכו אור על אג'נדה ברורה, מושתתת על רעיונות ליברליים, ואין ספק שבימים הבאים נשמע ביקורות קשות על הנאום מכיוון המפלגה הרפובליקנית. רגולציה חזקה במשק? מאבק בהתחממות כדור הארץ? שוויון זכויות להומוסקסואלים? חיזוק רשת הביטחון החברתית? הרפובליקנים לא יאהבו זאת. ויחד עם זאת, הנאום היה גם אופטימי יותר מהנאום לפני ארבע שנים. אז הזהיר אובמה את האומה מפני הענן השחור של משבר כלכלי שריחף מעליה בתחילת כהונתו הראשונה. אחרי ארבע שנים, הענן הזה נמוג. הפעם הוא דיבר על עתיד ורוד יותר, מפרספקטיבה דמוקרטית, כמובן.

"עשור של מלחמה מגיע עתה לסיומו", הוא הכריז. "ההבראה הכלכלית החלה. לאפשרויות שפתוחות לפני ארה"ב אין גבול, מפני שעומדות לרשותנו איכויות שהעולם כולו שואף אליהן: עלומים ונחישות החלטה; מגוון ופתיחות; יכולת בלתי מוגבלת לקחת סיכונים ויכולת להמציא עצמנו מחדש. אחיי האמריקנים: נוצרנו למען הרגע הזה, ואנו ננצל אותו, אם נעשה זאת יחדיו".

"יחדיו, החלטנו שכלכלה מודרנית מחייבת מסילת ברזל וכבישים כדי להחיש תעבורה ומסחר; בתי-ספר כדי להכשיר את העובדים שלנו", אמר אובמה. "יחדיו גילינו שהשוק החופשי ישגשג רק כאשר קיימות תקנות שיבטיחו תחרות וכללי משחק הוגן; יחדיו החלטנו שהאומה הגדולה שלנו חייבת לדאוג לחלשים ולהגן על אזרחיה מהסיכונים הגדולים של החיים ומביש מזל".

תפקיד הדור הנוכחי הוא לשאוף לשוויון, הצהיר אובמה. הוא קרא לאומה לפעול להשגת שוויון שכר בין נשים לגברים ולנהוג בהגינות כלפי אוכלוסיית הלהט"ב (לסביות, הומוסקסואלים, טרנס-ג'נדרים ובי-סקסואלים). "המסע שלנו לא יושלם עד שאחינו ואחיותינו, ההומוסקסואלים והלסביות, יזכו ביחס שווה כמו כל האזרחים האחרים, תחת שלטון החוק".

בקריאה לפעול למען לגיטימציה לנישואים חד-מיניים (הם מוכרים כיום רק בכמה מדינות בארה"ב) אמר אובמה: "אם באמת ובתמים נולדנו שווים לפני הבורא, אז בוודאי שיחסים שמושתתים על אהבה ועל מחויבות הדדית צריכים להיות זמינים לכל, באופן שווה".

הנשיא הכריז שארה"ב חייבת להתמודד עם הצרכים של המעמד הבינוני, שהולך וגדל, אך הודה שהפוליטיקה הלוחמנית והפלגנית במדינה לא תמיד מצליחה להתמודד עם בעיות האומה.

ברמז לא דק לסרבנות הרפובליקנית אמר אובמה: "עתה, עלינו לקבל החלטות חדשות ואיננו יכולים להרשות לעצמנו לדחותן. איננו יכולים לראות באבסולוטיזם דבקות בעקרונות, והפגנות כוח ראוותניות אינן תחליף לפוליטיקה. איננו יכולים להתייחס להטחת השמצות כאל דיון הגיוני. אנחנו חייביים לפעול; אנו חייבים לפעול מתוך ידיעה ברורה שהתוצאה לא תהיה מושלמת". המסר היה ברור: אפילו לסבלנותו של הנשיא הנוכחי יש גבול.

בלי לרדת לפרטים, נגע אובמה בנושאים המרכזיים של האג'נדה שתכוון תקופת הכהונה השניה: מאבק בסיכוני התחממות כדור הארץ, הגנה על חלשים, שמירה על דופק הכלכלה והגנה על ביטחון המולדת "באמצעות עוצמת הנשק ושלטון החוק".

"אנו נפעל מול איום שטמון בשינוי האקלים; אם לא נעשה זאת, נבגוד בעתידם של הדורות הבאים", הכריז הנשיא. "יש עדיין אנשיים שמתכחשים לפסק-הדין המכריע של המדע בסוגיה זו, אבל איש אינו יכול להתכחש להשפעה ההרסנית של דליקות, בצורות וסופות עזות".

וכצפוי, נגע אובמה במאמצי ממשלו למנוע הפצת רובי סער ומחסניות רבות קליעות בשוק הנשק, שנהנה מהגנת התיקון השני בחוקה. "המסע שלנו לא יושלם עד שכל ילדינו, מרחובות דיטרויט ועד הרי האפלייצ'ים ועד הסימטאות השקטות של ניוטאון, במסצ'וסטס, ידעו שאנו דואגים להם, נושאים אותם על כפיים ושהם תמיד בטוחים מסכנות".

ובעוד שאובמה הזכיר את "עוצמת הנשק" של ארה"ב, הוא הבהיר היטב את רתיעתו המובנית מהפעלתו: "אנו נפגין אומץ ונסה לפתור את חילוקי הדעות עם מדינות אחרות בדרכי שלום - לא מפני שאנו נאיביים לגבי הסכנות שנשקפות לנו, אלא מפני שהידברות עשויה למגר, לאורך זמן, חשדנות ופחד. ארה"ב תוסיף לשמש עוגן לבריתות חזקות בכל פינה של הגלובוס, ואנו נחדש את המוסדות שיגדילו את יכולתנו לנהל משברים בחו"ל... אנו נתמוך בדמוקרטיה מאסיה עד אפריקה, מאמריקה ועד המזה"ת, מפני שהאינטרסים והמצפון לשנו מחייבים אותנו לפעול למען אלה שמייחלים לחירות. ואנו חייבים לשמש מקור תקווה לעניים, לחולים, לאלה שנדחקו לשוליים, ולקרבנות של דעות קדומות".

המשפט הבא כיוון את כל הנאום: "אנו, האזרחים, מצהירים היום שהאמת שיותר מוכלן אינה טעונה הוכחה - שכולנו נוצרנו שווים לפני הבורא - האמת הזו עדין מנחה אותנו, בדיוק כפי שהיא הנחתה כל אותם גברים ונשים, ידועים ואלמונים, שהותרו עקבותיהם בשדירה הגדולה הזו כדי לשמוע מטיף (מרטין לותר קינג) שהכריז שאיננו הולכים לבדנו עלי אדמות, שהחירות של כל אחד מאיתנו קשורה קשר בל יינתק מחירותו של כל אדם ואדם".