פורטפוליו / יעקב גורסד

משפחה: אבא נולד בפריז, לאב ליטאי ואם ירושלמית, בת למייסד מאה שערים. לקראת סוף מלחמת העולם, כשעצרו את היהודים בעיר, שוטר צרפתי אמר לו "אל תחזור לדירה שלך" ושכנה שלחה אותו לבית שלה בפרובנס, שם התחבא במשך חמישה חודשים. אחרי המלחמה חזר לפריז ולמד הנדסה, וכשהיה בן 40 התחתן עם אימא, ילידת תוניסיה. אבא חזר בתשובה ושניהם מנהלים אורח חיים חרדי, וחינכו ככה אותי ואת שבעת האחים שלי. אני עליתי לארץ ב-2009.

ילדות: בפריז. עד גיל 17 למדתי בחדר ובמסגרות חרדיות, בלי שום דבר ממה שנקרא בארץ "לימודי ליבה". לא ידעתי לכתוב צרפתית. בזכות אבא, שהיה אינטלקטואל שקרא את "לה פיגארו", הייתי יושב בשירותים וקורא אותו שלא יראו.

חזרה בשאלה: הייתה תהליך ארוך. עברו כמעט עשר שנים עד שהורדתי את הכיפה. בבית זרמו איתי ועם האחים שחזרו בשאלה.

קריירה: בגיל 17 הכרתי חוזר בתשובה שבא לישיבה ושהייתה לו חנות מחשבים. ביקשתי לעבוד איתו והוא הסכים שאהיה הנהג שלו. מאוחר יותר ביקשתי ממנו להיות איש מכירות והוא צחק. אמרתי, "אם אצליח, תן לי חצי מהחברה שלך". במשך שנה הצלחתי להעלות את החברה ממכירות של מיליון פרנק ל-20 מיליון. גדלנו וגדלנו, ואז רציתי שיקיים את ההבטחה. אחרי ויכוחים הוא הסכים ואז ביקשתי לקנות גם את החצי השני. הייתי בן 23. שנה אחר כך עשיתי 40 מיליון פרנק במכירות, צירפתי את אחי לעסק, ושינינו את שמו ל-Cibox.

הנפקה: בגיל 24 הציעו לי להנפיק את החברה. לא ידעתי מה זה, אבל כשהוא אמר שהיא שווה 100 מיליון פרנק הלכתי על זה. כשהייתי צריך לנאום בפני עיתונאים ומשקיעים, לא היה לי מושג איך. למדתי את הנאום בעל-פה כמו ששיננתי בישיבה. כשהתחילה Cibox להידרדר מכרתי אותה לסינים.

יהודה: אחי הצעיר, השותף שלי בארץ. שני האחים האחרים שותפים בעסקים שלי בצרפת. אחרי שזרקו אותו מהאוניברסיטה כי לא הסכים לעשות מבחן בשבת, הוא החליט לעלות לישראל והתגייס לצה"ל. טקס ההשבעה שלו בכותל היה הדבר הכי מרגש שהמשפחה שלנו חוותה.

ישראל: מאז שהייתי קטן הייתי ציוני. החלטתי שלא אבוא הנה רק כדי להיקבר בהר הזיתים, אז כשאח שלי התגייס ב-2006, אמרתי לו, בוא נעשה נדל"ן בארץ, וככה קמה .YBOX

YBOX: אחרי נווה צדק בנינו 270 יחידות דיור בפלורנטין, קנינו שטחים לבניית משרדים ברמת החייל, אנחנו בונים 350 יחידות דיור בחדרה ו-150 יחידות בבת ים. בסך-הכול יש לנו פורטפוליו של 100 מיליון שקל בארץ.

עסקים בצרפת: בעיקר נדל"ן. יש לי שלוש חברות בורסאיות - וולטה, קרוסווד וסנטרל דה בואה - ובכולן אני יושב רק בבורד ועובד יומיים בחודש, בעיקר בענייני אסטרטגיה.

עלייה: הייתי נשוי במשך 11 שנים עם שלושה ילדים. גרושתי לא רצתה לבוא לכאן וכשנפרדנו עשיתי עלייה. כל שבועיים אני טס לראות את הילדים.

בועת נדל"ן: אין כאן, כי אנשים קונים דירות עם הון עצמי של 30%-20%. בצרפת אנחנו מוכרים נכסים בהון עצמי של בין 5% ל-10%. ישראל היא היחידה ב-OECD שמוסיפה בכל שנה 120 אלף נפשות, כך שהביקוש הוא אמיתי.

שרה: בת הזוג שלי, גרושה עם ילדים. נפגשנו כשהייתה עורכת הדין שלי ואנחנו יחד כבר כמעט שלוש שנים. בזכותה עשיתי פה הרבה עסקים, כי לעבוד בישראל זה מאוד קשה בגלל הרגולציה והביורוקרטיה. לפעמים אני אומר, "שכולם ילכו קיבינימט, אני לוקח את הכסף שלי ובורח" - אבל היא ויהודה שומרים עליי.

ספורט: הייתי ספונסר של קבוצת הכדורגל של בורדו וקרטאי, ושל הפועל ירושלים בכדורסל במשך שנה. פה, לעומת צרפת, אם אתה משקיע בספורט אתה פראייר, וגומר כמו גומא אגייר.

תפיסת עתיד: אני יודע מה אני לא רוצה לעשות. עוד עשר שנים לא אהיה בנדל"ן, כי זה לא מעניין אותי. אני מאמין שבאיזשהו שלב אעשה משהו כדי לתרום לחברה.