"מצטער שאמרתי שהישראלים כולאים פלסטינים כחיות בכלוב"

ההשפלה הגדולה של צ'אק הייגל בשימוע בסנט: מספיק בקושי במבחן התמיכה בישראל, נכשל ברטוריקה ■ רפובליקנים צלפו בהייגל ללא רחמים; דמוקרטים: הם הוציאו עליו את תסכולם מאובמה

הסנט נוהג לטפל בכפפות של משי בסנטורים או סנטורים לשעבר בשימועים על אישורם לתפקידים בכירים בממשל. דוגמה עכשווית: השימוע לאישור הסנטור ג'ון קרי למשרת שר-החוץ, שבו התחרו עמיתיו, משתי המפלגות, מי ימטיר עליו שבחים חמים יותר.

אבל השימוע שנערך אתמול (ה') בוועדת השירותים המזוינים של הסנט לצ'אק הייגל, מועמדו של ברק אובמה לתפקיד שר ההגנה, היה יוצא דופן. הייגל, רפובליקן, שימש מטרה להתקפות קשות (כמה אנליסטים השתמשו במילים "אכזריות" ו"פראיות") של סנטורים רפובליקניים, שלא יכלו לו לסלוח לו על עמדות והתבטאויות שלו בכמה נושאים, בעיקר בסוגיות ישראל, איראן, עיראק ואפגניסטאן. בעיניהם, הייגל הוא רפובליקן מזויף, זאב ליברלי בעור כבש, שחובה להדיר רגליו ממיניסטריון חשוב כל כך כמשרד ההגנה.

הייגל נראה נדהם מעוצמת ההתקפות עליו. הוא הצטייר לפעמים כצבי שרץ על כביש בלילה ונלכד באלומות האור של רכב מתקרב. המועמד מעד פעמים רבות. הוא התבלבל, גמגם, התקשה בניסוח משפטים, חזר בו מאמירות טריות וישנות ובמקרה מסוים הוא אפילו התקשה להסביר מדוע הוא בעצם שואף להיות שר ההגנה. במקרה אחר שיבש הייגל את עמדת הבית הלבן לגבי המאמצים של איראן לפתח נשק גרעיני. לא אחת הוא נראה בלתי מוכן לשימוע. פניו הסגירו את סערת רוחו, במיוחד כאשר סנטורים רפובליקניים, שחלקם היו ידידים אישיים, השפילו אותו ללא רחמים.

גורמים בבית הלבן הודו אמש שביצועיו של של הייגל היו "פחות ממושלמים", לפי האתר "פוליטיקו", אך הם אמרו שהם "מקווים ומצפים" שהסנט יאשר את המינוי. לטענתם, לא הניב השימוע שום גילוי הרסני שיכול להשמיד את המועמדות. מקורות אחרים, בצד הימני של הזירה הפוליטית, אומרים שהייגל פשוט לא הפגין בשימוע רמה אישית מספקת לשמש בתפקיד שר ושעדיין לא אפסה תקווה לדרדר את מינויו.

הצהרות הייגל על ישראל ועיראק הועלו שוב ושוב מתהום הנשיה והוטחו בו, ובמקרים רבים הוא לא הצליח להדוף אותן. באחת מההתלקחויות, שאל הסנטור הרפובליקני מייק לי את הייגל האם הוא מוסיף להתייצב מאחורי אמירתו, שישראל "כולאת פלסטינים כמו חיות בכלוב".

"אם היתה לי הזדמנות לערוך זאת מחדש, כמו דברים רבים שאמרתי בעבר, הייתי רוצה לחזור אחורנית ולשנות את הניסוח ואת המשמעות... מצטער שאמרתי את המילים האלה", השיב הייגל.

וניסיון נוסף, שלא כל כך צלח, לקבור את העבר: הסנטורים הרפובליקניים לינדסי גרהאם ורוג'ר וויקר הזכירו להייגל באופן בוטה את את התבטאותו, בראיון לדיפלומט לשעבר ארון דיוויד מילר, על "הלובי היהודי... שמפחיד אנשים רבים, אך לא אותי, כי אני סנטור של ארה"ב, לא של ישראל" (הכוונה היתה לאייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון).

"כבר אמרתי שאני מצטער על ההתייחסות שלי ל 'לובי היהודי'", אמר הייגל. "הייתי צריך לומר 'הלובי הפרו-ישראלי'. לגבי השימוש במילה 'הפחדה', הייתי צריך לומר במקומה 'השפעה'. אני חושב שזה היה הרבה יותר מתאים. לא היתי צריך לומר 'מטומטמים' או 'טפשיים' (על הדברים שהשדולה כופה על הקונגרס לעשות) מפני שאני מבין שיש השקפות אחרות על הנושאים האלה".

הסנטור גרהאם לא הרפה: הצג לפנינו מקרה אחד, דוגמה אחת, של מישהו שהלובי הישראלי הפחיד אותו.

הייגל: "אין לי אף דוגמה כזו".

הסנטור הרפובליקני טד קרוז העלה רוח רפאים אחרת: הוא השמיע הקלטה של ראיון שנתן הייגל לאל ג'זירה ב-2006 ושממנו השתמע שהייגל הגדיר את פעולות צה"ל בלבנון במלחמת לבנון השניה כ"טבח מחליא".

"אמרתי פעמים רבות, רבות, שלכל אומה יש זכות להגן על עצמה", השיב הייגל.

האם אתה סבור ש'טבח מחליא' הוא פשע מלחמה? - שאל הסנטור.

"לא, זה תלוי - הם (הישראלים) הותקפו", אמר הייגל. "זה תלוי בהרבה גורמים. אם ישראל הגנה על עצמה, אז אכן התרחש טבח, בשני הצדדים".

וכך הלאה וכך הלאה - חצאי הכחשות, התכחשויות והתנצלויות.

בכל אופן, המועמד ניסה לעבור את מבחן הליתמוס של תמיכה בישראל: "תמיכתי נשענת על רקורד של הצבעות, ספרים ונאומים. מאז ומתמיד אמרתי שאני תומך בישראל...בכל שנותיי בסנט מעולם לא הצבעתי נגד ישראל ונגד הסיוע לישראל. הרקורד הזה ברור ואוסיף לתמוך במדינות הנשיא, שאף הוא תומך גדול בישראל". הוא הדגיש את תמיכתו בתכניות הפיתוח של טילים נגד טילים בישראל, לרבות כיפת ברזל וקלע דוד (שרביט קסמים). קודם לכן, בהצהרת הפתיחה שלו, התחייב הייגל, שאם יאושר, הוא יוסיף לשמור על יתרונה האיכותי של ישראל ולתמוך בפיתוח תכניות הטילים של ישראל.

בתגובה על התבטאויות בעבר שבהן הוא הביע ספק בהטלת סנקציות על איראן, הכריז הייגל בשימוע שהוא תומך לחלוטין במדיניות אובמה בסוגיית איראן לרבות בסנקציות "רב-לאומיות". הוא הסביר שבעבר התנגד לסנקציות "חד-צדדיות", כלומר סנקציות שארה"ב מטילה לבדה, מפני שסבר שצעד כזה עלול לתרום לבידודה של ארה"ב בזירה הבינלאומית. הוא אף אמר, שכל האופציות צריכות להיות פתוחות במאמצים למנוע פיתוח נשק גרעיני באיראן, לרבות האופציה הצבאית.

אך הייגל טעה באיפיון מדיניות אובמה: הוא טען שהבית הלבן מצדד ב"הכלה", כלומר בהתמודדות עם המצב לאחר שאיראן הצליחה לפתח נשק גרעיני, בעוד שאובמה מדגיש, שהמדיניות האמריקנית היא למנוע מאיראן להשיג נשק כזה.

מאמצי החזרה בתשובה של הייגל לא עברו את מחסום הספקנות של הצד הרפובליקני. "הייתי נותן להייגל מספיק בקושי (D) במבחן התמיכה בישראל, וציון נכשל (F) ברטוריקה וביכולת להתנהל בכבוד במצבי לחץ", אמר ל"גלובס" עוזר של מחוקק רפובליקני. לדבריו, אם לפני השימוע היו סנטורים רפובליקניים שהיו מוכנים להצביע בעד אישור הייגל, מספרם הצטמצם משמעותית אחרי השימוע.

חילופי הדברים המרים ביותר התנהלו בין סנטור ג'ון מקיין להייגל. מקיין שאל את המועמד האם מוסיף מוסיף להתייצב מאחורי התנגדותו להחלטת הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש להגדיל משמעותית את מספר החיילים האמריקניים בזירת עיראק כדי לשים קץ למלחמה. הייגל אמר בזמנו, שזו היתה החלטה אומללה.

מקיין: "אני מבקש תשובה פשוטה - האם קביעתך זו היתה צודקת? השב 'כן' או 'לא'".

הייגל התפתל כמה פעמים וניסה להסביר, אך מקיין לא הרפה: "אנא ענה: 'כן' או 'לא'".

הייגל הכריז: "אני מסרב לומר 'כן' או 'לא'. ההיסטוריה תשפוט".

מקיין: ההיסטוריה כבר החליטה ששגית. אתה נמצא בצד הלא נכון של ההיסטוריה".

סנטורים דמוקרטיים קבלו מרות על התנהלות עמיתיהם הרפובליקנים ואמרו שהם מוציאים על הייגל את תסכוליהם מהישגיו של אובמה. ההצבעה על המינוי צפויה ביום ה' הבא.