"ניהול התקציב הוא השני בריכוזיותו במדינות המפותחות"

שלומית נרדיה, מנכ"לית פארטו אסטרטגיות: "אם ישראל שואפת להצטרף לרשימת המדינות המשגשגות בעולם עליה לשנות את אופן קבלת ההחלטות בממשל שלה"

"היעדר המחויבות של הדרג הפוליטי מקשה על ראייה אסטרטגית של ניהול הרפורמות ולא נותן פתח לביצוע מחקרי הערכה מקיפים של התקדמותן", כך אומרת ל"גלובס" שלומית נרדיה, מנכ"לית פארטו אסטרטגיות, המייעצת בין היתר במהלכי רפורמה שונים במשרדי הממשלה.

נרדיה מביאה לדוגמה את פינלנד שנחשבת לאחת המדינות המצליחות בעולם, אולם לפני רק 20 שנה, המשק שלה היה נתון במשבר מתמשך שלא היה מותאם למציאות הכלכלית סביבו. המשק הפינלנדי היה מבוסס על יצוא של מוצרי בסיס לרוסיה וחלק גדול מהייצור במשק נעשה על ידי הממשלה. "כיום פינלנד ממוקמת במקום השלישי בעולם במדד התחרותיות העולמי, ובחמישייה העליונה בעולם מבחינת התאמת הסביבה המוסדית שלה לעשיית עסקים ולהתפתחות כלכלית (לפי הפורום הכלכלי העולמי). בין 2003-2010 ההכנסה הפנויה למשק בית צמחה ב-25% בזמן שאחוז החוב מהתוצר נשאר כמעט ללא שינוי, כל זאת תוך כדי שנטל המיסים, הן על עובדים והן על עסקים, ירד באותה תקופה. גם ישראל, בדומה לפינלנד, עברה בשנות ה-80 מהפך בעקבות משבר כלכלי, אך לשינויים במשק ובניהול התקציב הישראלי לא התלוו שינויים משמעותיים במינהל הציבורי.

- אז איפה בעצם נכשלנו?

"פינלנד מצליחה משום שהממשל הפיני, בעקבות סדרה של רפורמות הפך לאחד האפקטיביים, השקופים ונטולי השחיתות בעולם. ההשראה לרפורמות הפיניות מגיעה מאסכולת NPM - מינהל ציבורי חדש), אותה אסכולה שעומדת, בבסיס הרפורמות בישראל. אסכולת ה-NPM גורסת שניתן לשפר את המנהל הציבורי באמצעות אימוץ של שיטות ניהוליות מהמגזר העסקי. על מנת לעשות זאת על הממשלה לוותר על תפקידים אותם אינה מסוגלת לבצע ביעילות (כמו אספקה של שירותים מסויימים שיסופקו באופן יעיל יותר בסביבה תחרותית), ליצור אתיקה של שירותיות במשרדי הממשלה, לאפשר עצמאות ניהולית למנהלים בשירות הציבורי ולשפר את תהליכי קבלת ההחלטות באמצעות הסתמכות על מדדים כמותיים והערכה שיטתית של אפקטיביות הפעילות הממשלתית. הנחת העבודה בגישה זו היא שאם המנהלים הבכירים בממשלה אצלנו יקבלו את המידע, הכלים והסמכויות הנדרשות, הם יוכלו לשפר את ביצועי הממשלה ובאמצעות כך לשפר את תפקוד המשק כולו".

- ומה לגבי הבקרה התקציבית?

"משרדי הממשלה הפינית זכו לעצמאות ניהולית מוגברת, כולל בניהול התקציב שלהן. הבקרה התקציבית עברה מבקרה על תשומות לבקרה על תפוקות ותוצאות. בנוסף, מעורבות הדרג הפוליטי בהחלטות על הקצאות ורגולציות ספציפיות צומצמה לטובת תכנון אסטרטגי וקביעת התוצאות שעל משרדי הממשלה להשיג. שילוב השינויים הללו אפשר לפינלנד להפוך, בתוך פחות מעשור, ממדינה במשבר כלכלי עמוק וכלכלה לא מפותחת לאחת המדינה המצליחות והתחרותיות בעולם מבלי להקריב דבר במונחי סולידריות חברתית ורמת שירותי הממשלה".

- מה ישראל צריכה לעשות היום, ערב הרכבת הקואליציה כדי לנסות ולהתקרב למודל הנורדי?

"ישראל נמצאת במקום ה-30 מתוך 35 מדינות ה-OECD במדד האי-שוויון בחלוקת ההכנסות, במקום ה-26 ברמת התחרותיות, במקום ה-38 בדירוג הקלות לעשיית עסקים. הרגולציה שמטילה ממשלת ישראל על המשק לא מצליחה לצמצם את הפערים או לשפר את התחרותיות בענפי משק רבים. בשנים האחרונות מובילים משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ונציבות שירות המדינה כמה ניסיונות ראויים בנושאים הללו, לרבות המהלך להטמעת תרבות של תכנון, מדידה והערכה בעבודת הממשלה, אבל התהליכים הללו יתקשו לצבור תאוצה ללא דחיפה פוליטית ומשאבים נדרשים".

"היעדר המחויבות של הדרג הפוליטי מקשה על ראייה אסטרטגית של ניהול הרפורמות ולא נותן פתח לביצוע מחקרי הערכה מקיפים של התקדמותן. אם ישראל שואפת להצטרף לרשימת המדינות המשגשגות בעולם עליה לשנות את אופן קבלת ההחלטות בממשל שלה. ניהול התקציב הישראלי הוא השני בריכוזיותו בקרב המדינות המפותחות עם מדד ריכוזיות 8.3, פינלנד במקום ה-7 מהסוף עם רמת ריכוזיות של 4.8. פינלנד מראה שהדבר אפשרי מבלי לוותר על שיטת הממשל הפרלמנטארית הקואליציונית ובלי לפגוע בביטחון התעסוקתי של עובדי הממשל. כל אחד מהאמצעים הללו יכול לעזור, אבל לכל אחד מהם יש מחיר שלישראל יהיה קשה לשלם".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988