תחקיר "גלובס": כך השר אטיאס מסייע לחרדים בדיור ציבורי

משרד הבינוי והשיכון ביקש מ"הוועדה הציבורית לחריגים", שמעטים מודעים בכלל לקיומה, להפחית את דרישת הסף של מיצוי כושר השתכרות, ולהכניס לכללים את הקריטריון המיטיב עם החרדים והדתיים, של מספר הילדים

בתחום הדיור הציבורי מעולם לא הייתה עדיפות מובנית לחרדים, משום שהקריטריון המרכזי היה מיצוי כושר השתכרות - אותו קריטריון שבגינו הותקף אטיאס, לאחר שהשמיט אותו מפרויקטים שלדיור בר-השגה מאז ועדת טרכטנברג.

הוויכוחים על ההטבות ב"מחיר למשתכן" ודיור בר-השגה בשכירות הגיעו לשיא בהחלטת בג"ץ מסוף שנת 2012, שלפיה ראש הממשלה יקיים דיון על הקריטריונים - החלטה זו הניעה את נתניהו לבסוף להוציא את תיק השיכון מידי ש"ס.

במסגרת הכללים והקריטריונים בדיור הציבורי, בניגוד לדיור בר-השגה, הזכאות לדירה מחייבת עבודה במשרה מלאה או הסתמכות על קצבאות של שני בני הזוג, כלומר מיצוי כושר השתכרות של 200%.

עם זאת, בעוד שראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר על דיור בר-השגה כיעד מרכזי של הממשלה הבאה, משרד השיכון, בראשותו של אריאל אטיאס, מבצע בשקט סדרת מהלכים משלו. במסגרת מהלכים אלה, הפלח החרדי של אנשי הדיור הציבורי, שלדברי אטיאס "לא יכולים להתחיל את החודש", זוכה לסיוע משמעותי.

הפחתת דרישות הסף

בצד משרד הבינוי והשיכון פועלת ועדה שמעטים מודעים בכלל לקיומה, "הוועדה הציבורית לחריגים". ועדת החריגים קיבלה פנייה ממשרד השיכון, המבקשת להפחית במסגרת כללי הזכאות לדיור ציבורי את דרישת הסף של מיצוי כושר השתכרות, ולהכניס לכללים את הקריטריון המיטיב עם החרדים והדתיים, של מספר הילדים.

ועדת החריגים נענתה והחליטה לאשר באופן גורף זכאות לדיור ציבורי למשפחות שממצות כושר השתכרות של 50% בלבד (אחד מבני הזוג עובד חצי משרה), אם לבני הזוג שישה ילדים ומעלה.

במילים אחרות, זוג עם ארבעה או חמישה ילדים, שהבעל עובד במשרה מלאה והאישה בחצי משרה - אינם זכאים לדיור ציבורי. לעומת זאת, זוג עם שישה ילדים, שהבעל אינו עובד ואינו זכאי להבטחת הכנסה והאישה עובדת בחצי משרה - זכאים. כיוון שלא נבנה דיור ציבורי חדש ב-15 השנים האחרונות, הנושא המעיק ביותר בתחום הוא ההמתנה בתור לדירה ציבורית שהתפנתה. גם כאן היתרון עובר לחרדים: לראש תור הממתינים קופצת משפחה עם שישה ילדים ויותר.

1,500 שקל נוספים לחודש

בשנים האחרונות נכים רתוקים לכיסאות גלגלים זכו בדירות חדשות במסגרת הדיור הציבורי. בשנת 2010 החליט אטיאס על רכישת דירות לאוכלוסיית זכאים נוספת. על פי הנהלים, היה על משרד הבינוי והשיכון לאפשר רכישה קודם כול לנכים, לדיירים קיימים הממתינים להחלפת דירה וכו'.

מספר הילדים, על פי נוהלי המשרד, היה עד כה רק מיון משני בתוך כל קבוצת זכאות. הפיכת המיון המשני של מספר ילדים למיון הקובע, משמעותה הקצאת דירות לקבוצה סגורה של ממתינים לדיור ציבורי עם שישה ילדים ומעלה, כלומר תור נפרד למשפחות מרובות ילדים.

כ-2,500 משפחות ממתינות לדיור ציבורי ומקבלות בינתיים סיוע בשכר דירה. על פי המלצות ועדת טרכטנברג שאומצו בממשלה, משפחות הממתינות לדיור ציבורי יקבלו תוספת השתתפות במימון שכ"ד, עד 3,000 שקל לחודש.

משרד השיכון החליט להוסיף, באופן חד צדדי, 1,500 שקל למשפחות ממתינות שלהן 10 ילדים ומעלה. סך ההשתתפות עבורן בשכר דירה יעמוד על 4,500 שקל לחודש, במקום הסיוע המקסימלי של 3,000 שקל, ובכך יש חריגה מהחלטת הממשלה.

עד כה לא הגיעה תגובת משרד השיכון.