אביה של מ.כ על השמועות על רומן בין בתו לגדעון סער: "עלילת דם"

קשר השתיקה של התקשורת, התשובות הלא מספקות והחקירה שבדרך:‎‏ "גלובס", שהיה בין הראשונים שחשפו את פרשת המכתב נגד שר החינוך גדעון סער, עושה סדר בדברים ■ וגם: למה גדעון סער לא מכחיש? / טור: מתי גולן

בחודשים האחרונים מתרוצצות שמועות בליכוד על מערכת יחסים אינטימית שנרקמה בין בתו של אחד מחברי המרכז הוותיקים, ד.כ, לבין מעסיקה, שר החינוך גדעון סער. במשך שבועות טוענים חברי ליכוד כי ד.כ, יהלומן מהרצליה המזוהה עם סער, זועם בקול רם בפניהם על הקשר שנוצר בין השר לבתו, המשמשת כיועצת הפוליטית שלו.

לכתבות נוספות בנושא:

היועמ"ש הורה לבצע בדיקה של המכתב שהופץ נגד גדעון סער

סערת גדעון סער: איכות השלטון דורשת חקירה פלילית

מקורבי גדעון סער אספו את עותקי המכתב המכפיש אותו

לפני כשבועיים, טרם הפרסום ב"גלובס", פנינו לד.כ והפנינו את תשומת-ליבו לפרסום של שלום ירושלמי ב"מעריב", שבו הזכיר את קיומו של המכתב שנשלח ללשכת ראש הממשלה, ושעליו חתומה כביכול בתו. אז ביקש ד.כ שלא להגיב, אולם גם לא הכחיש את השמועות.

- היה היום פרסום מטריד ב"מעריב" על מכתב שהגיע ללשכת ראש הממשלה, שהשם של בתך משורבב בו. אתה מכיר את הסיפור?

"אני מעדיף שלא להתייחס לזה".

- אתה מכיר את הסיפורים על הבת שלך והשר?

"אני מעדיף לא...איך הגעת אליי?".

- אני מכירה חברי מרכז שאמרו שאתה מכיר את הסיפור.

"אני לא מתכוון להגיב על זה. אני מעדיף שזה יהיה 'אין תגובה'".

אתמול (ב') בערב פנינו שוב לד.כ, אולם הוא כבר נשמע אחרת לגמרי ואמר כי מדובר ב"עלילת דם". הוא סירב לומר האם תודרך או נפגש עם השר גדעון סער או עם אחד ממקורביו בימים האחרונים. הצענו לד.כ להיפגש, אולם הוא סירב.

"לא מסכים להיפגש, אין פה שום סיפור, הכול עלילת דם אחת גדולה. אני לא מבין למה ממשיכים עם זה. עכשיו ראיתי בחדשות שיש פסיקה של היועץ המשפטי, שיטפל בזה".

- אתה לא חושב שזה אמיתי?

"אני בטוח שזה לא אמיתי".

- למה?

"כי אני אבא שלה. זה סיפור מצוץ מהאצבע. שקר וכזב. שיהיה לך יום טוב, אני עסוק מאוד".

- אבל תשמע, כל החברות שלה מהמשרד מספרות שהיא שיתפה אותן בסיפור הזה.

"אני מצטער, אמרתי מה שאמרתי לך כרגע, ביקשתי גם אז (לפני שבועיים - ל.ו) שתכבדי אותי, ואת ממשיכה. אני אומר לך חד וחלק - כל הסיפור מצוץ מהאצבע".

- רק עוד שאלה: גדעון דיבר איתך?

"אני מנוע מלדבר בקטע הזה, זה לא עניין שלך כרגע. אני כרגע אומר ואני אומר מצד הבת שלי שכל הסיפור הוא עלילת דם מצוצה מהאצבע".

השיחה, שנמשכה כדקה, נותקה מצדו של ד.כ. גם בשיחה שנעשתה אליו מעיתונאים אחרים הוא סירב לומר האם שוחח עם גדעון סער בימים האחרונים.

המכתב של מ.כ שהגיע לידי גלובס
 המכתב של מ.כ שהגיע לידי גלובס

התנהלות חמורה ולא תקינה או "עלילת דם"?

עצמו לרגע עיניים. דמיינו שמכתב שמכפיש ורומס את שמכם מופץ בעשרות עותקים. המכתב הזה מתאר כיצד לאורך שנים קיימתם מערכות יחסים בעייתיות ולא ראויות, ומגולל עליכם האשמות שעלולות להתברר כפליליות.

תארו לעצמכם שהמכתב, שנשלח בעשרות עותקים, מתאר שורה של מעשים נוראיים ומביכים שמיוחסים לכם. איך הייתם מגיעים בבוקר למשרד? איך הייתם ישנים בלילה בידיעה שאי-שם נמצא מישהו שכתב את המכתב?

עכשיו תפקחו את העיניים. האם הייתם פונים באופן מיידי למשטרה כדי שתחקור את העניין?

המכתב שהגיע לידי "גלובס" לפני כשבועיים, ובו מבקשת הכותבת לכאורה מראש הממשלה שלא למנות את סער לתפקיד שר החינוך בקדנציה הבאה, תוך שהיא מפרטת שורה של טענות קשות וחמורות שכביכול נוגעות להתנהלותו - הוא בדיוק כזה.

אז איך זה שמכתב שמופץ בעשרות עותקים לחברי מרכז, שהכפיל ושילש את תפוצתו ברשתות החברתיות ונוגע להתנהלות של שר חינוך שאמון על חינוך ילדינו ואמור להוות דוגמה ומופת, לא מוצא את דרכו למשטרה? האם זה לא אמור להיות האינטרס של כל מי שידיו נקיות לגשת לתחנת המשטרה הקרובה, למסור את העותקים ולבקש שתפתח חקירה, ולא להמתין שהיועץ המשפטי יפתח בחקירה?

השאלות שעולות מהתנהלותו של שר החינוך גדעון סער סביב הפרשה מעלות תהיות. מדוע לא מצא לנכון השר, שמכחיש באמצעות מקורביו (אך לא בקולו) את ההאשמות הנוראיות שכולל המכתב, לפנות בנחרצות למשטרה? למה נמנע סער מהגשת תלונה לגורמים המוסמכים שימצאו את הנבל שכתב את המכתב והעליל עליו כדברי מקורביו "עלילת דם"?

איך הוא - במעמדו הציבורי, בבכירותו הפוליטית, באתגרים האישיים שמציב לעצמו בעתיד כאיש ציבור וכמי שמתכוון בבוא היום להתמודד לראשות הממשלה - מרשה לעצמו להשאיר כזה מכתב ולא קוטע את הפרשה באיבה ושם סוף להכפשת שמו?

כשפורסם "מסמך גלנט", התנוסס שמו של האסטרטג איל ארד על המכתב. ארד הכחיש כי ידו במעל ופנה באופן מיידי למשטרה. בסופה נוקה ארד, והתגלה כי מדובר בכלל ב"מסמך הרפז".

האם האינטרס של סער לא צריך להיות שהאמת תצא לאור? שהמכפיש, המדיח והמסית יבוא על עונשו?

לפני כשבועיים פנה "גלובס" לסער וליועצת הפוליטית שלו, מ.כ, שלכאורה חתומה על המכתב. שאלנו האם הם יסכימו להיבדק בפוליגרף. עד לרגע זה לא קיבלנו תשובה.

מכבש הלחצים של סער

לסער יש קשרים מפוארים בתקשורת. קו ההגנה שבו הוא משתמש ובוקע מגרונם של עיתונאי חצר בכל כלי התקשורת, כאילו מדובר במטאור שעלה גבוה מדי ובשל כך מעלילים עליו עלילות-שווא, הוא פרשנות קלה מדי. בהתעלמותם המופגנת מתוכנו המטריד של המכתב, הם עושים לו ולעצמם הנחה.

פרט ל"מעריב", "גלובס", והאתר "מחלקה ראשונה" של יואב יצחק, התעלמו כלי התקשורת במשך שבועיים מהפרשה. מכבש הלחצים שהפעיל סער עצמו ובאמצעות מקורביו, חבריו ויועציו על כל עורכי העיתונים, מנהלי תחנות רדיו, מו"לים, כתבים ועורכי תוכניות אקטואליה - עבד. הפרשה הושתקה. רק אתמול בצהריים, אחרי שפורסם ב"מחלקה ראשונה" כי היועץ המשפטי לממשלה הורה על בדיקת הפרשה, החלו לצאת העכברים מהחורים.

הבוקר אזרו חלק מהעכברים אומץ והפכו לאריות שואגים של ממש. מעניין איפה הם היו קודם. מוזר שהצדקנות, הרגליים הקרות וההתנהגות הפחדנית סביב סיקור הפרשה לא אפיינה אותם כשסיקרו את מעלליו של שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, חובב המועדונים. מוצאו של מיסז'ניקוב והיעדר קשרים בתקשורת שימשו אותם אז כשמן למדורה.

גם על ראש הסגל לשעבר של ראש הממשלה, נתן אשל, שהטריד לכאורה עובדת, הסתערו כלי התקשורת בחדווה. הם חבטו באשל עד זוב דם. ועוד יותר מכך - מי שהצית את האש אז והביא לחקירת הפרשה היו מזכיר הממשלה, צביקה האוזר, ראש מערך ההסברה, יועז הנדל, והמזכיר הצבאי, יוחנן לוקר. השניים האחרונים כבר לא בתפקיד. הראשון בדרך החוצה.

מדוע הפעם, כשמדובר בחשדות חמורים הרבה יותר לכאורה, לא מיהרו בלשכת ראש הממשלה לפנות ליועץ המשפטי בבקשה לפתוח בחקירה? מה קרה לאלה שעל הרבה פחות מזה מיהרו לנציבות שירות המדינה ופתחו בתהליך שהביא להדחתו של אשל מתפקידו?

לפני כשבועיים פנה "גלובס" ללשכת ראש הממשלה. שאלנו האם המכתב שממוען לנתניהו אכן הגיע לידיו של ראש הממשלה. תהינו האם מכתב שכזה הגיע לידי מישהו בלשכת ראש הממשלה, בכיר כזוטר, האם שמעו שם בכלל על הדבר, ומה בכוונתם לעשות. שאלנו גם האם לא ראוי בעיניהם להעביר מסמך שכזה לידי המשטרה או גורם אכיפת החוק.

עד לרגע זה לא התקבלה תגובה.

במשרד החינוך ידעו ושתקו?

גם במשרד החינוך התרוצצו שמועות על מערכת יחסים קרובה של השר והיועצת. ייתכן כי מדובר בשמועות בלבד, ייתכן שלא. כך או כך, לא ברור מדוע לא מצאו לנכון בכירי המשרד לזמן את הנוגעים בפרשה ולברר עימם את השמועות.

הרי שגם אם הדברים נעשו מרצון, חובה על הממונים להביא לידיעת הנוגעים בדבר את ההתייחסות לכך בחוק. האם במשרד החינוך ידעו ולא עשו דבר? שאלה מטרידה לא פחות.

לאור כל פרשיות העבר שנחשפו, כבר ברור כיום כי קיום רומן במקום העבודה בין בכיר לכפופה לו אינו יכול להישאר בגדר שמועה וללא בירור העובדות.

במרבית הגופים הפרטיים - וחבל שלא נהוג כך גם במגזר הציבורי - קיימים נהלים כתובים והדרכות שוטפות בנושא. כיום כבר לא מטאטאים נושאים כאלה אל מתחת לשטיח. באנגליה ובארה"ב שרים מתפטרים עקב רומנים מחוץ לנישואים, שלא לדבר על רומנים עם כפופות להם. בישראל הנורמות אחרות.

הן כל-כך אחרות, שמאז שהתפוצצה לראשונה הפרשה ב"מעריב" וב"גלובס", מתדרכים גורמים הנוגעים לפרשה, ובהם עובדים במגזר הציבורי, כאלה ששמן נקשר לסיפור או שהן יודעות משהו על הפרשה. כחלק מהאפשרות שיהיו כאלה שיקראו למסור עדות, נעשים בימים האחרונים מאמצים עילאיים לאתר כל מי שמהווה פוטנציאל לנדב פרטים שישפכו אור על הנושא.

לאור בכירותו של סער ורגישות החקירה, נבחר ראש אגף החקירות במשטרה, יואב סגלוביץ', לעמוד בראש צוות החקירה. הוא צפוי לזמן את כל הנוגעים והנוגעות בפרשה לתת עדות. סגלוביץ' יכול לשחק אותה ראש קטן. הוא יכול לקיים חקירה מצומצמת שתבחן האם מדובר במסמך מזויף או לא, ובכך לפטור ולגמור את הפרשה.

אם לא יקיים חקירה עיקשת שתבחן האם תוכנו של המכתב אמיתי ואם הוא מעיד על התנהלותו של שר החינוך - החקירה לא תגיע למיצוי, ולעולם לא נדע האם מדובר בעלילת דם חמורה - או שמא בהתנהלות חמורה, מטרידה ולא תקינה בעליל של שר בכיר בישראל.

שתי האופציות מטרידות וקשות בדיוק באותה מידה.

"אין איסור מוחלט לקיום יחסים בין ממונה לכפוף במקום העבודה"

הפרסומים האחרונים בנוגע לפרשה שמכונה "פרשת גדעון סער" מציגים שתי אפשרויות לסיומה: האחת - שהמכתב שהופץ בגנותו של שר החינוך הוא מזויף ומכיל עלילה זדונית שרקם יריב פוליטי במטרה לפגוע בסער. השנייה - שמדובר במכתב אותנטי שכתבה עובדת לשכתו של סער.

אבל יש גם אפשרות שלישית, והיא שהעובדת שחתומה על המכתב לא כתבה אותו בעצמה, אך הדברים שנכתבו בו, או חלקם, הם דברי אמת.

לדברי עו"ד ציון אמיר, ששימש כסנגורו של הנשיא לשעבר, משה קצב, המשטרה הייתה מחויבת לבדוק את המקרה לעומק.

- למרות שעובדת הלשכה עצמה לא הגישה תלונה נגד השר גדעון סער?

"קיום תלונה אינו רלוונטי כאשר יש חשד סביר שנעברה עבירה פלילית. במקרה כזה צריך לפתוח בחקירה גם אם לא הוגשה תלונה. כאן יש חשד סביר שהמסמך מזויף, ולכן צריכה להתנהל חקירה".

- אחת הטענות המרכזיות במכתב נגד סער היא שהוא קיים יחסי מין עם עובדת תוך ניצול יחסי מרות. האם כל מערכת יחסים מינית בין שר בכיר לבין עובדת לשכתו היא אסורה על-פי חוק?

"לא. מערכות יחסים הן ככלל מותרות. בסופו של יום - וגם ארגוני זכויות הנשים יסכימו עמי על כך - החוק למניעת הטרדה מינית לא נועד להעמיד גברים שמנהלים רומנים לדין פלילי, אלא להבטיח שמערכות היחסים ייעשו בהסכמה מלאה. להבטיח שלא יהיו הסכמות 'מדומות' או כאלה שבאות לעולם מתוך חשש פנימי. שמערכת היחסים תהיה 'עם חיוך' ובלי אלימות פיזית או מילולית, או בקונוטציה אחרת של כוח. החוק קובע עוד כי הנטל להוכיח שמדובר במערכת יחסים לגיטימית היא על הבכיר".

- איך אתה רואה את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שנחשב ליועץ סנגוריאלי, מאוד לפתוח בחקירה?

"כאמור, זה מתבקש ומתחייב. אישית, נראה לי שעדיין לא סופר כל הסיפור, ושוינשטיין, שהוא באמת סנגוריאלי, לא היה פותח בחקירה אלמלא היה מתגבש אצלו חשד אפילו חמור יותר מזה שפורסם".

גם לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ', ראש משרד רובין-שמואלביץ', המתמחה בדיני עבודה, אין איסור מוחלט לקיום יחסים בין ממונה לכפוף במקום העבודה. "יש חזקה שניתנת לסתירה שיחסים כאלה הם לא בהסכמה, וכי יש בהם ממד של ניצול. החזקה הזו מתעצמת ככל שמדובר בפערי כוח גדולים יותר.

כעיקרון, אם לבכיר יש רומן עם עובדת הכפופה לו, הוא חייב לדווח על כך למנכ"ל או לממונה על מניעת הטרדה מינית בשירות המדינה. לדעתי, לפעמים אנשים לא מדווחים על היחסים לא בגלל שזו מערכת לא רצונית, אלא כי מדובר בעניינים פרטיים. לא תמיד אי-הדיווח מצביע על מערכת יחסים לא כשרה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988