עוד מכה לכיס: מחירי העוף מזנקים בעשרות אחוזים

רגע לפני פרוץ האביב - הכנפיים מתייקרות ב-55%, הקורקבנים ב-40%, וסטייק הפרגית ב-30% ■ מחירו של חזה עוף עולה מ-19.5 שקל לק"ג ל-23.4 שקל לק"ג ■ רמי לוי: "קרטל בתחום המשחטות יזיק לכל האוכלוסייה במדינה"

זמן קצר בלבד לפני חג הפסח, מחיר העוף מטפס שוב. השבוע העבירו יצרני העופות והמשווקים מחירון חדש לרשתות השיווק. ממחירון חברת מילועוף שהגיע לידי "גלובוס" עולה כי מחירו של עוף טרי זינק החל מאמש (ב') ב-8.2%, ל-15.8 שקל לק"ג, לפני מע"מ.

מדובר בעליית מחיר מצטברת של 75% בתקופה של כ-7 חודשים. הפעם האחרונה שמחיר העוף עלה הייתה בדצמבר 2012, אז השלים העוף עלייה של 40% בתוך חודשיים והגיע ל-14.8 שקל לק"ג, ללא מע"מ.

עליית מחיר העוף השלם היא הנמוכה ביותר, לעומת העליות האחרות, שהן בשיעור חד במיוחד. מחיר חזה עוף וכרעיים נוסק ב-20%. מחיר הכרעיים עולה מ-16.5 שקל לק"ג ל-20 שקל לק"ג, ואילו מחירו של חזה עוף עולה מ-19.5 שקל לק"ג ל-23.4 שקל לק"ג. בתוספת מע"מ, עומד מחירו של חזה עוף לקמעונאי על 27.4 שקל לק"ג - מחיר שיא.

זאת ועוד, עיון מדוקדק במחירונים החדשים מעלה חשש כבד כי יצרני העוף מבקשים להגדיל את רווחיהם במוצרים המבוקשים ביותר לחג הפסח, ובעיקר את המוצרים המתאימים למנגל - בשר על האש. כך למשל, מחירו של כבד עוף עולה ב-24.3% ל-17.4 שקל לק"ג, לפני מע"מ. מדובר בעליית מחיר הגדולה פי שלושה מעליית מחיר העוף השלם.

במוצרים אחרים, עליית המחיר אף גבוהה יותר. מחיר סטייק פרגית אמור לנסוק ב-30%, מחיר ק"ג קורקבנים ב-40%, ומחיר כנפיים בשיעור של 54.5% - מ-5.5 שקלים לק"ג לפני מע"מ, ל-8.5 שקלים לפני מע"מ.

"מנצלים את הביקוש"

כל הקמעונאים שעמם שוחח "גלובס" טוענים כי מחיר העוף דומה מדי בין המשחטות והמשווקים, דבר שלא היה בעבר הרחוק, והם מעלים חשד כי לפחות חלק מהגורמים מתאמים ביניהם מחירים.

"הם מנצלים את הביקוש הגדול לקראת החג, ההיצע קטן ולכן הם מעלים את המחיר", אמר בתגובה רמי לוי, בעל השליטה ברשת רמי לוי שיווק השקמה. "נכון שחלק מהמשחטות מפסידות כסף, אבל זה לא אומר שצריך לתת להן לעשות קרטל - כי קרטל יזיק לכל האוכלוסייה במדינת ישראל. צריך למצוא את נקודת האמצע, שבה שהמשחטות יוכלו להמשיך להתקיים, אך בבד בבד יימנע קרטל.

"לכן אני חושב שצריך להכניס את מחיר העוף לפיקוח. ברגע שמחיר העוף יהיה תחת פיקוח ממשלתי, אפשר יהיה לשמור גם על המשחטות והמגדלים וגם על הצרכנים. העוף הוא מוצר בסיסי, ולא צריך להגיע למצב כמו לפני 40 שנה, שאכלו עוף פעם בשבועיים ופעם בחודש" .

לדברי קמעונאי גדול, האגודות החקלאיות הן רעה חולה. "האגודות החקלאיות למיניהן הן הדבר הכי בעייתי. אנחנו לא מרוויחים כלום מעופות. אנחנו מוכרים במחיר רצפה, ואני חושב שאפילו במחיר הפסד", אמר הקמעונאי. "יש קרטל באגודות החקלאיות שאתה לא יוצא ממנו. הצרכן משלם מחיר גבוה על מוצר בסיסי ומפנה את האצבע המאשימה אל הרשתות, כאילו אנחנו מרוויחים מיליונים".

קמעונאי נוסף אמר ל"גלובס": "במכירה לצרכן, בכל מחיר שהוא מתחת למחירון פלוס מע"מ, אנחנו מפסידים ים של כסף. זה נחזה כמו קרטל. הרגולטור צריך להגביל אותם".

"אין שום תיאום מחירים"

קמעונאים טוענים עוד כי חלק מהמשחטות הגדולות שולטות בחלקים גדולים משרשרת האספקה, ולכן יש להן אינטרס לכאורה בקיומו של קרטל. חלק מהמשחטות הגדולות מגדלות את האפרוחים, מגדלות את העופות ומשווקות את התערובת. הן שולטות ברוב הייצור, ולכן יש להן אינטרס לכאורה בקרטל.

חוק ההגבלים העסקיים אינו חל על מגדלי תוצרת חקלאית. מכאן שלמגדלי העופות מותר לחלק כמויות ולתאם ביניהם את הגידול.

באוגוסט 2012 החליטה מועצת הלול להכניס את ענף הלול להסדר, ונתנה הכשר נוסף לשליטה בהיצע. בסמוך לכך הוחלט לצמצם את גידול האפרוחים, ובאופן זה לשלוט במחיר דרך ההיצע. בעקבות זאת גם צמצמו המשחטות את מספר ימי השחיטה - מ-5 ל-4 ימים בלבד.

אלא שבזמן שהפטור חל על מגדלי העופות, הוא אינו חל על משווקי העופות שאינם מגדלי עופות. על-פי החוק, ברגע שעוף עובר שחיטה, הוא כבר אינו נחשב תוצרת חקלאית, ולכן הפטור אינו חל על המשחטות.

לפני שנים אחדות הקימו המשחטות פורום משותף שמנהל אבשלום דולב, שאמר היום (ג') בשיחה עם "גלובס" כי אינו עוסק במחיר העוף, וכי "לא ידוע לי למה המחיר עולה". לדבריו, "מתאימים את ההיצע לביקוש, על מנת לא לרסק את הענף. עכשיו מגדילים את כמות האפרוחים לקראת פסח. אין כאן קרטל. לא עשו כאן שום פשע. זה הכול במסגרת החוק".

פנינו למשחטות הגדולות במדינה, על מנת לקבל את תגובותיהן לעניין החשד לקיומו של קרטל ולעלייה החדה במחירים. "עוף עוז", "עוף טוב" ו"מילועוף" סירבו להגיב.

לדברי איציק באדר, יו"ר משקי גרנות, המחזיקה בבעלות משותפת עם תנובה בחברת "א.ת שיווק", "אחרי תקופה ארוכה שהמחיר לא שיקף את עלויות הייצור, המחיר כרגע משקף את עלויות ייצור הפטם. אין שום תיאום מחירים.

"כשיש מחסור בפטם, המחירים עולים למקום שהיצרנים יכולים להרוויח. כשמחירים נפלו, לא שמעתי טענות של הרשתות שיש קרטל, והיצרנים לא באו בטענות שהרשתות בקרטל".

בהתייחס לשיעורי השינוי השונים בחלקים השונים של העוף, אמר באדר: "זה מקרי".

מרשות ההגבלים העסקיים נמסר בתגובה: "לרשות יש סמכות בחוק לחקור רק על סמך מידע מוצק ותשתית עובדתית המצדיקה פתיחה בחקירה. בשלב זה לא הגיעו לידי הרשות ראיות כאלה. כל אדם שיש בידיו עובדות או ראיות, מוזמן להביא אותן לידיעת הרשות".

שמים אותנו על האש
 שמים אותנו על האש

פרשנות: שחיטה, תרתי-משמע

קשה שלא להשתומם לנוכח עליית המחירים האחרונה של העוף ומוצריו. שוב מתברר כי במדינת ישראל אין מי שיגן על הצרכן. במקרה הזה הוא נתון לחסדיהן של רשתות השיווק, שלמזלו הרב התחרות הקשה ביניהן לא מאפשרת להן לגלגל את מלוא עליית המחיר אליו.

זה חודשים שרשתות השיווק טוענות לחששות כבדים לתיאום מחיר העוף. אם בעבר הן ניהלו משא-ומתן עם המשחטות השונות, אלה מציגות באחרונה מחיר כמעט אחיד. על משא-ומתן אין בכלל מה לדבר. לא ברור מדוע נמנע עד כה הממונה על ההגבלים לפתוח בחקירת הענף, ומה עוד צריך לקרות כדי שזו תתרחש.

אם עד כה המשחטות ניסו להצטדק ולטעון כי עליית המחיר מחויבת המציאות לנוכח עלייה במחיר הגרעינים וכדומה, הרי שעליית המחירים הנוכחית מפריכה כל טיעון שלהן. לא רק שמדובר בעליית מחירים חדה במיוחד, אלא שיש כאן ניצול בוטה וקשה של הצרכן.

המונח "שחיטה" מתאים במקרה זה לא רק לעוף, אלא גם למחיר. איזה צידוק יכול להיות לכך שמחיר הפרגיות ינסוק ב-30% ומחיר הכנפיים ב-54%? ברור שאין לכך שום צידוק - זולת הרצון לנצל את חג הפסח כדי לעשות קופה יפה על גב הצרכן.

בני ישראל יצאו ממצרים, אבל בישראל של 2013 הם נשארו עבדים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988