פאר ויסנר לא יוכל להמשיך לכהן כסגן ראש עיריית ת"א

המחוזי בת"א קיבל את ערעור המדינה והחליט להרשיעו ולקבוע כי במעשים שביצע יש משום קלון

פאר ויסנר לא יוכל להמשיך לכהן כסגן ראש עיריית תל אביב, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב החליט הבוקר (ד') לקבל את ערעור המדינה בעניינו, להרשיעו במעשים שבהם הואשם ולקבוע שבעבירה שעבר יש משום קלון. בכך הפכו שופטי המחוזי הנשיאה דבורה ברלינר והשופטים ג'ורג' קרא ומרים סוקולוב את פסיקתו של השופט דניאל בארי מבית משפט השלום בעיר, שמצא את ויסנר אשם במעשים אך נמנע מהרשעתו. עם זאת, החליטו השופטים שלא להחמיר עוד בעונש שהוטל עליו 250 שעות שירות לתועלת הציבור.

ויסנר הואשם בעבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה, כשהדבר שקיבל במרמה הוא הנחה בתשלום הארנונה מעיריית תל אביב. השופטים קבעו כי למרות חלוף הזמן והנזק שעלול להיגרם לויסנר, בכך שתופסק עבודתו כסגן ראש העירייה, יש להרשיעו וכי יש קלון במעשיו.

ויסנר היה בעליו של נכס נדל"ן בשטח 132 מ"ר ברחוב חפץ חיים בעיר, שהוגדר כמיועד למשרדים. בשל כך היה צריך ויסנר לשלם סך של 300 שקל לכל מ"ר לשנה, לעומת סך של 35 שקל למ"ר לשנה שהיה צריך לשלם אילו היה הנכס מסווג כמיועד למגורים. ויסנר חתם על חוזה פיקטיבי עם בעלים של עסק אחר באותו מבנה, שלפיו השכיר לו ויסנר כביכול את הנכס לצורכי מגורים, ובסופו של דבר שינתה ועדת הערר לענייני ארנונה את סיווג הנכס, בהתבסס על מסמכים מזויפים שהציג ויסנר.

שופטי המחוזי החליטו שיש להרשיע את ויסנר בעבירות שבהם הואשם, במקום ענישה ללא הרשעה שעליה החליט בית משפט השלום. לדבריהם, "סגן ראש עיר הוא תפקיד ומעמד מוחלט, לא יחסי, ולא לעניינים 'ירוקים' בלבד. המעשים שבהם הורשע הם מעשים הפוגעים בישורת האחרונה בתושבי תל-אביב, שאותם אמור ויסנר לייצג. הקלת ראש במעשיו, כמוה כהזמנה לכלל התושבים לנקוט בכל דרך שהיא חוקית ובלתי-חוקית, ישרה ובלתי-ישרה, ובלבד שהארנונה תצומצם. אמירה שכזו איננו מוכנים להכשיר".

השופטים דחו את בקשת סנגוריו של ויסנר, להימנע מהטלת קלון במעשיו כדי לא לפגוע בהמשך הקריירה הפוליטית שלו בעיריית תל אביב. "בזוכרנו כי הקלון בא מעולם הממשל והמינהל ותכליתו תימצא בממלכת הממשל והמינהל", כתבו, "נראה לנו כי המעט שניתן לומר הוא כי לא יהא זה ממשל ומינהל תקין, אם התנהגות מסוג זה של מי שמצוי בצמרת אותו מינהל, לא תוקע". גם העובדה שחלפו כמה וכמה שנים מאז ביצוע המעשים לא שיכנעה אותם להקל עמו: "קלון הוא קלון והזמן אינו משנה את אופיו". (ע"פ 2699/07/12)