יולי עופר, קרובת המשפחה והלוואת המיליונים שלא הוחזרה

מנהלי עיזבונו של יולי עופר ז"ל דורשים לקבל כ-8 מיליון שקל מאסתר עופר, גרושת אחיינו, בגין הלוואה בסך 5 מיליון שקל שנתן לה ■ ואולם, המנהל המיוחד לנכסיה טוען: "החוב תפח, כי יולי עופר לא עשה דבר כדי לגבותו" ■ מנהלי העיזבון: "יולי ראוי לשבח שלא עט על קרובת משפחתו בגין חוב"

איל ההון, יולי עופר ז"ל, הלך לעולמו לפני כשנה וחצי אבל המאבקים סביב ענייניו הכספיים אינם מפסיקים גם לאחר מותו. אחת מ"זירות הקרב" הללו מתנהלת מזה זמן בבית המשפט המחוזי בתל אביב סביב הלוואה של מיליוני שקלים שנתן יולי עופר בשנת 2003 לקרובת משפחתו, אסתר עופר, גרושתו של שריה עופר, אחיינם של יולי וסמי עופר ז"ל. ההלוואה, שלא הוחזרה עד היום, כיוון שאסתר עופר פשטה את הרגל, אמור הייתה להיות מוחזרת באמצעות מכירת ביתה של אסתר עופר במושב היוקרתי בית ינאי בשרון.

במסגרת הסכסוך טוענים מנהלי עיזבונו של יולי עופר ז"ל, עוה"ד צבי אפרת ורובי בכר, כי העיזבון זכאי לקבל כ-8 מיליון שקל בגין ההלוואה. מנגד, טוען המנהל המיוחד לנכסיה של אסתר עופר, עו"ד ארז חבר, כי עיזבון יולי עופר זכאי לקבל רק כ-6 מיליון שקל בגין ההלוואה האמורה.

אתמול (ד') הגישו מנהלי עזבונו של יולי עופר לביהמ"ש את עמדתם בנושא. מהתגובה של הנאמנים עולה כי המקור לוויכוח בין הצדדים הוא פרשנות הסכם ההלוואה, שנערך ב-14 באוגוסט 2003 בין יולי עופר לאסתר ושריה עופר.

בעוד שעו"ד חבר טוען כי חישוב החוב בגין ההלוואה צריך להתבצע לפי השער היציג של הדולר ביולי 2012, טוענים מנהלי העזבון, כי לפי החוזה תשלומי הקרן והריבית עליה צריכים להיות צמודים לעליות בשער היציג של הדולר, כפי שהיה נכון למועד חוזה ההלוואה, דהיינו 4.4 שקל לדולר, וללא התחשבות בירידות שער הדולר לאורך התקופה.

"יולי קפא על השמרים"

ראשית הפרשה באוגוסט 2003, אז נחלץ יולי עופר לעזרתם של בני הזוג לשעבר, שריה ואסתר עופר, בעקבות חובות רבים לבנק דיסקונט שהם צברו ולא הצליחו להחזיר והלווה להם 5 מיליון שקל. כחלק מהסכם ההלוואה ולהבטחת תשלומה, הוסב והומחה באופן מלא לטובתו של יולי עופר, שעבוד שנרשם לטובת בנק דיסקונט על ביתם של אסתר ושריה בבית ינאי.

מקור נוסף לוויכוח סביב ההלוואה נובע מטענת עו"ד חבר כי יולי עופר, שהוא הנושה המובטח של אסתר עופר, "קפא על השמרים ו'לא עשה דבר וחצי דבר' על-מנת לגבות את חובו במשך תקופה ארוכה, תוך שחובו הולך ותופח ומכרסם בבית של אסתר עופר בבית ינאי, ששועבד לטובתו על חשבון יתר הנושים".

בתגובה לטענה זו כתבו מנהלי עזבונו של עופר, בין היתר, כי "בכל הכבוד הראוי, ניתן גם היה לסבור כי התנהגות והתנהלות מעין דא של יולי עופר, שאינו עט על החייבים תוך שהוא אוחז בקרנות זכויותיו, דווקא הייתה ראויה להערכה ולשבח. המדובר בכל זאת בבני משפחתו, והוא לא מצא לנכון לרדות בהם משעה שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסם".

עוד ציינו עוה"ד אפרת ובכר בתגובתם כי אין זו אשמתם שהנכס שבו מתגוררת אסתר עופר בבית ינאי עדיין לא מומש לצורך פירעון חובותיה, אלא בשל החלטת בית המשפט העליון שעיכב את מכירת הווילה בהחלטה שנתן לפני מספר חודשים.

עוה"ד המטפלים בפרשה: עו"ד ארז חבר ממשרד עוה"ד עמית, פולק, מטלון הוא המנהל המיוחד לנכסי אסתר עופר; עו"ד דוד גולן הוא הנאמן לנכסי שריה עופר; עיזבון יולי עופר מיוצג בידי עוה"ד צבי אפרת ואלי כהן ממשרד גורניצקי, ובאמצעות עו"ד רובי בכר ממשרד פישר, בכר, חן, וון, אוריון; שריה עופר מיוצג בידי עו"ד רמית למפרט ממשרד חיים צדוק; בנק דיסקונט מיוצג בידי עו"ד מוטי זהבי; והכונס הרשמי בידי עו"ד כלנית הרמלין.

בני הזוג שנקלעו לחובות כבדים

ההלוואה שנתן יולי עופר ז"ל לזוג לשעבר, אסתר ושריה עופר, לא חילצה אותם ממצבם הקשה, ובין השנים 2005-2009 הוגשו נגד שריה עופר ונגד החברה בבעלותו צווי כינוס ופירוק. גם נגד אסתר עופר הוגשו שלוש תביעות חוב שונות בסכום כולל של יותר מ-16 מיליון שקל.

גם יחסיהם האישיים של שריה ואסתר עופר עלו על שרטון. הם חיו כפרודים במשך שנים רבות והתגרשו סופית ב-2010. בדצמבר 2008 נאלצו אסתר עופר וילדיה לפנות את ביתם בקיסריה, בעקבות מינוי כונס נכסים על הבית ומכירתו במסגרת הליך פשיטת רגל של שריה, שהתנהל אף הוא בביהמ"ש המחוזי בת"א. אסתר ושלושה מילדיהם המשותפים עברו להתגורר בבית במושב בית ינאי, שהזכויות בו נרכשו על-ידי בני-הזוג עופר ב-1974. באפריל 2010 ניתן צו כינוס נכסים לגבי אסתר עופר, ועו"ד ארז חבר מונה למנהל מיוחד לנכסיה.

לפני כשנתיים, במארס 2011, לאחר דיון בפני השופטת ורדה אלשיך, הושג הסכם בין הצדדים בנוגע לדרך מימוש הבית בבית ינאי וחלוקת התמורה בין תיק פשיטת הרגל של שריה עופר, לבין תיק פשיטת הרגל של אסתר עופר. כעבור ימים מספר הגיש עו"ד חבר לבית המשפט בקשה לאשר לו את מימוש הנחלה והבית בבית ינאי לצורך חלוקת התמורה בין תיק פשיטת הרגל של שריה, לבין תיק פשיטת הרגל של אסתר.

עצירת מירוץ הריבית

ואולם, אסתר עופר וכן עיזבון יולי עופר ז"ל התנגדו למימוש הנכס. טענתם העיקרית הייתה, כי טרם התגבשה מצבת החובות של אסתר, שעתידה להיות נמוכה יותר מכפי שנראה היה בראשונה. למרות ההתנגדות, קיבלה אלשיך בינואר 2012 את בקשת עו"ד חבר למימוש הבית לטובת נושיה של אסתר עופר. השופטת ציינה כי הדרך היחידה של עיזבון יולי עופר לעכב את מימוש הנכס, היא לתת הסכמה מידית וחד-משמעית, שייעצר מירוץ הריבית על החוב המובטח מכאן ואילך.

אך גם בכך לא באה הסאגה לידי סיום. ביולי אשתקד הורה בית המשפט העליון על עיכוב החלטתה של אלשיך למימוש הבית בבית ינאי. השופט יצחק עמית ציין כי קיימת מחלוקת של בין מנהלי העיזבון לבין המנהל המיוחד לנכסיה של עופר, עו"ד ארז חבר, באשר לגובה החוב של אסתר עופר לעיזבון. בעוד שמנהלי העיזבון טוענים כי החוב עומד כיום על כ-8 מיליון שקל, טוען המנהל המיוחד כי החוב עומד על כ-6 מיליון שקל בלבד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988