העליון: מסמכים שמקורם בהליך בוררות נהנים מחיסיון

נקבע כי מסמכים שמקורם בהליך בוררות, שגילויים התבקש על-ידי צד שלישי שלא היה צד להליכי הבוררות, נהנים מחיסיון ולא ייחשפו לעיני הצד השלישי

מסמכים שמקורם בהליך בוררות, שגילויים התבקש על-ידי צד שלישי שלא היה צד להליכי הבוררות, נהנים מחיסיון ולא ייחשפו לעיני הצד השלישי - כך קובע בית המשפט העליון בפסק דין עקרוני בתחום דיני הבוררות.

השופטים יורם דנציגר, סלים ג'ובראן ויצחק עמית החליטו לקבל חלקי את ערעורם של חברת "י.מ עיני קונדיטוריה" וכן עובדיה, מנחם ועזרא עיני, כנגד בנק לאומי ובנימין עיני, ואף לחייב את הבנק בתשלום הוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.

הערעור לעליון הוגש על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב להורות לקונדיטוריה לגלות לבנק מסמכים מתוך הליך בוררות שנערך בין בני משפחת עיני, שהם 4 אחים שנתבעו על-ידי הבנק בסך 3.5 מיליון שקל.

הבנק דרש לקבל מסמכים מתוך הליך הבוררות, לרבות כתבי בית הדין, הפרוטוקולים וטיוטת פסק הבוררות מהליך הבוררות. שופטי העליון ביטלו את החלטת המחוזי והחזירו אליו את התיק, לשיקול מחודש בשאלה אם יש לחשוף את מסמכי הבוררות לעיני הבנק.

"זכות העיון אינה מוחלטת", כתב השופט יורם דנציגר, "זכות זו יכול שתיסוג בפני ערכים ואינטרסים נוגדים. החתירה אחר האמת אינה חזות הכול. במקרים מיוחדים וחריגים יוכר החיסיון, והדבר מותנה בקיומו של ערך בעל משקל המצדיק גריעה מחובת הגילוי והעיון".

דנציגר הסכים כי המסמכים המבוקשים אכן רלוונטיים להוכחת החוב הנטען לבנק, ואולם לדבריו, מאחר שמדובר במסמכים שהוגשו במסגרת הליך בוררות, הם נהנים מחיסיון, אף שזה איננו חיסיון שנקבע בחוק אלא בפסיקה.

נסיבות המקרה, קובע דנציגר, מלמדות כי ערך החיסיון גובר על ערך גילוי האמת במקרה זה. "מוסד הבוררות הוא מנגנון חלופי ליישוב סכסוכים השואב את עיקר כוחו מרצון הצדדים, כאשר הליכי הבוררות מגשימים רצון זה. אחד היתרונות המרכזיים שנהוג לייחס לבוררות הוא חשאיות הדיונים המתנהלים במסגרתה. בעוד שהליכים המתנהלים לפני בית משפט הינם פומביים, הליכי הבוררות הם פרטיים.

"בשונה מהליך שיפוטי רגיל, לגביו נקודת המוצא היא פומביות, ביחס לבוררות נקודת המוצא היא - וכך צריכה היא להיות - פרטיות. לתפיסה ששבה ונשנתה מפי בית משפט זה בדבר פרטיות הליכי הבוררות, נדרש לתת תוקף מעשי גם בהיבט זה".

עוד מציין דנציגר כי "ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים לבוררות היו כי תכניה ייוותרו חסויים. אינטרס נוסף שיש לקחת בחשבון הוא הרצון לעודד ולחזק קיומן של מסגרות חלופיות ליישוב סכסוכים בין בעלי דין. ניתן לשער כי ידיעתם של צדדים לסכסוך שתוצרי הליך הבוררות יוותרו חסויים, תתמרצם להעדיף פנייה לאפיק של בוררות על פני פניה לבתי המשפט הרגילים.

"חשיפת מסמכים שמקורם בהליך בוררות לא זו בלבד שתפגע בחשאיות הליך הבוררות, אלא שהיא אף תפגע בציפיותיהם הסבירות של המבקשים עת פנו לליבון הסכסוך עם המשיב במסגרת אלטרנטיבית של בוררות לחשאיות וסודיות הליך זה. חשיפת המסמכים עלולה אף לחתור תחת האינטרס הציבורי לעודד צדדים לסכסוך לבררו וליישבו מחוץ לכותלי בית המשפט במסגרת הליכי בוררות".

התיק הוחזר למחוזי, ואולם שופטי העליון מציבים בפניו קווים מנחים לשקול אם לחשוף את המסמכים הנסיבות הקונקרטיות של המקרה הנוכחי.

"על הבנק להראות כי מידת נחיצותם של המסמכים להליך היא משמעותית, וכי אין באפשרותו להישען על ראיות חלופיות שאין בהן פגיעה בפרטיות", כתב דנציגר. "על בית המשפט המחוזי לבחון מהי מידת החיוניות והחשיבות של המידע הכלול במסמכים עבור הבנק, והאם הונחה תשתית מספקת המצדיקה את העיון. על בית המשפט לייחס משקל לעובדה כי המסמכים שאותם הבנק מבקש לחשוף שייכים לנתבעים בתיק, שנגררו להליך בעל-כורחם".

עוד ציין בית המשפט כי עצם הפנייה לבית המשפט בבקשה לאישור או ביטול של פסק הבוררות איננה מלמדת על ויתור טענת החיסיון או הזכות לפרטיות של הליך הבוררות. (רע"א 4781/12).