חודשים ארוכים של מתח, עבודה מאומצת, חישובים והצלבות, הגיעו לשיאם בבוקר אביבי של סוף פברואר. מנהלת תוכנית חץ 3 בתעשייה האווירית, ענבל קרייס, תפסה את המקום שהוגדר לה בעמדת השליטה והבקרה במתקן הניסויים שבבסיס חיל האוויר שבפלמחים.
מסביב התרוצצו ראשי תוכנית חומה של משרד הביטחון, התוכנית שבמסגרתה בונה ישראל את קו ההגנה האווירי שלה נגד טילים ורקטות. הם התחככו עם נציגי בואינג, חברת הענק האמריקאית ששותפה בפרויקט, ועם המומחים ששלחה הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים.
קרייס, 46, אשת השנה של "ליידי גלובס", ערה לעניין התקשורתי שמסביבה, לא אפשרה לשום הפרעה חיצונית להסיח את תשומת לבה מהמטרה. היא אף פעם לא מאפשרת, מסורה כולה למטרה. מבחינתה, בימים שבהם הצנטריפוגות באיראן מסתובבות - אין אחרת. אי אפשר. פשוט אסור. המטרה ברורה: להעמיד לישראל כבר ב-2014 תשובה לטילים בין-יבשתיים שנושאים ראשי נפץ גרעיניים.
דקות לפני השעה שמונה בבוקר יצא ניסוי הטיסה של חץ 3 לדרך. בשניות כאלה, אנשים חדלים מלנשום. גם האישה הבכירה ביותר בתעשיות הביטחוניות הייתה מרותקת. ממרחקים, טיל בשמים נראה כמו נקודה שמטפסת מעלה במהירות, לכיוון כללי מערב, מותירה מאחוריה שובל עבה, ארוך ולבן.
בתוך פחות מדקה, הבייבי שטיפחה קרייס בשנים האחרונות כבר שייט בגובה של יותר מ-100 ק"מ והפך לאובייקט במוניטור. בחמש הדקות הבאות, סמוי מעין בלתי מזוינת, הוא תמרן את התמרונים שהוגדרו לו מראש, ניווט בקרבת נקודות הציון שסומנו לו, ובהם גם כמה כוכבים.
שש דקות של ניסוי, האדרנלין כבר הרבה מעבר לשמים. ואז משרד הביטחון מפרסם הודעה ראשונית: הניסוי הצליח. טילרית, כבר אמרנו?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
