להציל את אפריקה

את המזימה הזו היא תכננה היטב. במשך זמן רב עקבה בדריכות היכן הגורו שלה מופיע ברחבי העולם, והתבייתה על הכנס שתאם את מטרותיה. גייטס עמד לקבל תעודת הוקרה מארגון האו"ם על פעילותו למניעת התפשטות האיידס בעולם. זה היה אירוע ישיבה סביב שולחנות. בשולחן של גייטס ישבו קנת קול, שרון סטון ואנדרסון קופר. "מסכן. לפני שהבין מה נפל עליו, כבר משכתי אותו ביד מחוץ לאולם".

הם יצאו מהמתחם, לא לפני שהיא סוחטת ממנו הבטחה לזרז את המיזם שבראשו היא עומדת, פרויקט PrePex למילת גברים. היא התבססה על מה שכתב בחזון הפילנתרופי השנתי שלו: הוא אזכר שם שהמכשיר שפיתחה פריפקס נותן פתרון לעצירת התפשטות האיידס. "כשהיינו בחוץ הוא שאל, 'מדוע הדברים לא זזים יותר מהר?', ועניתי לו, 'מי כמוך יודע, שאנשים פוחדים מחדשנות ולא יודעים לקבל החלטות. יש לנו את המוצר הנכון, בזמן הנכון, ואנחנו צריכים את מעורבותך'. זה עבד. בתוך חודש יצאה הכרזה שביל גייטס וממשלת ארה"ב יעניקו מימון לפיילוטים בכל 12 מדינות היעד שלנו".

בכל 16 שניות נפטר אדם מאיידס. שני שלישים ממקרי המוות הללו מתרחשים באפריקה. "מסתבר שההטפה לשימוש בקונדומים או להימנעות מקיום יחסי מין לא עובדת. בעולם המערבי איידס זו מחלה שאפשר לחיות איתה שנים ארוכות, אבל באפריקה זה גזר דין מוות". מחקרים מראים כי הליך המילה, הסרת העורלה אצל גברים, מקטין את סיכון ההידבקות בנגיף ה-HIV בכ-70%.

האג'נדה של פירסט חופפת את החזון של גייטס: עד 2015 להגיע ל-20 מיליון נימולים באפריקה, להציל כ-3.5 מיליון בני אדם, ולחסוך 16 מיליארד דולר שיושקעו במניעה.

מדוע בחרת להצטרף לחברה שעיקר פעילותה באפריקה? מה משך אותך לשם?

"קנה המידה של המיזם, והיכולת להציל חיים של מיליוני בני אדם. לוקח אותו זמן לחשוב בקטן ולחשוב בגדול - והבחירה שלי תמיד הייתה לחשוב בענק".

"מרגישה בבית ברואנדה"

עוד לפני שהראיון החל, פירסט, 42, התפרצה לחדר בצעקות שמחה. "אני לא יכולה להתאפק. אני ממש בעננים. ממש עכשיו הוזמנתי להופיע באירוע השנתי של איפא"ק, הלובי היהודי החזק ביותר בארה"ב, לפני כ-13 אלף משתתפים, כולל קובעי מדיניות אמריקאים. אני אציג שם את המיזם שלנו ואסביר כיצד אפשר לערוך מילה ללא הרדמה, ללא תפרים, ללא אשפוז ושיקום, כדי להציל את אפריקה ממגפת האיידס".

כדי להגיע לשלב של הרצאה באיפא"ק, פירסט נזקקה למסע עיקש של טרפוד דעות קדומות וחששות של גברים לעבור מילה בגיל מבוגר יחסית - עד היום נימולו קרוב ל-6,000 גברים אפריקאים. המכשיר בנוי כך שבאמצעות רצועת גומי מיוחדת, המולבשת בקלות על גבי איבר המין, נוצר נמק מכוון של העורלה - בדומה לנמק שיוצרים בחבל הטבור של תינוק. תוך כמה שעות העור המת מתחיל להתייבש, ותוך שבוע אפשר להסיר את המכשיר ולסיים את התהליך. המכשיר קיבל את אישור ה-FDA (מינהל התרופות והמזון האמריקאי) לפני כשנה.

פירסט נלחמת על הנושא עם הרבה תשוקה ואמונה פנימית שניתן לחולל מהפכה של ממש בתחום, "אבל קשה לשכנע אנשי מפתח בבריאות הציבורית, שהחברה שלנו לא באה רק ממקום של לעשות כסף. זה מאבק יומיומי ואפשר להציל מיליוני אנשים. כיום, לשמחתי, פרצנו את הסכר של הרתיעה כי יש לנו כבר מיתוג בינלאומי".

מאחורי המיזם של PrePex עומדים חמישה שותפים, ובהם פירסט שמונתה למנכ"לית. החברה החלה לפעול ב-2009, שנתיים אחרי שארגון הבריאות של האו"ם פרסם מחקר שהמליץ על מילת גברים אפריקאים, כדי להפחית את סיכוייהם להידבק באיידס. "הצטרפתי שלושה חודשים אחרי ההקמה, וחמישה ימים לפני שהיו"ר אמור היה לעלות על מטוס לרואנדה להציג את המוצר שלנו. ברגע שנחשפתי לפיתוח החדשני של מילת גברים, נכבשתי. ידעתי שחיי וחיי הרבה מיליוני אפריקאים הולכים להשתנות. קניתי כרטיס טיסה באותו יום, מסרתי את הילדים להוריי, ועליתי עם היו"ר על המטוס".

איך הצלחתם לפרוץ את מחסום התודעה?

"הגענו לרואנדה בהזמנת הממשלה. במקרה פגשנו קבוצת של כ-25 אנשי עסקים ואנשי תקשורת מגרמניה שנועדו להיפגש עם הנשיא למחרת היום. הצלחנו להשתחל לישיבה כאורחים, וישבנו בקצה האולם. אנשי העסקים שאלו שאלות ענייניות והוגנות, לעומת אנשי התקשורת שהחלו להקשות ולשאול שאלות נוקבות.

"הבטן שלי התהפכה. הרגשתי לא נוח, וידעתי שאני חייבת לפעול. כתבתי פתק, וקמתי ממקום מושבי עד לקדמת הבמה שעליה ישבו הנשיא וראש המשלחת. על הפתק רשמתי: 'תן לי לשאול את השאלה האחרונה. מבטיחה שכולם יצאו מכאן עם חיוך'. וכך קרה. ישיבה בת שעה הסתיימה בשאלה שלי, 'מה גורם לך, כבוד הנשיא, לחייך?'. הנשיא מיד חייך כילד. בתום הישיבה עברתי לידו ללחוץ לו את היד לשלום, והוא מיד פנה ליועץ שלו ואמר לו, 'את הבחורה הזאת אני רוצה לפגוש'".

למחרת נפגשה עם הנשיא, והציגה את מכשיר המילה. באמצע הפגישה התקשר הנשיא למנכ"לית משרד הבריאות, ד"ר אגנס בינגווהו (היום שרת הבריאות), כדי שתגיע אליו בדחיפות. "אני רופאת ילדים, עשיתי בריתות מילה בעברי", אמרה לה המנכ"לית. "את עומדת לעשות היסטוריה באפריקה".

מאז אותו יום מנהלת פירסט רומן צמוד עם המדינה האפריקאית למודת הסבל. "כשאני נוחתת ברואנדה, לבי מתרחב ואני מרגישה בבית. יש כאן עוצמה רגשית, מצאתי אנשים שרוצים לשקם את המדינה שלהם, ולא להרגיש כקורבן. למרות הזוועות שהמדינה הזו עברה, האנשים חזקים ומלאי תקווה.

"יש שם אתר זיכרון לרצח העם שהתרחש ב-1994. לקחו אותי אליו ביום הראשון שנחתי, כמו שלוקחים דיפלומטים שמגיעים לישראל ל'יד ושם'. זה ריגש אותי מאוד כיהודייה לראות את קשר הגורל בין העם היהודי לעם הרואנדי. יש הרבה נקודות חיבור לגבי העבר, וגם לגבי העובדה שזו מדינה קטנה ללא אוצרות טבע.

"יצאתי משם מרוסקת. זו חוויה מזעזעת, הרי מיליון אנשים נרצחו תוך 100 ימים. הזדעזעתי לגלות שהשתמשו בנשאי HIV כנשק מלחמתי. הם נשלחו לאנוס את הנשים, כדי לגרום להן למוות איטי. מאוחר יותר נמצא ששני שלישים מאלמנות רואנדה הן נשאיות HIV".

איך את מסתדרת עם האוכל, המים, התקשורת האינטרנטית?

"אני לא מעזה לשתות מים מהברז. לא היה לי מעולם קלקול קיבה באפריקה. האוכל הרואנדי פשוט, אבל טעים מאוד. ברואנדה יש את הבננות הטובות ביותר בעולם. שנתיים עברו מאז שילדיי ביקרו במקום, והם עדיין זוכרים את טעם גן העדן שלהן. התקשורת עדיין די על הפנים, אפילו סיוט. הקשר מאוד איטי וקשה, וזה די מפריע בעבודה. צריך לזכור שב-85% ממחוזות רואנדה אין עדיין תשתית חשמל".

מה עושים בערב, יש לאן לצאת?

"יש כמה מסעדות, אבל אין בית קולנוע מסודר. יש אחד קטנטן, והוא מופעל רק אם מזמינים מראש".

"את תצילי את העם שלי"

כשפירסט נכנסת לחדר ישיבות ומסבירה על פטנט המילה, כל הגברים משלבים רגליים. "אני לא נבוכה. לא תמיד זה קל, אבל אני משתדלת לדבר באופן ישיר ומקצועי. הם רואים שאני מדברת על הנושא בטבעיות, ואז הם משתחררים".

והגברים באפריקה לא נבוכים מהנושא?

"אני מניחה שהם מרגישים נוח לדבר איתי על איבר מינם, כי כשאני מגיעה לקליניקות הם חושבים שאני רופאה. יום אחד הגעתי לאחד מבתי החולים הכפריים, ואחד מאנשי הצוות של בית החולים זכר אותי מביקור קודם. הוא סיפר לי שהראה לכל חבריו את איבר מינו, וכולם התלהבו ורוצים אותו דבר".

עד כמה הם משתפים אותך בחוויות המילה?

"אנחנו מקבלים פניות משעשעות למדי מגברים שמספרים פרטים מאוד מפורטים ואינטימיים על איבר מינם. דקות לפני מצגת לשר הבריאות בבוצוואנה קיבלנו מייל ממש מתחנן ומתבכיין מגבר מאוגנדה, שהוא צריך דחוף פריפקס כי החברה שלו לא מוכנה לקיים עמו קשרים ללא מילה, אבל הוא פוחד מזריקה ודם. הוא סיפק לי את הסחורה להתחיל את המצגת שהצחיקה את כולם בחדר".

מי שחושב שימצא את פירסט בספארי או במלונות הקזינו בסאן סיטי בדרום אפריקה, יתאכזב. המציאות האפריקאית שלה הרבה פחות רומנטית. טיסות ליום אחד או לימים בודדים בלבד, הרבה פגישות שכנוע והרמת פיילוטים בשטח. כל דקה מבוזבזת עולה בחיי אדם, ולפעמים מאמץ רב שהושקע יורד לטמיון. "עבדתי עם איש חכם ואכפתי בדרג בכיר, שנרתם בשיא המרץ לסייע לי להגיע לממשלה באחת ממדינות היעד שלנו. יום בהיר אחד מזכירתו של שר הבריאות מודיעה לי שהאיש נעלם ולא מוצאים אותו. הוא לא יצר קשר, ולא הבנתי מה קרה.

"שבוע אחר כך התברר שהוא מואשם באונס של קטינה. כל האמינות שניסיתי לבנות עם הממשלה התנדפה. הייתי בשוק. הרגשתי כישלון בקריאת האיש שניהלתי איתו משא ומתן זמן רב. נזקקתי לזמן לא מבוטל כדי לבנות מחדש את האמינות, אבל בסוף קיבלתי הזמנה רשמית מהממשלה להגיע".

בהזדמנות אחרת, כאשר טסה לזימבבואה, ישב לידה כומר מבוצוואנה. לאחר ששמע ממנה על פטנט המילה, סיפר לה שראה אנשים רבים מתים מאיידס. "את עומדת להציל את העם שלי", אמר לה. הכומר לא התעצל לעלות על אוטובוסים וטרמפים כדי להגיע למשרד הבריאות של בוצוואנה, כדי לשכנע את הפקידים הבכירים לאמץ את השיטה. לבסוף הגיעה אל פירסט הזמנה רשמית משר הבריאות. "בקרוב אנו עומדים להתחיל פיילוט שם שזוכה למימון משותף על ידי קרן MERCK וביל גייטס".

אישה לבנה במקומות נידחים באפריקה זו סיטואציה שעלולה להיות מסוכנת.

"אני זוכרת שהודיעו לי שעומדים להוסיף לפוליסה שלי ביטוח חטיפה. פתאום הייתה לי מראה מול הפנים, מודעות לסיכון, וזה היכה בי. מבחינתי, זה שהייתי מוכנה לקחת זריקות חיסונים, זה כבר המון".

אז איך בכל זאת מתגברים על החששות?

"קיבלתי החלטה חד משמעית לנטרל את מרכיב הפחד, כמובן תוך הקפדה חמורה על כללי זהירות בסיסיים והגיוניים. לא מזמן, מועצת המנהלים של החברה רצתה למנוע ממני לנסוע למדינה מסוימת ללא ליווי מפאת הסיכונים שעלולים להיות לאישה לבנה לבד. יש מדינות שאליהן באמת לא אסע לבד".

"לא יודעת להתגעגע"

פירסט, גרושה ואם לשניים, נולדה בחיפה. בגיל שנתיים וחצי עברה עם הוריה להתגורר בלוס אנג'לס. "תוך שמונה שנים ביליתי בשבעה בתי ספר שונים". כשהייתה בכיתה ט' חזרו לארץ. "אני ילדת הסינדרום של 'נחזור עוד שנתיים'. הוריי הבטיחו לי, בדומה להורים ישראלים רבים בארה"ב, שעוד שנתיים חוזרים לישראל. אמנם שהיתי כל הקיצים בארץ, אבל בסופו של דבר הפסקתי להאמין שאנחנו חוזרים.

"זה משהו שמשאיר סימנים. המעברים הרבים בארה"ב לימדו אותי להיות סתגלנית וליצור קשרים במהירות. כנראה פיתחתי מנגנוני הגנה, וזו הסיבה שאני מסתגלת לכל מקום שזורקים אותי. אני לא יודעת להתגעגע, חיה את מה שקורה עכשיו. אין לי בעיה להשתלב. לדעתי זה יתרון עצום".

לפריפקס היא הגיעה אחרי רומן ארוך עם יזמות חברתית. יחד עם כמה מובילי דעה בקהילה הישראלית והאמריקאית בניו יורק הקימה ארגון ללא מטרות רווח, "דור חדש", שמטרתו לגשר בין התרבות האמריקאית לישראלית. היא שימשה כיו"ר הארגון, שמונה כ- 13 אלף חברים ואלפי מתנדבים.

אפשר ללמוד להיות יזם?

"כשעבדתי בסטארט-אפ RICHFX רכשתי מאפיינים יזמיים. נוכחתי לדעת שאני לא אוהבת להיות כבולה בתוך גבולות ברורים. אז עדיין לא הבנתי את הנטייה היזמית שלי, ולא ידעתי לאפיין את עצמי, ולכן היו רגעי תסכול שבהם הרגשתי שאין לי מספיק חופש ומרחב פעולה. כל הזמן חיפשתי להקים דברים, ובסוף המצאתי לעצמי כותרת של אחראית ליוזמות אסטרטגיות, ושכנעתי את נשיא החברה שאדווח לו ישירות, רק שייתן לי לרוץ ולהוציא לפועל פרויקטים עסקיים חדשים. זה היה התפקיד האחרון שלי כשכירה".

לפי מה את בוחרת פרויקטים?

"לא אקח על עצמי משהו שאני לא מתלהבת ממנו. לא כל אחד מתחבר לרמות האנרגיה שיש לי, ולעתים זה גם מפריע. אבל לרוב, אנשים מוכנים להירתם לפעולה כשהם רואים את התשוקה שלי. מאחורי כל התארים והגדרות התפקיד עומדים בני אדם שרוצים לעשות או להיות מעורבים במשהו משמעותי".

וכשאומרים לך לא?

"קשה לי. אני עדיין לומדת, ממשיכה לעבוד על זה. כן, לא כל הדברים מצליחים לי. עם זאת, אני עדיין מאמינה שכשאת נכנסת לחדר חדורת מוטיבציה, מלאת אנרגיה ותשוקה לעשייה שלך, אנשים לא יכולים להתעלם. אני מודה, אין דבר שמניע אותי מקצועית יותר מאשר לשמוע שזה לא אפשרי".

ההתנהלות באפריקה דורשת להטוטנות?

"סטארט-אפ זה כמו רכבת הרים יומיומית. מי שלא יכול לשאת את התנודות, שלא יעלה. כמעט ואין לי יום ללא התרגשות עצומה וללא קשיים, אבל לא הייתי רוצה אחרת. אני מתרגשת מכל התפתחות חיובית כאילו הייתה הראשונה, וכבר די מחושלת מהרגעים הקשים. באפריקה למדתי לחיות את המשפט Expect the unexpected. למזלי, אני פועלת היטב תחת מצבי לחץ. דווקא אז החושים שלי מתחדדים".

הייעוד שלי

"המנוע והמצפן הפנימי מורים לי שהייעוד המקצועי שלי הוא להניע מיזמים עסקיים בעלי ערך חברתי. אני מתעוררת בבוקר מלאת חדוות יצירה לעשייה, והסביבה מגיבה ללהט שלי. הרבה פעמים אומרים לי לנתק את הרגש, כי בעסקים אין רגש, רק שורה תחתונה. אני לא מקבלת את זה. אני מצאתי שורה תחתונה כפולה - מיקסום של ערך חברתי ועסקי יחד. נקודת המפגש בין שני העולמות זה המקום שבו הנפש שלי פורחת, ולכן אין מכשול עסקי שלא אצליח להתגבר עליו".