בג"ץ: המדינה תנמק מדוע לא יבוטל החוק למניעת הסתננות

המדינה תנמק בתוך כחודש וחצי בפני בג"ץ מדוע לא יבוטל התיקון לחוק למניעת הסתננות, ובג"ץ ידון בעתירות לביטול החוק בהרכב מורחב - כך החליטו היום (ג') שופטי בג"ץ בראשות הנשיא אשר גרוניס ולצידו המשנה לנשיא מרים נאור והשופטת עדנה ארבל, בתום דיון שהתקיים בעתירות והערעורים המינהליים העוסקים בחוקתיות החוק.

לדיון הבוקר הובאו גם 4 נשים וגבר מאריתריאה ומסודן, המבקשים מקלט בישראל והכלואים כיום בכלא סהרונים. בקשתה של נציבות האו"ם לפליטים להצטרף לעתירה תוכרע על-ידי ההרכב המורחב שידון בתיק.

העתירה לביטול התיקון לחוק למניעת הסתננות הוגשה באוקטובר 2012 על-ידי עו"ד יונתן ברמן מהקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, עו"ד ענת בן-דור מהתוכנית לזכויות פליטים באוניברסיטת תל-אביב, עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד אסף וייצן ממוקד סיוע לעובדים זרים. בין הארגונים העותרים נמצאים גם "א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל", קו לעובד והמרכז לקידום פליטים אפריקאים.

התיקון לחוק ההסתננות, שנכנס לתוקף לפני כשנה, מאפשר לעצור מבקשי מקלט שנכנסו לישראל דרך סיני ללא משפט, למשך תקופה של 3 שנים לפחות.

מכוח החוק כלואים כיום כ-2,000 איש שנכנסו לישראל בחודשים האחרונים, ובהם כמה עשרות ילדים. רובם הגדול של הכלואים הם אזרחי אריתריאה וסודן - מדינות שעל-פי הודעות הממשלה עצמה, לא ניתן לגרש אליהן את אזרחיהן בשל הסכנה הנשקפת להם.

בעתירה נטען כי הדין הישראלי והבינלאומי אוסרים על מעצר מהגרים שאינו לצרכי גירוש; כי מעצר מבקשי מקלט שנמלטו על חייהם ועברו תלאות במחנות העינויים בסיני, עתיד להחמיר את הפגיעה בשלומם ובבריאותם של הכלואים; וכי הרתעת מהגרים חדשים מלבוא לישראל לא יכולה להיות תכלית ראויה המצדיקה מעצר עולם של מהגרים.

בתגובה שהוגשה לקראת הדיון הודתה המדינה כי עד כה, יותר ממחצית הכלואים הגישו בקשות למקלט. חרף זאת, ובטרם נבדקו הבקשות, ממשיכה המדינה לטעון כי הם אינם פליטים.

התגובה אף הכירה בכך שהחזרת מהגרים לאריתריאה עשויה להעמיד אותם בסכנה. בעניין סודן, שבה נטבחו בעשור האחרון מאות אלפים ומנהיגה מבוקש על-ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בגין רצח עם ופשעים נגד האנושות, טענה המדינה כי "יש קושי ביורוקרטי להחזיר אליה את מבקשי המקלט, מכיוון שלישראל אין עמה יחסים דיפלומטיים".

בדיון הבוקר טענה נציגת הפרקליטות כי העתירה אינה בשלה לדיון, מאחר שהיא "כוללנית ותיאורטית" כנגד חוקתיות החוק, מבלי שיש עניין ספציפי.

השופטת נאור הפנתה את תשומת-לב המדינה לכך שלצד העתירות לבג"ץ, נדונים במאוחד גם ערעורים מינהליים על החלטות של בתי הדין למשמורת על החזקתם של מבקשי המקלט בכלא סהרונים.

"הנושא הרבה יותר מדי רציני בחיי המעשה מכדי שטענות סף כאלה יועלו", נזפה נאור בנציגת הפרקליטות, "השאלה אם מותר להחזיק אנשים כל-כך הרבה זמן במשמורת או איך שתקראי לזה, השאלה הזו עומדת במרכז העניין, ולא ניתן לחמוק ממנה בשום דרך".

העותרים טענו בעתירתם כי "תכלית התיקון לחוק היא הרתעת מבקשי מקלט מכניסה לישראל, וזאת באמצעות מעצר מינהלי בלתי מוגבל בזמן של מי שאין כל אפשרות לגרשם בשל הסכנה הנשקפת להם במדינת מוצאם. הוראות החוק קובעות כי למעט מקרים חריגים ביותר המפורטים בו, לא ישוחרר אדם אלא בחלוף לפחות 3 שנים ממועד מעצרו. בהיעדר נסיבות חריגות, בית הדין למשמורת, האמור לקיים ביקורת מעין-שיפוטית על מעצר מכוח החוק, כלל איננו מוסמך לשחרר אדם, ולכן אין לנו כל סעד חלופי מלבד תקיפת חוקתיות הוראות התיקון לחוק".

עו"ד ברמן מהקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים מסר בתגובה לצו על-תנאי שהוציא בג"ץ, כי "חוק ההסתננות הוא אחד החוקים הקיצוניים שנחקקו אי-פעם בישראל. הוא מתעמר בחפים מפשע, ובהם נשים וילדים, פליטים וקורבנות עינויים, שכל חטאם הוא שביקשו להימלט על חייהם. זהו כתם בספר החוקים שלנו, ויש חובה משפטית ומוסרית לבטל אותו".

את מבקשי המקלט ייצג בדיון עו"ד עמר שץ. (בג"ץ 7146/12).