ארקין: "תעשיית הפארמה תצמח בשיעור חד-ספרתי גבוה"

אורי הרשקוביץ, שותף-מנהל בקרן ספרה: "התרופות הטובות - בצנרות של החברות הגדולות. סביר שבקרוב הן ייסחרו במכפילים של 15"

"עד לפני כשנתיים, תעשיית הפארמה העולמית נחשבה לקפואה, סטגנטית, ולא שונה בהרבה מאיך שחברת טבע נתפסת היום". כך אמר מורי ארקין, בעלי חברת ההשקעות ארקין הולדינגס, שהיא בין הבעלים של קרן הגידול ספרה גלובל הלת'קר, שמשקיעה בתעשיית הפארמה העולמית.

"אולם, כיום המצב השתנה, ויש אופטימיות לגבי התעשייה. צוק הפטנטים (בשנים 2010-2012 פג תוקפן של הגנות פטנט ממספר רב של תרופות רבות מכר - ג.ו) מתחיל להסתיים, צנרת המוצרים של החברות הגדולות הולכת ומתרחבת, ודווקא התחרות הגנרית נחלשת. להערכתנו, התעשייה תצמח בשיעור חד-ספרתי גבוה, ואנחנו גם צופים התרחבות של המכפילים שבהם נסחרות חברות הפארמה".

ארקין אמר את הדברים בכנס השנתי של קרן ספרה גלובל הלת'קר, וציין גם את הסיכונים שעומדים בפני תעשיית הפארמה, ובעיקר את הסיכון לקיצוץ משמעותי בתקציב של ממשלת ארה"ב לתרופות. "באירופה כבר חל קיצוץ, ובשווקים המפותחים אנו צופים שתהיה דווקא צמיחה משמעותית. אולם ארה"ב עדיין שולטת בשוק, ולהחלטה ממשלתית שם יש השפעה רבה".

ארקין התייחס גם לתשואות של קרן ספרה גלובל הלת'קר - 15% ב-2012, ו-6% מתחילת 2013. "הנכסים שלנו צמחו ב-260 מיליון דולר", ציין.

אורי הרשקוביץ, שותף-מנהל בקרן, הרחיב את הסקירה של תחום הפארמה. "מי שעקב אחרי חברות הפארמה הגדולות, התרגל לחשוב עליהן כעל תעשייה של 'טמבלים' - מפוצצים מיליארדי דולרים על תרופות שהתפוקה שלהן נמוכה, ובסופו של דבר חייבים לרכוש את כל החוכמה מן החברות הצעירות, שהן בעצם ההבטחות הגדולות.

"היום", הוא הוסיף, "כל התרופות הטובות נמצאות בצנרות של החברות הגדולות. זה כך משום שהן פעלו להעלאת הרף הדרוש כדי לרשום תרופה חדשה, וכיום כל מוצר כבר צריך כמה ניסויי שלב III (עלות כל ניסוי יכולה להגיע לעשרות או מאות מיליוני דולרים - ג.ו.). למשל, לאחרונה אושר מוצר רק לאחר שנערכו בו תשעה ניסויי שלב III". לדבריו, חברות קטנות, שמפתחות תרופה אחת, עדיין נרכשות במחירים גבוהים, אבל הן מתחרות בפיתוחים פנימיים של החברות הגדולות.

תעשיית הפארמה צמחה בכ-6% בכל שנה בחמש השנים האחרונות, והצפי הוא כי היא תצמח ב-3%-6% בכל שנה בשנים הקרובות. "מי שסוחב את הצמיחה הזו על הגב הם השווקים המתפתחים, שצומחים ב-15%-18% בשנה. מי שלא שם, לא במשחק", אמר הרשקוביץ, שצופה כי המגמה תמשיך בשנים הבאות, עד שהשווקים המתפתחים יחלשו על 30% משוק הפארמה ב-2016.

לדבריו, סרטן הוא תחום העיסוק העיקרי של התעשייה כיום. "לחברת פארמה גלובלית בלי מוצרים לסרטן, אין בשביל מה לשים דיאודורנט בבוקר", אמר. בהקשר זה מציין הרשקוביץ גם את המחלות המטאבוליות, הצמיחה בגנריקה, ובעיקר את תחום הגנריקה הממותגת.

לגבי המוצרים הביולוגיים המתוחכמים בתחום המחלות האוטואימוניות (כמו דרמטיטיס או אלרגיות), הוא אמר: "החברות הגדולות שומרות על מקומן על ידי כך שהן משתמשות בטנק כדי לירות בזבוב. זה מעמיד רף שלחברות הקטנות קשה יותר לעמוד בו".

הרשקוביץ מציין כי חלק מהחברות הגדולות, כמו פייזר, סנופי, גלקסו ונוברטיס, נסחרות במכפילים של 11, ויש להן, לפי הערכות קרן ספרה, פוטנציאל לעלות למכפילים של 15. "החברות הללו כבר מבוזרות, לכן הן פחות מסוכנות ומגיע להן מכפיל גבוה יותר. פייזר רחוקה מן המכפיל ההיסטורי שלה", הוא אומר.

"אפשר להשקיע בטבע, אבל לא דחוף"

"החברות הגדולות התמקדו, ועכשיו הן יכולות לרוץ קדימה", אמר רוני גל, אנליסט פארמה בסנפורד ברנשטיין, "במדינות המתפתחות, ובעיקר בסין, יש הזדמנויות גדולות עבורן, ולו בגלל הגידול בהיקפי הצריכה של התרופות. אם הממשלה שם תאפשר העלאת מחירים, התעשייה תהיה על הסוס. בארה"ב, לעומת זאת, צפוי קיצוץ בשלב כלשהו".

טבע, הוא מציין, נסחרת כרגע במכפיל נמוך יחסית. גל אינו צופה צמיחה אורגנית בעסקיה, אך מאמין כי עלייה במניה יכולה לנבוע מקיצוץ משמעותי כמו סגירת מפעלים ומהגדלת הדיבידנד.

"אנחנו מניחים שייצא לשוק קופקסון גנרי ב-2017, וכתוצאה יחול קיטון במכירות הקופקסון עוד לפני כן, עם כניסת התרופה BG12 (תרופה אינובטיבית מתחרה לקופקסון). עם זאת, יש לחשושים כי ל-BG12 יש תופעות לוואי בתחום ספירת תאי הדם הלבנים, אז אולי הרופאים יחכו קצת".

גל מאמין כי כשהחברה תראה כי היא רצינית לגבי הקיצוצים והעלאת הדיבידנד, ותבצע גם כמה רכישות או תסמן מוצרים מבטיחים חדשים בצנרת, המניה עשויה לעלות. "מי שרוצה להשקיע לטווח הארוך יכול להשקיע כעת בטבע, אבל זה לא דחוף", הוא אומר, "אפשר להיכנס גם עוד חצי שנה".

גל טוען כי בטווח הרחוק יותר, המוצרים המעניינים בצנרת של טבע הם לקווינימוד לטרשת נפוצה; רסליזומב לטיפול באסתמה חמורה, הידרוקודון לכאב; וכמה מוצרים של גנריקה משופרת הניתנים במשאפים. לדבריו, כל אחד מהם יכול להניב הכנסות של 200-300 מיליון דולר. "את הצנרת הזו טבע צריכה לפחות להכפיל, ויש לה מספיק מזומן לכך", הוא אומר, "היא גם צריכה גידול מהיר יותר במזרח ובארה"ב. היו לה כמה מוצרים טובים שהיא ויתרה עליהם באופן די משונה, כי הם דווקא נראו טובים".

גל מרוצה מכך שג'רמי לוין, מנכ"ל טבע, לא עשה, או אף הביע כוונה לבצע רכישות גדולות, בעיקר כמנכ"ל חדש, והעריך כי הוא ירכוש מוצרים בשלב II של הניסויים הקליניים כי "אלה הרכישות שהוא מכיר. לדעתי, גם לא נכון כרגע לרכוש חברה גדולה יותר, מה גם שהדירקטוריון של טבע יהסס לעשות זאת לאחר הרכישה של ספלון, שנחשבת פחות טובה.

"לוין בונה לטבע אסטרטגיה ייחודית לה, ואני שמח על כך", הוא הוסיף, "מי שעושה את מה שהצליח לכולם, מסתכן בבינוניות. טבע נסחרת כיום במכפיל נמוך, אך לא דרוש הרבה כדי להזיז אותה".

מדד הפארמה
 מדד הפארמה