הנקראות ביותר

שרת המשפטים הנכנסת לבני: אני עדיין מקווה שתהיה חוקה לישראל

‎‎בטקס חילופי השרים עם נאמן, הצהירה לבני כי היא מתנגדת להצעת "חוק יסוד: מדינת הלאום של העם היהודי", שנכלל בהסכם הקואליציוני עם הבית היהודי

‏שרת המשפטים הנכנסת, ציפי לבני, מתנגדת באופן נחרץ לקידום הצעת חוק יסוד: מדינת הלאום של העם היהודי, שקידומה נכלל בהסכם הקואליציוני שבין הליכוד-ביתנו לסיעת הבית היהודי.

בטקס כניסתה למשרד המשפטים של שרת המשפטים החדשה-ישנה, הודיעה לבני כי "קידום תהליך השלום עם הפלסטינים ושמירת המערכת המשפטית הם שני צדדים של אותה משוואה - שהיא מדינה יהודית-דמוקרטית. הערכים הללו הם ערכים משלימים ולא מתנגשים, ולא אתן את ידי לכל רעיון שיבקש לקדם רק צד אחד של המשוואה על חשבון הצד השני, הערך היהודי על חשבון הערך הדמוקרטי".

‏לבני הודיעה כי בניגוד להערכות, שלפיה תהיה עסוקה בקידום התהליך המדיני מול הפלסטינים ותימנע מלהקדיש תשומת-לב לענייני משרד המשפטים, היא באה כדי לעבוד.

"בחרתי לחזור למשרד המשפטים בפעם השלישית", אמרה לבני בטקס חילופי השרים שהתקיים הבוקר (ג') במשרד המשפטים. "משרד המשפטים הוא האמון על הערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית, והיה אמון עליהם גם בתקופות לא קלות בשנים האחרונות. אני נגד טיאטוא מחלוקות אל מתחת לשטיח, אני בעד הכרעה בהן".

‏לדברי לבני, לצד המחלוקת המדינית, מתקיים בישראל מאבק על מקור הסמכות לחיים המשותפים במדינה - האם מקור הסמכות הוא החוק או החוקה והפרשן המוסמך של החוק הוא בית המשפט, או שמקור הסמכות היא ההלכה והפרשן המוסמך הוא הרב.

"אני עדיין מקווה שתהיה חוקה למדינת ישראל", אמרה לבני. "השר היוצא, יעקב נאמן, אמר לי להיזהר מלתפוס את המרובה, אבל אני עדיין רוצה לתפוס מרובה, כי זו אולי התקופה האחרונה בה נוכל לייצר את החוקה, והכנסת צריכה לשוב ולחבוש את כובעה המכונן.

"אני כאן כדי להגן על החוק כמקור הסמכות שלנו, ועל בתי המשפט כמי שאמונים על פרשנות החוק. אנחנו צריכים לצקת תוכן למילה שוויון ללא הבדלי דת ולאום, חובתנו לבער את נגע הגזענות, לגבות מחיר כבד מ'תגי מחיר', ולהיות המגדלור שישפוך אור על המקומות החשוכים בחברה הישראלית, ולצערי יש גם כאלה".

‎‎הגנה וייעול

‏עם זאת, לבני הבהירה כי אין בדעתה להיות "חסידה שוטה" של מערכת המשפט, ובכוונתה לקדם גם תהליכים של שקיפות, ביקורת פנימית וחיזוק אמון הציבור. "אני מתכוונת להגן על המוסדות המשפטיים כאבן ראשה של המערכת המשפטית, אבל אנחנו נקיים דיון ציבורי איך לחזק את אמון הציבור, ואיך לשפר את עצמנו מול הציבור.

"אין אדם העומד מעל החוק, ולא משנה כמה הוא עשיר, ומה מעמדו הציבורי והפוליטי. אין גם מערכת החסינה מביקורת. צריך לתת שירות לציבור - קיצור הליכים זה לא עניין טכני-ביורוקרטי, כי כשטחנות הצדק טוחנות לאט, אין צדק. אנחנו צריכים לא רק להגן על המערכת אלא גם לייעל ולקדם אותה, אלה כלים שלובים".

‏לבני, שהזכירה כי בתקופת כהונתה הראשונה פעלה למען מינויה של פרופ' רות גביזון לבית המשפט העליון, ציינה כי בעבר הציעה גם לרב שלמה דיכובסקי, כיום מנהל בתי הדין הרבניים, להתמנות לבית המשפט העליון, "מתוך מחשבה שבית המשפט העליון ראוי שייצג מגוון מחשבות ודעות, כל עוד מי שנמצא שם אמון על שמירת ערכיה של המדינה ועל ההבנה דמוקרטיה מהי".

במהלך הדיונים להרכבת הממשלה עלתה האפשרות להוציא מידי משרד המשפטים את בתי הדין הרבניים, שהיו בעבר באחריות משרד הדתות, ואולם לדברי לבני, היא מנעה את היוזמה הזו.

‏בינתיים, עוד בטרם נכנסה מעשית לתפקידה, מינתה לבני את עו"ד הושע גוטליב לראש המטה שלה במשרד המשפטים. גוטליב, בן 36, ששימש מרכז ועדת טירקל לבחינת אירועי המשט, היה בעבר מתמחהו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ויועץ בלשכות שרי המשפטים דניאל פרידמן ויעקב נאמן. הוא בוגר תואר ראשון ושני במשפטים, מאוניברסיטת תל-אביב ומאוניברסיטת הרווארד.

‎‎נאמן: לייעל בתי המשפט

‎‎שר המשפטים היוצא, יעקב נאמן, ציין מהם הנושאים העיקריים שהוא מותיר לטיפולה של ממשיכת דרכו - אף שככל הנראה, סדר היום של לבני אינו בהכרח מתיישר עם תפיסתו.

"המשימה הראשונה היא ייעול בתי המשפט", אמר נאמן. "אנחנו נמצאים בשיא עולמי של פיגור תיקים. השופטים ומערכת בתי המשפט חייבים למלא אחר הוראות החוק, הקובעות כי גם בתיקים פליליים וגם באזרחיים, משפטים יתנהלו מיום ליום, ופסקי דין יינתנו תוך 30 יום. זו המשימה החשובה ביותר, לבצע את הדברים בתיאום עם נשיא בית המשפט העליון, מנהל בתי המשפט ופרקליט המדינה. חייבים לשמור על החוק במדינת ישראל, ובוודאי הרשות השופטת צריכה לעשות את זה".

‏נאמן הביע גם תקווה שלבני תקדם את חקיקת חוק יסוד: החקיקה, ואמר כי הפוליטיקאים עיכבו את החוק משיקולים לא ענייניים, ומתוך מחשבה מוטעית שהחוק בא לכרסם מסמכויות בית המשפט העליון.

מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, סיפר כי ההנחיה היחידה שקיבל בתחילת דרכו מהשר נאמן הייתה המשפט: "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין", וכי אכן במהלך כל כהונתו קידם משרד המשפטים יוזמות רבות בלא לתת לדברים פומבי.

‎‎וינשטיין: "שנים לא קלות"

‏‎‎היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, אמר כי בניגוד לפרסומים שונים, הוא מעולם לא הגיע להבנה עם נאמן, בטרם התמנה ליועץ המשפטי, על הסכמה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, וכי נושא הפיצול מעולם לא דובר ביניהם, לא לפני המינוי ולא במהלך הכהונה.

"למי שתהה מהי עמדתי בנושא", ציין וינשטיין, "עמדתי נגד הפיצול היא נחרצת, והיא רק התחזקה מאז הגעתי לתפקיד".

בנוגע ליחסיו עם נאמן אמר וינשטיין: "אלה היו שנים לא קלות, לא תמיד ראינו עין בעין".

‏וינשטיין ולבני כבר נועדו לשיחת עבודה ראשונה. לדברי היועץ המשפטי, "למשרד המשפטים יש מסורת מפוארת של שמירה על עליונות שלטון החוק ובית המשפט העליון, זכויות האדם וזכויות המיעוט. הדברים לא באים כדבר מובן מאליו, הם מצריכים מאמץ, לעתים אפילו מאבק. אין לי ספק כי במאבק הזה תמצא עצמה השרה בראש החנית, ואם כך יקרה, היא לא תישאר לבד בצריח - משרד המשפטים כולו יעמוד לימינך במאבק חשוב זה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות