אם התאומים שאביהם נאשם בהריגה: הוא לא רצה שהבן יהיה מפונק

‎‎אמם של התאומים שאביהם נאשם בטלטול והריגת אחד מהם העידה בביהמ"ש

‎‎‏"החלום שלי היה שיהיו לי תאומים" - כך אמרה היום (ג') אמם של התאומים שאביהם נאשם בהריגת אחד מהם ובהתעללות בשנייה, במהלך עדותה במשפטו.

באולמו של השופט צבי גורפינקל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עמדה האם, שפרטיה אסורים בפרסום כמו פרטיו של הנאשם, וגוללה את סיפור היכרותם המשותפת, נישואיהם, עד להריגה הנטענת.

"כשהתקשרתי לבעלי והודעתי לו שאנחנו בהריון, זה היה היום המאושר בחיינו. כשהרופא חזר אליי עם התוצאות שיש לנו תאומים, זה היה ממש חלום חיי", סיפרה האם בדמעות.

‏האם סיפרה כי התינוק הבן נהג לבכות בהיסטריה, והאב התקשה מאוד להרגיעו. "הוא חשב שלא צריך להרים אותו כשהוא בוכה", סיפרה, "שלא יהיה מפונק. לי לא היה אכפת שהוא יהיה מפונק, לכן הרמתי אותו. אם יהיו מפונקים, נתמודד".

התובע, עו"ד איתי פרוסט מפרקליטות מחוז תל-אביב, עימת את האם עם גירסתו של האב, שלפיה בעת שהתינוק בכה, עשה האב שימוש בטרמפולינה כדי להרגיעו; ואולם האם השיבה כי "לא כך נהגנו, זה לא היה אמצעי עזר להרגעה, הם היו בטרמפולינה רק אחרי האוכל. אף פעם לא ראיתי את האב עושה שימוש בטרמפולינה כדי להרגיע את התינוק כשהוא בכה".

על אירועי יום מותו של התינוק סיפרה האם: "ירדתי למטה לעשן, דיברתי בטלפון עם אמי ואבי. לאחר כמה דקות עליתי הביתה, פתחתי את הדלת וראיתי את האב עומד עם התינוק כשהוא מחזיקו כך שהבטן של התינוק צמודה אליו, והראש שלו היה שמוט אחורה. הוא קרא בשמו, ניסה לדבר איתו.

,ישר רצתי לשכן, התינוק לא הגיב, הוא לקח את התינוק מהאבא ואמר שנזמין אמבולנס. חייגתי ולא יכולתי לדבר, האבא דיבר איתם, ואמרו לנו לרדת מהר למטה. מהר מאוד הגיע מד"א, אחרי דקה, התחילו לעשות לו החייאה. לא יכולתי להסתכל".‏‎‎‏