גלעד ארדן עושה שוק

שר התקשורת החדש, גלעד ארדן, יקיים מחר (ג') בערב ישיבה בנוגע לשוק הסיטונאי, בהשתתפות הנהלת המשרד. זו תהיה הישיבה הראשונה, מאז שארדן נכנס לתפקידו, שתעסוק כל כולה בנושא הכאוב של שוק סיטונאי בישראל. הקונספט של שוק סיטונאי הוא מודל לשוק התקשורת הקווית, שבמסגרתו החברות שאין להן תשתיות קוויות משתמשות בתשתיות של בזק והוט, ומשלמות להן עבור השימוש. הפורמט הזה היה אמור לצאת לפועל כבר ב-2008, בעקבות פרסום ההמלצות של ועדת גרונאו, אבל זה לא קרה.

באוקטובר 2011 פרסמה ועדת חייק את מסקנותיה, שתמכו בהמלצות. שר התקשורת הקודם, משה כחלון, אימץ את המסקנות של ועדת חייק, בשינויים קלים, כבר בחודש מאי אשתקד. מאז חלפה כמעט שנה אולם השוק הסיטונאי עדיין תקוע. ארדן ישמע מחר, ככל הנראה, ניסים ונפלאות אודות השוק הסיטונאי, אבל כדאי להציג בפניו את כל המידע.

השוק הסיטונאי בישראל ניצב על כרעי תרנגולת. זה קורה לא רק כאן. בכל העולם ובעיקר באירופה, השחקנים מתחילים להבין שתעשיית הטלקום זקוקה לפתרון שיאפשר לה לממן את ההשקעות האדירות שהיא נדרשת להן כדי לתחזק את הסלולר ואת הרשתות הקוויות.

כחלון חגג במהלך כהונתו את המהפך בתחום הסלולר, אולם לא שמענו על דיון אסטרטגי אודות מצב התעשייה. זו אחת הסיבות לכך שישראל מפגרת אחרי העולם בהקשר של הדור הרביעי. גם כאשר בוחנים את פריסת הסיבים האופטיים מגלים שישראל נמצאת הרחק מאחור. מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל צפוי לצאת לפועל אי שם בעתיד, אבל האם מישהו זוכר שהוא נהגה כבר בשנים 2009-2010?

פערי מחירים

השוק הסיטונאי תקוע, בין השאר, בגלל פערי מחירים בין פרטנר וסלקום לבין בזק והוט. האחרונה כרגע פחות דומיננטית במשחק והמו"מ האמיתי מתנהל בין פרטנר וסלקום לבין בזק. מה שקורה בשטח הוא שפרטנר וסלקום רוצות הנחה של 40% על המחיר לצרכן של בזק פר קו, ויש מי מהן שדרשה הנחה של 60%.

כלומר, אם בזק מוכרת מהירות ממוצעת במחיר של 70-80 שקל לצורך ההשוואה, פרטנר וסלקום - בצדק מבחינתן - מוכנות לשלם כ-40-45 שקל לקו מקצה לקצה. הסכום הזה, אגב, לא כולל מע"מ ואספקת שירותים מיוחדים. נכון להיום בזק מוכנה להנחה של 10%-15% בלבד, והצדדים ממתינים להחלטה של משרד התקשורת, שיקבע את המחיר.

יש סיבה פשוטה מאוד לכך שמשרד התקשורת מעדיף לא לנקוב במחיר - החשש שהמחיר יהיה גבוה מדי ויחבל בתוכנית להקים שוק סיטונאי. במשרד התקשורת לא מאשרים את האינפורמציה הזו באופן רשמי, אולם ההערכות הן שהמחיר שהמשרד ימליץ עליו יהיה קרוב הרבה יותר למחיר שבזק מבקשת מאשר לתעריפים שפרטנר וסלקום מוכנות לשלם.

המשמעות של החלטה כזו, היא שהשוק הסיטונאי יהפוך ללא ריאלי. חשוב לציין שגם פרטנר וסלקום צפויות ליהנות מההסכם החדש, שיאפשר להן להציע מהירויות גלישה גבוהות. שתי חברות הסלולר היו שמחות להציע מהירות של 20-30 מגה לפחות, כדי לבדל את עצמן ביחס לבזק. באופן טבעי, ככל שהמהירות גבוהה יותר, כך המחיר מטפס ונוצר פער בין הצדדים.

יש עניין נוסף שצפוי להפריע לחזון של משרד התקשורת, שמקווה לראות כאן ארבע קבוצות חזקות שכל אחת מהן תציע את כל השירותים. מדובר בהשקעות הדרושות כדי לפעול בעולם הטלוויזיה. מהפכת הסלולר גרמה לקיצוץ חד ברווחיות של פרטנר וסלקום, שמתקשות כיום להיכנס להרפתקאות חדשות. כאשר החברות צריכות לבחור בין השקעה בדור הרביעי לבין השקעות בטלוויזיה - לא קשה לנחש שהן מעדיפות את האופציה הראשונה.

חוסר איזון

מי שיזם וקידם את הרפורמות המבניות לא הביא בחשבון את חוסר האיזון שנוצר בשוק - בזק והוט התחזקו, בעוד שפרטנר וסלקום נפגעו. כאשר רוצים ששתי האחרונות ייכנסו לתחרות בשוק הטלפוניה הקווי ובשוק הטלוויזיה, מגלים שהן מתקשות לעשות זאת.

מה יכול ארדן לעשות? הוא יכול לכפות על בזק והוט לקבל מחיר נמוך יותר עבור התשתיות שלהן, אבל אפשר להניח שהוא לא ירצה להפעיל את השוק הסיטונאי באמצעות כפייה. ויש גם אפשרות אחרת - ארדן יכפה מחיר, אבל סלקום או פרטנר לא ירצו לשלם אותו.

זה המקיים לציין שבזק לא משוכנעת שמשרד התקשורת ילך לקראתה אם היא תגיע להסכמות על השוק הסיטונאי. במלים אחרות, בזק לא מאמינה שהיא תקבל את ההקלות שהבטיחו לה אם תסכים להתגמשות נוספת. הניסיון של בזק כאוב ובכירי החברה חוששים מכך שגם אם יקום כאן שוק סיטונאי - לא יבטלו לחברה את ההפרדה המבנית בתוך 9 חודשים, כפי שהבטיחו לה.

בזק שואבת עידוד מההתפתחויות באירופה. כאשר מנסים לבצע השוואה בין לאומית לגבי המחירים בשוק סיטונאי, מגלים שהמחירים הצפויים בישראל גבוהים יחסית לעולם. הרגולטורים באירופה, שמודעים למצב, מציגים בחודשים האחרונים גישה שונה. באחרונה אנחנו שומעים קולות שלפיהם האיחוד האירופי מבין שללא הקלות, לא ניתן יהיה לדרוש מחברות התשתית להשקיע בפריסת בסיבים אופטיים.

נילי קרויס (Kroes), הממונה על תחום התקשורת באיחוד האירופאי, אמרה לאחרונה שהיא אינה מתכוונת ללחוץ על חברות התשתית להוריד את מחיריהן לטובת המתחרים. זו אמירה מהותית שמבוססת על כך שהמפעילים מקצצים בשנים האחרונות בהשקעות.

יש לא מעט הצעות שיכולות לתקן את המצב, לרבות השקעות של חברות מתחרות בתשתית משותפת, סובסידיה ועוד. ההחלטה הזו תהיה אחת המשימות המרכזיות שמונחות לפתחו של ארדן.