רק עוד כמה לייקים, ודי

בשבועות האחרונים מוצא את עצמו ראש הממשלה משוחח יותר ויותר עם ח"כ משה גפני. תדירות השיחות עולה על זו שניהלו השניים בקדנציה הקודמת כשגפני היה בקואליציה וכיהן כיו"ר ועדת הכספים.

המטרה של בנימין נתניהו היא ככל הנראה לשמור על ערוץ פתוח עם החרדים, אבל מעברו השני של הקו נשמע ראש הממשלה כמי ששופך את ליבו בפניו חבר הכנסת מיהדות התורה. הוא מרגיש שבנושאים הכלכליים אין לו פרטנר.

וכשראש הממשלה מוצא זמן יותר מפעמיים בשבוע לשוחח ולעשות פעולות תחזוקה מאסיביות על יו"ר ועדת הכספים לשעבר, אז או שבאמת אין לו עם מי לדבר, או שהבטן שלו אומרת לו שהוא חייב לשמר את הקשר עם החרדים כי הקואליציה הנוכחית לא תחזיק מעמד. הפרשנות החרדית גורסת כי נתניהו יודע שעם השחקנים הנוכחיים הקואליציה לא תשרוד עד הסוף וידרשו חילופים.

במערכת הפוליטית, וגם בעולם שבחוץ, לא מוכנים להמר כמה זמן ובאיזה אופן כל העסק הזה יחזיק. אף אחד לא יודע איך לאכול את יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד. כרגע שר האוצר החדש הוא חידה. אניגמה. כי דבר כזה לא היה פה מעולם.

שר שמתקשר עם הציבור ועם פקידיו דרך הפייסבוק, שאין לו ניסיון מיניסטריאלי או פרלמנטרי, שלא היה חבר אפילו דקה אחת בוועדת הכספים אבל עומד בראש משרד האוצר, שמקיף את עצמו במקורבים שהמערכת הפוליטית זרה להם, שכל חברי סיעתו חדשים דנדשים, שנוהג את עצמו למשרד, שבשבועיים הראשונים בתפקידו חימם עליו את כל העולם ואשתו, את הציבור, נערי האוצר, העיתונאים, ואפילו את חברי הכנסת שלו.

אז אם כמו שטען לפיד, כללי המשחק השתנו ויש פוליטיקה אחרת, הניסוי הזה יצליח בגדול. אם הוא יעבור את מבחן שר אוצר בתקופה כזו, הוא יהיה ראש הממשלה הבא בזמן שיא וללא תחרות. לליכוד, שם גם ככה כבר אין תקווה, אין התלהבות ואין מצביעים, לא יישאר אלא להספיד את עצמו.

אבל כשם שזה יכול להצליח בגדול, באותה מידה הכל יכול לקרוס ולהיגמר בתוך קדנציה אחת. כי בסוף בסוף, גם אם ינהלו את לפיד עשרות אנשים טובים, השאלה האמתית היא אם הוא קורץ מחומרים של פוליטיקאי, של מנהיג, של ראש ממשלה, או שמדובר רק באוויר חם, בעיתונאי מבריק, בממי של המדינה. ואולי בדומה לקדימה, גם יש עתיד עוד תתברר כמפלגת אווירה שתחזיק לכל היותר עוד כנסת אחת.

הקרדיט של יאיר לפיד אוזל

לפני כשנתיים השיק רובי ריבלין את עמוד הפייסבוק שלו. במעמד ההשקה נשאל יו"ר הכנסת דאז מה המייל שלו. "המספר של המייל נמצא על כרטיס הביקור שלי", השיב ריבלין החביב וחשף ברגע אחד את אי ההבנה הטכנולוגית שלו, ולא רק שלו.

לריבלין, זקן חברי הכנסת, יש גם ערוץ יוטיוב וגם חשבון פייסבוק. יש לו כמה אלפי חברים. מדי פעם הוא מעלה פוסט קצר, אבל זה לא כלי הביטוי העיקרי שלו. הוא פונה לציבור בעיקר בנאומים בכנסים, באירועים, באמצעות הודעות לעיתונות, וביוטיוב.

הציבור, מרגיש ריבלין, צריך את הקשר הקרוב, הבלתי אמצעי עם נבחריו, בלי מתווכים, פנים אל פנים. השבוע הוא סיפר בראיון בבדיחות הדעת שלא מעט מהאנשים שנתקלים בו מבקשים להצטלם אתו, ומיד מעלים את התמונה לפייסבוק. ככה זה ב-2013: הציבור רוצה את הקשר החי, החם, אבל אם אתה לא בפייסבוק אתה לא קיים.

בראיון נשאל ריבלין על היעדרותו של לפיד מהמליאה. בשלב גיבוש התקציב, השיב ריבלין, כשהדברים עדיין לא בשלים, אפשר להבין למה לפיד בחר לא להגיע למליאה ולדבר לעם ולאומה. אבל אחרי הצגת התקציב לא יהיה מנוס, המשיך ריבלין. "שר האוצר יהיה חייב לעמוד בפני חברי הכנסת ולענות לטענותיהם, שאלותיהם וקושיותיהם, לנהל דיאלוג עם יריביו ובוחריו".

בקרוב יגלה לפיד שהקרדיט הציבורי לאמצעים הללו אוזל. גם פוליטיקאי שהוא משתמש כפייתי בפייסבוק, יגיע לרגע שבו הוא חייב לתת דין וחשבון לציבור. השבוע תהה בכיר באוצר עד מתי ימשיך הבוס החדש שלו להעלות פוסטים על כלכלת ישראל בפייסבוק. זה יקרה כששטייניץ יפסיק לדבר על התקציב הדו שנתי, ענה לו מישהו בגיחוך. שניהם יודעים בתת מודע שזה פוגע בהם ובכל זאת שניהם לא מסוגלים להפסיק.

הימים האחרונים ודאי לימדו את לפיד שהחיים יותר מורכבים מהזירה הווירטואלית. אמנם אפשר לדמיין את רוחב החיוך שנמתח על פניו כשבאבחת SEND אחת קלקל לשלי יחימוביץ' את כל הטיעונים נגדו, אבל בקרוב יגלה שגם לשר אוצר יש מגבלת כוח.

ביום ג' התכנסה הכנסת לדיון מיוחד. בעוד יו"ר האופוזיציה צווחה במליאת הכנסת שללפיד אין בושה והוא פוגע בסטודנטים, העלה שר האוצר סטטוס שתקע סיכה בבלון המנופח ובישר שלא יחול קיצוץ בהשכלה הגבוהה. יחימוביץ' התבאסה. אבל גם ללפיד לא היתה סיבה מיוחדת לשמוח. עוד בטרם עלו הדברים על שולחן הישיבות באוצר סחטו הסטודנטים את ההבטחה שלהם ועכשיו וסגרו כל ניסיון לפגוע בתוספות המובטחות להשכלה הגבוהה עם פלומבה. הסטודנטים הפנימו את הפוליטיקה החדשה: מעכשיו לא צריך לוביסטים, מספיקה פגישה עם בכיר באוצר שיפרט את אופן הקיצוץ המוצע בתחומך, משם תצא לתקשורת, חכה כמה שעות, ואז תקבל עדכון בפייסבוק שניצלת מהקיצוץ.

כל המגזרים המאוימים מתקנאים בסטודנטים. כפטריות אחרי הגשם יחלו לצוץ עכשיו יוזמות מחאתיות כנגד הקיצוצים. כבר שבוע הבא תיסגר אילת במחאה על ביטול הפטור ממכס, ולא יחלוף עוד הרבה זמן עד שהרשויות המקומיות יאיימו בהפסקת פינוי הזבל מהרחובות.

זו רוטינת התקציב. לפיד חווה אותה בפעם הראשונה, אבל אין שר ותיק שלא מכיר את הריטואל. בזה אחר זה הצטרפו אתמול לחגיגה שרים נוספים. שר התחבורה ישראל כץ, שועל פוליטי ותיק, עשה זאת בדרך הישנה והנודעת וכינס מסיבת עיתונאים. כץ לא פראייר ואיים שיפנה לבג"צ. בהמשך קפצו על העגלה גם סער ואהרונוביץ'. הם רק הסנוניות הראשונות. אין שר שייתן יד לקיצוץ במשרדו מלי לפצות פה. ההיפך. שר שלא יעשה זאת חוטא לתפקידו.

כולם ינסו לבחון את השר החדש. הם ינסו לעמוד על טיבו של לפיד לא רק כדמות כלכלית, אלא כאישיות פוליטית. המבחן שלו יהיה לצלוח לא רק את המספרים היבשים, אלא גם להדוף את השועלים שרוצים נתח גדול יותר מהעוגה. לפיד יצטרך לגלות כישורים פוליטיים מרשימים כדי לצאת מהמצב הזה. יש לו כנסת שבראשה עומד ראש ממשלה לעומתי, סיעה שלא מבינה מה זה כנסת, יו"ר ועדת כספים שלא מהסיעה שלו, ואפס ניסיון ציבורי.

זה היה השבוע שהיה

יצירתי ואיתן ככל שיהיה, לפיד לא יוכל לשרוד פוליטית ללא שיתוף הפעולה של נתניהו. הוא יהיה זה שיחליט כמה עמוק לסבך את לפיד. מספיק שיחליט שהוא לא מוכן לפגיעה בתקציב הביטחון, או שיעשה לשר האוצר את מה שעשה בעצמו לפקידיו, כשהפך אותם לקפיטליסטים הרעים שלא רואים את מעמד הביניים ממטר.

מעניין איך לפיד היה מסכם את השבוע החולף לו היה עדיין מגיש בטלוויזיה. הוא כנראה היה אומר שזהו סוף של שבוע בו ניצלה ההשכלה הגבוהה מקיצוץ בתקציבה; זה סוף של שבוע בו נחבטו פקידי האוצר מכל עבר בעודם עובדים על תקציב המדינה; זהו סוף של שבוע בו מזומן סגן הממונה על התקציבים לשיחת נזיפה אצל השר כאילו אין הנהגה במשרד האוצר, כאילו מעל הסגן אין ממונה; וסוף של שבוע בו פקידי אחד המשרדים הרגישים והחשובים בציבוריות הישראלית מרגישים חשופים בצריח.

אמש התקיימה מסיבת פרידה משר האוצר היוצא, יובל שטייניץ. לא מעט מבכירי האוצר רצו לוותר על החגיגה, אבל אחרי השבוע החולף, כמעט כולם הגיעו. עוד רגע היו פורצים בשירה: תשאר תשאר תשאר.