פחדנות היא תכונה רדומה אצל משה כחלון. מרבית המהלכים שהוביל דרשו אומץ, כולל זה האחרון. החלטתו להיעלם, ולקחת פסק זמן מן החיים הפוליטיים, אמיצה לא פחות מקידום הרפורמות שהוביל במשרד התקשורת.
כשנעתר ממש ערב הבחירות להצעתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשמש יו"ר מינהל מקרקעי ישראל, יש מי שהרימו גבה ותהו למה כחלון צריך את זה. כשעמד בראש משרד התקשורת זכה לפופולריות ששר ביטחון לא זוכה לה בעת מלחמה, ונתניהו הפציר בכולם להיות כחלונים - אחרי כל זה נדרש אומץ לא מבוטל כדי להיכנס לתפקיד שממנו אפשר לצאת רק חבול. מספיק להציץ לעבר שר השיכון היוצא, אריאל אטיאס, כדי לתהות למה כחלון הסכים להביא את זה על עצמו. השבחים שקצר אטיאס כשר תקשורת נעלמו לגמרי, והוא נותר בסוף הקדנציה מצולק וחסר כבוד.
כחלון, שהולך בעקבותיו של אטיאס, אינו חושש מגורל דומה. בשיחות עם מקורביו הוא עושה הקבלה בין החסמים בשוק הסלולר לחסמים בשוק הנדל"ן. הסלולר שווה ערך מבחינתו לקרקעות. השיטה היא אותה שיטה, הבעיות זהות: הכול עניין של הובלה וסנכרון נכון של הפקידות הבכירה. "מי שיודע לעשות טבעות, יודע לעשות גם עגילים", אמר כחלון למקורביו. רוצה לומר, אם אתה יודע לעשות רפורמות בסלולר, ודאי תדע לעשות אותן גם בנדל"ן.
הסכמה עם נתניהו
בקדנציה הקודמת היו לכחלון ולנתניהו לא מעט חיכוכים. בנקודה הזו נראה כי שניהם מסכימים.
"הדבר החשוב ביותר הוא שאני שם את האיש הנכון, במקום הנכון, בתפקיד הקריטי ביותר מבחינת מדיניות הפנים והחברה שלנו, להוריד את מחירי הדיור. עשינו את זה בסלולרי, נעשה את זה גם בדיור", אמר נתניהו באותה מסיבת עיתונאים חפוזה, יומיים לפני הבחירות, שבה הכריז על מינויו של כחלון. "כדי לעשות רפורמה גדולה צריך רפורמטור גדול. ביקשתי ממשה, 'יש לך משימה אחת גדולה עם גיבוי מוחלט שלי, ראית מה קורה כשאנחנו עומדים יחד במשימה, תוריד את מחירי הקרקע במדינת ישראל. אם הורדת את מחירי הקרקע, הורדת את מחירי הדיור. זה אפשרי ואנחנו נעשה את זה'", הבטיח נתניהו. עכשיו השאלה היא אם גם יצליח לקיים.
כשנכנס למשרד התקשורת, דומם כחלון מנועים. בחצי השנה הראשונה הוא ישב ללמוד את החומר. רק כשהרגיש שהוא שולט בעניינים, התחיל השר הנכנס בניסוח רפורמות ובקידום חקיקת חוקים. אפשר רק לשער שכשייכנס לתפקידו כיו"ר המינהל, יבחר כחלון לעשות את אותו הדבר.
הדבר הראשון שנתקל בו במשרד התקשורת היו ביורוקרטיה ועיכובים במתן תשובות ליזמים. אולי במינהל זו לא אותה הבעיה בדיוק, אבל סביר להניח שדרך הטיפול בבעיה לא תהיה רחוקה כל כך. כחלון כבר ידע איך לעשות מהלימון לימונדה.
לפני שעזב לכמה חודשים בארה"ב, הספיק כחלון להיפגש עם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. השניים שוחחו גם על נושא הדיור. סבב פגישות הפרידה שלו כלל גם את המפקח על הבנקים, דודו זקן, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, גל הרשקוביץ, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' יוג'ין קנדל, וגם שוחח עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. במרבית הפגישות עלה גם תפקידו הבא על הפרק, כמו גם בפגישתו האחרונה עם ראש הממשלה. כשישוב, כחלון יודע מה מחכה לו: בעוד בנק ישראל סבור שהבעיה היא ביורוקרטיה ולא מימון, לאוצר יש טיעונים אחרים. כמספר הפגישות שקיים כך גם מספר הדעות בעניין.
כך או כך, לוח הזמנים לוקח אותנו כמעט שנה קדימה. כרגע שוהה כחלון לצורך לימודים בהרווארד, משם ישוב רק בסוף יוני. עד יציאתה לפגרה בסוף חודש יולי צפויה הכנסת לסיים את הליכי החקיקה שיאשרו את מינויו החריג לתפקיד: בשנים האחרונות כיהנו בתפקיד יו"ר המינהל רק שרים מכהנים. אהוד אולמרט החזיק בתפקיד כשהיה שר התמ"ת, אריאל שרון שימש ראש המינהל כשהיה שר התשתיות, אחר כך החזיקו בתפקיד שרי שיכון: ציפי לבני, זאב בוים ז"ל, ואחרון-אחרון חביב אטיאס.
לא פחות חריג מכך הוא אופן מינוי של כחלון, שעוגן בהסכמים הקואליציוניים בין הליכוד ביתנו לבית היהודי. מיותר לציין שבמפלגתו של נפתלי בנט לא ששו לתת לנתניהו את ההישג למנות יו"ר מינהל משלו. הסוגיה נפתרה לאחר שהוסכם באופן נדיר כי שמו של כחלון ייכתב שחור על גבי לבן בהסכם, כך שלא ניתן יהיה למנות לתפקיד כל אדם אחר.
כרגע נמצא תחום השיכון בידיים מגזריות, מה שמחדד את סימן השאלה סביב סוגית שיתוף הפעולה בין שר השיכון אורי אריאל, לבין מנהל המינהל בנצי ליברמן ולבין כחלון. אחרי הכול, הדבר האחרון שצריך על הראש שר השיכון, ששואב את כוחו בעיקר מהשליטה במינהל, הוא מינוי חיצוני לתפקיד.
מי שעבד עם כחלון במשרד התקשורת או הרווחה יוכל להרגיע את אריאל ואת ליברמן. כחלון מסתדר עם כולם. גם אין לו עניין פוליטי במינהל. לו היה רוצה להמשיך בפעילות פוליטית, ודאי היה נעתר להפצרותיו של נתניהו להיות שר אוצר, מוקד כוח פוליטי לא מבוטל. באוצר יכול היה להשפיע יותר, קל וחומר לקנות את עולמו בחלוקת ג'ובים למקורבים. עצם העובדה שכחלון הסכים במודע להפוך משר לפקיד דורשת הרבה רצון טוב, לכן, אפשר לשער שאריאל וכחלון ימצאו את הדרך לעבוד יחד כשלעיניהם מטרה משותפת. מלכתחילה היכרותם המוקדמת של השניים מהכנסת נושאת בחובה הערכה הדדית ויחסים חמים.
רמזים על הקו שיוביל ועל הנושאים הקרובים ללבו אפשר למצוא בראיונות שהעניק כחלון בעבר ובשיחות סגורות שמצאו את דרכן לתקשורת. "לכל אזרח עובד צריכה להיות היכולת להגיע לדירה", אמר כחלון לפני כמה חודשים. "זה לא הגיוני שחבר'ה צעירים שנתנו את נפשם ואת וגופם למדינה, לא תהיה להם יכולת להגיע לדירה. אדם שיש לו דירה יש לו ביטחון", דברי כחלון, שגם לא מעט התבטאויות שלו מתייחסות לתמיכה בבניית דירות להשכרה.
כבר בעת ששימש יו"ר ועדת כלכלה פעל כחלון לקידום הצעת חוק של ח"כ מאיר שטרית שעסקה בבניית דיור להשכרה, אולם הנושא לא המריא מאז. בדיונים אז אמר כחלון כי הוא מאמין במתן תמריצים ליזמים על מנת להביא אותם לבניית דירות להשכרה.
"צריך למצוא פתרון שיהיה כדאי להם ויהיה כדאי גם לרוכשים", אמר כחלון באחד הדיונים. "אין היגיון בכך שתהליכי בנייה לוקחים ארבע או חמש שנים. אדם משקיע מיליון דולר במגרש ורואה את זה רק בעוד חמש שנים, וכל זה רק בגלל האישורים. עלויות המימון גבוהות כל כך שהמחיר מכפיל את עצמו. חייבים לשנות את המצב ולהביא לכך שקבלן שרוכש מגרש היום יוכל תוך שמונה חודשים עד שנה להיות על הקרקע. ככה גם התחשיבים יהיו שונים וכל העלויות יהיו נמוכות יותר", אמר אז.
"אין פתרון קסם", המשיך כחלון. "כל שקל שמתגלגל על היזם, בין אם בגלל הביורוקרטיה, בין אם בגלל המיסוי, בין אם בגלל המימון, בסוף זה מתגלגל על הצרכן. ושאף אחד לא ירים עיניים לשמיים ויתהה למה זה קורה. כשאתה מגלגל על היזם, היזם מעביר את זה על הלקוח. ואי אפשר לבוא בטענות אליו כי הוא חייב לקחת משהו לעצמו", הוסיף כחלון. "ישראל לא צריכה לספסר בקרקעות, ישראל לא צריכה להיות ספקולנטית של קרקעות. ברגע שהיא תוריד את המחירים גם מחירי הדירות ירדו. אני מאמין שהבעיה הגדולה המרכזית היא הביורוקרטיה. צריך לקצר תהליכים ולהביא לכך שתוך חצי שנה עד שנה יזם יהיה על הקרקע. בלי זה לא יהיה שום סיכוי לרפורמה".
למצוא איזון
כחלון רואה בתפקידו הבא אתגר ואינו חושש מקידום צעדים אמיתיים. כדי לעזור לאחד, הוא מאמין, לא חייבים לפגוע באחר. גם לא בבנקים שעלולים להינזק. "צריך למצוא את האיזון, והאיזון הזה קיים", אמר בשיחה סגורה. "הבנקים אומרים שאין להם יכולת לממן כל מה שרוצים ולכן אולי הפתרון הוא הקמת קרן מדינה שתקצה כספים לנדל"ן. הפתרון יהיה גם בריבית נמוכה, גם במימון, גם בנגישות, כי הבנקים מוציאים את הנשמה על כל שקל", אמר למי שאמר.
ואי אפשר להתעלם מניגודי העניינים שחובק בחובו תפקיד יו"ר המנהל עבור כחלון: אחיו, קובי כחלון, משמש סגן ראש עיריית ירושלים לרישוי ובנייה. מקורבו, איש העסקים קובי מימון, מעורב עד צוואר בעסקי המינהל. בעניין הזה מבטיח כחלון לפעול כחוק. כמתחייב, הוא גם מבטיח לחתום על הסכמי ניגוד עניינים.
דירה ב-99 שקל לחודש?
האם יכול כחלון לעשות לשוק הדיור מה שהוא עשה לשוק הסלולר? שם, למי ששכח, הסכים כחלון לוותר על מיליארדים של הכנסות לקופת המדינה כדי לשנות מן היסוד את מפת התחרות. פרטנר שילמה בשנת 1998 סכום של 1.4 מיליארד שקל עבור רכישת תדרים, בעוד הוט וגולן טלקום קיבלו מכחלון את אותם תדרים לגמרי בחינם - בתנאי שיעמדו ברף מסוים של לקוחות בתוך חמש שנים, מהלך שאכן שבר את השוק.
באופן דומה, אפשר לשער מה יקרה אם כחלון יחלק פה מלאי גדול של קרקעות בחינם, או כמעט בחינם - עם תנאי שהקבלנים ישווקו עליהן דירות זולות בתוך כך וכך שנים.
הבעיה היא שנדל"ן זה לא סלולר. עם כל הכבוד לכחלון, הפעם יקבל מפתחות מוגבלים בהרבה. אם בתקשורת הוא היה השר הכל יכול, בנדל"ן הוא יגלה אין ספור מושכים בחוטים - רשויות מקומיות, שר השיכון, בנק ישראל, שר הפנים ועוד, שלפעמים לא בהכרח יראו עין בעין את אותם יעדים.
מעבר לכך, הרפורמה בסלולר אכן הוזילה את המחירים לצרכן, אבל במקביל היא הנחיתה מכה כואבת מאוד על בעלי חברות התקשורת ועל עוד עשרות אלפי עובדים (חלקם כבר מפוטרים). בנדל"ן, ענף המעסיק כיום מאות אלפי ישראלים (ועוד עשרות אלפים אחרים במעגלים מסביב), מדובר במכה שעלולה להיות קשה ומפחידה פי כמה, ודאי בתקופה שבה גם הכלכלה וגם קופת האוצר לא מוותרים בקלות על כל שקל פנוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
