הנשיא פרס: "אין בפינו מילים שיכולות לרפא כאב"

מדינת ישראל מתייחדת הערב עם 25,578 חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ■ הנשיא פרס והרמטכ"ל נואמים בטקס המרכזי בכותל המערבי ■ נתניהו: "אם ייגזר עלינו, נאחז בחרבנו ונצא לשדה המערכה אל מול מבקשי רעתנו"

מדינת ישראל מתייחדת עם זכר חלליה: הטקס המרכזי לציון יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה תשע"ג, במעמד נשיא המדינה שמעון פרס והרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ, נפתח בשעה 20:00 ברחבת הכותל המערבי. ישראל מתייחדת ביום הזה עם 25,578 הרוגים.

"בעוד יום- יומיים יקופלו הדגלים ועם ישראל יחזור לשגרת יומו", פתח הנשיא פרס את דבריו. "גם אתם תחזרו לשגרת יומכם, אבל זו לעולם לא תהיה דומה לזו שלנו. אתם תקומו לבוקר ובבת אחת, בחטף, נעלמה בת השחוק שליוותה אתכם כל השנים. אתם תשבו לארוחת הבוקר והכסא לידכם יהיה ריק, ולא יתמלא. זה הבן שלא יאחר לקום לארוחה. זו הבת שלא תבוא".

הנשיא פנה בדברים אל המשפחות השכולות שהתאספו במקום: "אתם, שלא תשמעו עוד את צחוק הילדים, ולא את קולם של צעדים במדרגות, לא תכסו את הילד, האב והבעל, בשמיכה לעת לילה. אתם שלא תגלו עוד דאגה לשובם המאוחר הביתה. לכאבכם אין סוף, אין יום ואין לילה, לא חודש ולא שנה. אתם, ההורים, הרעיות, הילדים, האחים והאחיות - אתם הגיבורים האמיתיים של החיים".

"אני מתבונן מתוך האבל הכבד הזה בפלא ההיסטורי ששמו מדינת ישראל. בניצחונותיה בשדות הקרב והשלום. ביצירתיות התוססת הפועמת בה, בהישגיה המופלאים המציבים אותה בתחומים כה רבים בחזית הקדמה העולמית", אמר פרס. "אין גבול לגאוותנו, אין גבול לגאוותי. קיומה של מדינת ישראל שוב אינו בגדר ספק. צה"ל ערוך ומוכן לכל תרחיש מול כל איום. אל מול כל סכנה".

"עוז רוחם של לוחמות ולוחמי צה"ל ומפקדיו, אומץ לבם ואמונתם בצדקת הדרך יחד עם שמירה על ערכי מוסר הם הערובה שידו של צה"ל תהא על העליונה. בתוך ה'יש' הזה, חובתנו לא לחסוך שום מאמץ ומחיר כדי לכלות את המלחמה מן הארץ ולהביא לה ביטחון ושלום", אמר, "כי גם אם יהיה מחיר השלום כבד - לעולם לא יכבד מחירו. הטרור נושא רצח. השלום נושא חיים. לנו ולשכנינו. כאן, מול אבני הכותל הקדושות, אני אומר בשם עם ישראל כולו, שלכם, חללי מערכות ישראל, מגיעה התודה ויאתה תהילת עולמים".

"אל תניחו לשקט להטעות אתכם"

אחרי הנשיא פרס עלה לשאת דברים הרמטכ"ל גנץ. "סיפורי מסירותם ועוז נפשם של הבנים והבנות מזכירים לנו בזכות מי ניתן לנו ללכת באלה הדרכים. לא לשווא אנו קוראים להם 'מלח הארץ': הם תמצית דמעותיה של ארץ ישראל, הם זהב אדמתה שכריתם אתם - בני המשפחות - בעמל ובאהבה".

"הערב אני ניצב לפניכם, ראש המטה הכללי של צה"ל, לאורה של להבת הזיכרון, ומבטיח לכם: אם לעיתים נדמה שארצנו זרועת האנדרטאות היא 'ארץ על שמם', אז צבא ההגנה לישראל, שעושה דרכו לאור מופת פועלם, הוא 'צבא בשמם'. הערב דולקת הנתינה בנר הזיכרון שברחבת הכותל, ברבבות נרות הנשמה ברחבי הארץ ובקרבם של כל חייל וחיילת בצה"ל. להבת הנתינה היא נכונותם של צעירי ארצנו להתגייס ולתת מעצמם, מתוך הבנת גודל השעה".

"הערב, מתוך היכרות עם תעצומות נפשם של מפקדי צה"ל וחייליו, אני אומר לכם: חומת המגן של עמנו בצורה מתמיד", הבטיח גנץ. "חרבנו מושחזת מאי פעם. להבה הקטלני פועל בכל טווח ובכל תווך. ומי שצריך לדעת יודע: אין מקום ואין מטרה שקצרו זרועותיו הארוכות של צה"ל מלהשיג. השנה נציין ארבעה עשורים למלחמת יום הכיפורים", המשיך גנץ והזהיר: "ארבעים שנה אחרי, אם נדמה שהאויב לא מתדפק שוב על דלתותינו - אל תניחו לשקט להטעות אתכם. פני השטח תוססים ותחתיהם גועשת סערה של סכנות ואיומים מתפתחים".

מוקדם יותר היום התקיים הטקס הפותח בטקס בבית יד לבנים בירושלים. הטקס שנערך בבית יד לבנים בירושלים בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין והרבנים הראשיים לישראל, נפתח בקריאת פרק תהילים על ידי הרב הראשי בצה"ל תת-אלוף רפי פרץ. לאחר מכן עלה ירון בצלאלי, אביה של סגן הילה בצלאלי ז"ל שנהרגה בקריסת גשר התאורה במהלך ההכנות לטקס יום העצמאות בשנה שעברה, לקריאת קדיש.

"בפתחו של שבוע הזיכרון, התקומה והעצמאות, אנו מרכינים ראשינו לזכרם של 23,085 הנופלים והנופלות במערכות ישראל", פתח ראש הממשלה נתניהו את נאומו. "יהודים, דרוזים, נוצרים, מוסלמים, בדואים, צ'רקסים - הנופלים באו מכל שדרות החברה בישראל. אין שוויון גדול יותר מההתייצבות המשותפת בחזית ומסירת החיים כדי שאנחנו נחיה. בעוד כמה שעות, כשתהדהד צפירת הדומייה ברחבי הארץ, נתכנס סביב נר הזיכרון בכאב עמוק וגעגועים עזים ליקירינו גיבורי התהילה".

"היגון אינו מרפה"

"מאז היותנו לעם, נאלצנו להילחם על חירותנו וקיומנו. שונאי ישראל בכל דור ודור הגלו אותנו, רדפו אותנו, פרעו בנו וביקשו למחות את זכר ישראל מעל פני האדמה. גם היום יש מי שקם ומאיים לכלותנו", אמר רה"מ והדגיש: "הם לא הצליחו בעבר, הם לא יצליחו לעולם. אם ייגזר עלינו, נאחז בחרבנו ונצא לשדה המערכה אל מול מבקשי רעתנו. איננו ששים אלי קרב, איננו צמאי דמים, ידנו מושטת בשלום לכל העמים ולכל המדינות, קרובים כרחוקים, אבל במהלך הדורות למדנו שרק כוח מגן חזק יבטיח שלא תאונה לנו רעה".

"אני מביט בכם, בעיניכם, ואני מזהה את גודל הכאב. היגון אינו מרפה מאף אחד מאיתנו, בני משפחת השכול, אבל אני מזהה גם אצלכם שפצעי השכול לא גרעו מהנשמה הגדולה ומהרוח האיתנה שלכם. וזהו סוד כוחנו וזהו סוד עוצמתנו. יחד עם העם כולו אני מצדיע היום לגבורתם של טובי הבנים והבנות, שראויים לתהילת נצח, לכוח אהבת ישראל, לכוח האחדות, לכוח מסירות הנפש, לכוח האמונה וההקרבה. יהיה זכרם של יקירינו שנפלו ברוך לעולמי עד".

גם נשא יושב-ראש הכנסת יולי אדלשטיין נשא דברים: "התכנסנו כאן היום, באתר הזיכרון הכואב והפוצע הזה, כדי להעלות את נר התמיד, נר הזיכרון לבנינו ולבנותינו, בני ציון היקרים, חללי מערכות ישראל. מה כבר אפשר לומר אל מול דמעה של אם, קדיש יתום של אב, בכי של ילדה וגעגוע של רעיה אוהבת? הלשון הופכת כבדה והמילים דלות, מתקשות להביע את עוצמת הרגשות והכאב, המסירות והחובה".

"כרתנו ברית של חיים עם האדמה הזאת"

"אתם לא צריכים יום מיוחד לזיכרון. אתם זוכרים היטב את הרגע ההוא, שגדע באחת את החיים והסיט אותם ממסלולם. יום הזיכרון הוא היום שבו אנו מחבקים אתכם. יום הזיכרון נועד לנו, לאומה הזוכרת את בניה ובנותיה, גיבורי ישראל, ברוכי הכישרונות ועתירי המעש, צעירים לנצח במלכות שמים, שחרפו נפשם למות על מזבח עצמאותנו. יום הזיכרון מזכיר לנו את מחירה הנורא של החירות, את העלות הכואבת של העצמאות, את הקורבן העצום שאנחנו משלמים בכל עת ובכל שעה".

לדברי אדלשטיין, "אתרי הקרבות והאנדרטאות, בתי העלמין והחלקות הצבאית, הם עדות אילמת למחיר הכבד שאנו משלמים על הזכות הניתנת לנו כעם - להניף את לפיד החירות ואת דגל העצמאות. לטרון, באב אל וואד, סמטת המוות וגבעת התחמושת הם עדות נצחית לגבורה, להקרבה, לערכי צה"ל ולטוהר הנשק. הם עדות לבחירתנו הלאומית והערכית לחיות כעם חופשי בארצנו. איננו תאבי מדון ולא אנחנו בחרנו במלחמה. עייפים ורצוצים משנות גלות ודיכוי, מגירושים, משמד, מפוגרומים וממחנות מוות, כל שביקשנו היה למצוא מנוח לכף רגלנו. אחזנו בחרב בלית ברירה ואנו נשבעים להמשיך לאחוז בה, כל עוד תונף המאכלת על מפעלנו", אמר.

יושב ראש הכנסת התייחס לאיומים הנשקפים גם היום למדינת ישראל: "כל עוד יאוים גן ילדים בשדרות ובחבל אשכול לא יוכל חקלאי לעבד את אדמתו, אנחנו נתייצב נכונים לשלם את מחיר החירות. כל עוד תיפגע פעוטה מאבן רצחנית, טילים ישוגרו לעבר ערינו ונאומי השמדה ושטנה יושמעו מפי אלו המבקשים להשיג נשק להשמדה המונית, נתייצב להגן על כבודנו, על חירותנו ועל עצמאותנו". אדלשטיין הזהיר כי "אויבינו חייבים לדעת שדבר לא ירחיקנו מאדמה זו. כרתנו ברית של חיים ותקווה עם האדמה הזאת, ובבניינה נמשיך כל עוד נשמה באפנו", אמר. "בתקופה האחרונה אנו מדברים הרבה על שוויון בנטל, אבל אנחנו יודעים שבנטל השכול אין שוויון. שאתם, בני המשפחות, נושאים על כתפיכם את המשא הכבד מכל. יהי זכר בנינו ובנותינו ברוך ותהיה נשמתם צרורה בצרור החיים".

"ספירת ימי השכול שלי רק מתחילה"

אחרי אדלשטיין עלתה לשאת דברים שלומית חביון, אמו של עופר חביון ז"ל, בשם המשפחות השכולות: "השנה מלאה למעלה מרבע מאה לנפילתו של בנינו עופר. כמו רבים מכם בשנים הראשונות, הייתי נוהגת בחלונות סגורים וצורחת, או צועדת על האנדרטה שלו וסופרת את אבני השביל כדי שהזמן יתקתק. וכמו רבים, היום אני ממוקדת בשמירה על השפיות שחונקת בי את זעקת האימהות וחיה את רצף העונות".

"בקיץ, כשכולם הולכים לים, אצלי חמה יוקדת על חלקת הקבר של עופר וסודקת את שוליו. בסתיו, שצובע לכולם את הנוף, אצלי נושבת הרוח בעליו ומפרכסת את הדרך אליו והגשם שמרווה את שדותיהם, מרטיב את לשדו. ובחורף, כשיורד ברד ושלג נערם על הרי ירושלים, קר לו מתחת לשמיכת המצבה ופוך הרוזמרין, גם כששמש מציצה לרגע מבין העננים וחושפת את אותיות ה'בן עשרים במותו' שקורעות את השלווה. ובריח של פסח שמציף את בתי כולם אני מחפשת אותו ויודעת שספירת ימי השכול האישי שלי רק מתחילה".

צרו איתנו קשר *5988