הפרקליטות: לבטל את החלטת המחוזי לזכות מפטם אווזים

פרקליטות המדינה הגישה, בהנחיית היועמ"ש וינשטיין, ערעור לעליון על הזיכוי - בהתאם למדיניות במשרד המשפטים של קו אכיפתי קשוח בעבירות של צער בע"ח

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, איננו משלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי שזיכה נאשם מאשמת פיטום אווזים שלא כדין: המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה השבוע, בהנחייתו של וינשטיין, ערעור לבית המשפט העליון על הזיכוי - ערעור המצטרף למדיניות הכללית במשרד המשפטים של קו אכיפתי קשוח בנוגע לעבירות צער בעלי חיים.

לפני כשבועיים זיכה בית המשפט המחוזי מרכז את רן וחנון מעבירות של עינוי, התעללות והתאכזרות לבעלי חיים, ובכך הפך את פסיקתו של בית משפט השלום בראשון-לציון בעניין זה.

בניגוד לקביעתם של שופטי המחוזי אברהם טל, זהבה בוסתן ויחזקאל קינר, טוענת המחלקה הפלילית בפרקליטות, בראשות עו"ד ג'ואי אש שאף חתום על בקשת הערעור, כי הזיכוי איננו עולה בקנה אחד עם פסיקותיו של בג"ץ בנוגע לשיטות פיטום האווזים, העומדות בסתירה לתכליתו של חוק צער בעלי חיים.

שופטי המחוזי קבעו כי "המדינה לא הוכיחה כי פיטום האווזים בשיטה שנקט הנאשם מהווה, מעבר לספק סביר, עבירה על חוק צער בעלי חיים", נכתב בבקשת הערעור לעליון, "ואולם השיטה שהנהיג הנאשם נופלת בגדרי השיטות שבג"ץ הכריז עליהן כבלתי חוקיות. משמעות קביעת בג"ץ היא כי שימוש בשיטה זו גורר ביצוע עבירה פלילית".

עוד טוענת הפרקליטות כי לפסיקתו של בית המשפט המחוזי יש השלכות רוחב החורגות מעניינו של הנאשם הספציפי, והיא "פוגעת באופן ממשי ביכולת לאכוף את הדין ואף עלולה לאפשר את המשך פיטום האווזים בישראל בניגוד לחוק צער בעלי חיים".

הקביעה שלפיה על המדינה חלה חובה להגיש חוות-דעת באשר לכל שיטת פיטום בנפרד, טוענת הפרקליטות, "עלולה להיות מיושמת באשר לשיטות פיטום אחרות שעלולות להיות מונהגות כתוצאה מפסק דין זה".

פסק דינו של בג"ץ בנושא פיטום האווזים ניתן בשנת 2001. השופט גרוניס ציין אז כי "פיטומם של האווזים נעשה על-ידי החדרה של צינור לוושט, שבאמצעותו מוכנס מזון מיוחד בעזרת משאבת אוויר. מטרתו של התהליך הינה הגדלה של הכבד הרבה מעבר לגודלו הטבעי.

"דומה כי אין לחלוק על כך שבעיני מתבונן מהצד, לפי המבחן הראשון, באים מעשים אלה בגדר המונחים הנזכרים. גם המבחן השני, המתייחס למידת הסבל הנגרם, נתקיים במקרה נוכחי.

"מסקנתה של הוועדה המדעית הייתה כי הזנה כפויה מזיקה לרווחתם של האווזים... ברור שהתקנות אינן מונעות סבל מהאווזים, אלא במקרה הטוב הן מצמצמות במידת מה את הסבל הנגרם להם".

הפרקליטות מציינת כי "על אף הניסיונות למצוא שיטה אחרת לפיטום אווזים שתעמוד בדרישת בית המשפט, לא נמצאה ולא אושרה פרקטיקת האכלה חלופית העומדת במבחן בג"ץ, שכן בשיטות שהוצגו, מידת הסבל שנגרם לאווז לא הופחתה באופן משמעותי. משלא נמצאה שיטה חלופית, הוצאה בנובמבר 2005 הנחייה מטעם מנהל השירותים הווטרינריים שהסדירה אכיפה הדרגתית של הוראות פסק הדין, עד לסגירתו המוחלטת של הענף בחודש אפריל 2006".

במקרה הנוכחי פעל ארגון "אנונימוס" להוצאת צו מניעה כנגד הנאשם, שיאסור על פיטום אווזים במשקו. הנאשם הודה כי הוא מגדל אווזים ומאכילם בצורה כפויה באמצעות מכונה פנאומטית הדוחסת בלילת מזון בלחץ אוויר לתוך מקור האווז, אלא שלטענתו פעילות זו אינה סותרת את פסיקת בג"ץ, שכן צינור האכלה קוצר ואינו מגיע לוושט. בהמשך, לאחר שהוצא נגדו צו מניעה, הוגש נגדו כתב אישום במאי 2007.

בית משפט השלום הרשיע את הנאשם וקבע כי "לשם הכרעה בשאלה שבמחלוקת, די במראה עיניים של אדם מן היישוב". בית המשפט קבע כי ניתן לקבוע כי המשיב פיטם את האווזים באופן שהסב להם סבל העולה כדי עבירה של איסור התעללות.

לאחר מכן הוא זוכה, כאמור במחוזי, אף שהשופטים הדגישו כי "אין בזיכוי זה כדי להכשיר את שיטת פיטום האווזים המדוברת, שכן הזיכוי מבוסס על כך שהמדינה לא הציגה בפני בית המשפט ראיות מספיקות, מעבר לספק סביר, שלפיהן יש בשיטה זו משום עבירה על החוק".

בערעור לעליון מצטטת הפרקליטות מתוך ספרו של מילן קונדרה, "הקלות הבלתי נסבלת של הקיום": "המבחן המוסרי האמיתי של האנושות", נכתב בספר, "מבחנה היסודי ביותר (הטבוע בנו כה עמוק עד שהוא נעלם מעינינו) הוא ביחסה כלפי אלה הנתונים בידיה לשבט או לחסד: בעלי החיים".