בג"ץ: עד אמצע אפריל יופסק כליל הליך פיטום האווזים וכל 57 אלף האווזים המפוטמים ישלחו למשחטות

"המדינה לא קיימה את חובתה והוציאה הנחיה ביחס להפסקת פיטום האווזים רק 7 חודשים לאחר המועד הקבוע"

עד אמצע אפריל יופסק כליל הליך פיטום האווזים וכל 57 אלף האווזים המפוטמים ישלחו למשחטות. כך עולה מפסק דין שניתן היום (ד') בבג"ץ ואשר בו מבקרת השופטת איילה פרוקצ'יה בהסכמת השופטים עדנה ארבל וסלים ג'ובראן את רשויות המדינה, אשר לא הוציאו הנחיה ליישם את קביעות פסק הדין שניתן בבג"ץ בנושא זה בסוף מארס 2005.

על-פי פסק הדין שניתן היום, המדינה לא קיימה את חובתה כרשות המופקדת על אכיפת החוק ועל קיומם של פסקי דין סופיים, והוציאה הנחיה ביחס להפסקת פיטום האווזים רק כשבעה חודשים לאחר חלוף המועד הקבוע.

בשל כך הטילה פרוקצ'יה הוצאות של 30 אלף שקל, שישולמו יחד על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שר החקלאות, המשטרה, מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות והממונה על חוק צער בעלי חיים.

פסק הדין התקבל בביקורת חריפה ביותר על ידי מזכיר ארגון מגדלי האווזים, חי בנימיני אשר אמר, כי הכעס והמבוכה מופנים כלפי הגופים השלטוניים, שבחיפזון ובציניות פופוליסטית זרקו 60 משפחות לאבטלה, לרעב ולפשיטת רגל. בנימיני אמר, כי זרקו את המגדלים לכלבים, כאשר גם האוצר האמור להתייחס לפיצוי לעוסקים בענף מתנגד לכך.

לדברי בנימיני, ההשמדה המיידית של האווזים תגרום נזק ישיר ומיידי של חמישה מיליון שקלים, מלבד הנזקים הכלליים המגיעים לעשרות מיליוני שקלים.

מדובר בשתי עתירות לבג"ץ, האחת של ארגונים לרווחת בעלי חיים 'נוח אנונימוס' ו'תנו לחיות לחיות' ועתירה נוספת של 75 מגדלים ואחרים.

האגודות על ההגנה על בעלי חיים טענו כנגד הגורמים המוסמכים, כי אלה אינן אוכפים את האיסור על העיסוק בפיטום אווזים, אינם מנהלים חקירות פליליות ומגישים כתבי אישום כנגד העוסקים בפיטום אווזים.

העתירה הוגשה לאחר שב-11 לאוגוסט 2003 קבע בג"ץ כי הליך פיטום האווזים איננו חוקי בשל הצער שנגרם לבעלי החיים. בג"ץ קבע באותו פסק דין תקופת מעבר לכניסתם לתוקף של ביטול תקנות ושיטת הפיטום. בהתייחס לכך, אפשרה תקופת המעבר את המשך הפיטום עד ל-31 למארס 2005, ולאחר מכן היה על הרשויות להוציא הנחיות חדשות, המיישמות את קביעת פסק הדין.

פרוקצ'יה מציינת, כי לאחר ה-31 למארס 2005 לא היה מקום לבדיקות, לבחינות נוספות או למשאים ומתנים חדשים אלא להביא להפסקת תהליכי הפעולה של הענף. אלא שהמדינה, במהלך תקופת המעבר, אמנם עשתה בחינה מקצועית מעמיקה של החלופות אך לא הוציאה הנחיות המפסיקות את הליכי הפיטום. הנחיות אלה הוצעו רק ב-2 בנובמבר 2005, שבעה חודשים לאחר חלוף המועד הקובע.

על-פי הנחיות אלה, החל מה-15 למארס 2006 לא תוציא המדינה יותר היתרים לצורך העברת אווזים לפיטום וב-15 לאפריל 2006 יש לשחוט את כל האווזים המצויים במפטמות.

העתירה של מגדלי האווזים ביקשה לבטל את ההחלטה האמורה או לחילופין לתת להם תקופת ארגון נוספת של שנתיים. פרוקצ'יה מציינת, כי אי-קיום פסק הדין במהלך התקופה מעיד על מציאות קשה במדינת חוק, כאשר המדינה עצמה שותפה לאי כיבוד הדין והלכה הפסוקה. תופעה זו ראויה לביקורת קשה נוכח הסטייה שהיא מבטאת מהליכי ממשל תקינים ומנורמות חוקתיות בסיסיות, הטמונות בבסיסו של ההליך הדמוקרטי.

פרוקצ'יה מציינת, כי החריגה הזו סוטה גם משתי החלטות מאוחרות יותר של בג"ץ אשר דחו בקשות נוספות להארכת תקופת המעבר. עם זאת מאחר ואנו נמצאים בעיצומו של פסק הדין, הרי אין טעם להוציא פסק מוחלט בעניין ויש לאפשר את סיום ההליך עד אמצע אפריל השנה.

פסק הדין מציין עוד, כי הממשלה החליטה להקים צוות שיבחן את סוגיית מתן הסיוע לעוסקים, וכי אין לקשור את החובה לקיים את פסק הדין עם דרישת העוסקים לפיצוי על הפסקת תוצאת הפיטום. מאחר שתהליך יישום פסק הדין בעיצומו החליט בג"ץ לדחות את שתי העתירות.

על המגדלים הוטלו בנוסף 30,000 שקל הוצאות משפט. את ארגוני ההגנה לבעלי חיים ייצג עו"ד יוסף וולפסון, אהוד פלג, קרן קלר ודני שרמן, את המדינה עו"ד אבי ליכט, את המגדלים ייצגו עוה"ד ברוך כצמן, משה שחל ועו"ד פאקר. (בג"ץ 7713/05).