בוריס נגד העולם: נפילתו של האוליגרך בוריס בריזובסקי

ההתעשרות באנרכיה של התפוררות ברית-המועצות; המעבר מ"הסנדק של הקרמלין"; המלחמה האובססיבית בפוטין; הנפילה הכלכלית; המשפט המתוקשר נגד רומן אברמוביץ'; והמוות המסתורי בחדר האמבטיה ■ פרופיל G

פרולוג: על רצפת האמבטיה

"האיש שהכרתי בחיים לא היה מתאבד", אומר בנחרצות גורם עסקי קרוב לבוריס בריזובסקי, האוליגרך הרוסי שנמצא ללא רוח חיים בביתו שבבריטניה לפני כחודש. "זה אדם שמלחמה ומאבק הם המהות שלו. כך הוא חי. גם כאשר הוגלה מרוסיה ואיבד את נכסיו, מה שנשאר לו היו רוח הלחימה והמחשבה איך הוא חוזר לרוסיה כמנצח".

גם חברתו של בריזובסקי, קטרינה סאבירובה בת ה-23 ("תמיד היו לו בחורות צעירות, אבל הוא דאג שזה יהיה חוקי", מציין בציניות מכר אחר של בריזובסקי בן ה-67), הטילה ספק בכך שהאוליגרך שם קץ לחייו. הם היו אמורים לנסוע לנפוש בים המלח ביום המחרת, סיפרה לעיתונות הבריטית, והציגה כרטיס טיסה לתל אביב. בשיחה שקיימו יום לפני מותו, היא אמרה, הוא נשמע אופטימי מתמיד.

אלא שלא קורות חייו בשנים האחרונות ולא נסיבות מותו תומכות בתזה הזאת. ראשית, ברמה הטכנית: השוטרים של משטרת עמק התמזה, שהגיעו לאחוזתו של בריזובסקי במחוז ברקשייר, דיווחו כי הוא נמצא על רצפת חדר האמבטיה, כאשר סביב צווארו כרוך חבל שהיה קשור מעל גופתו למתלה הווילון במקלחת. עדויות למאבק כלשהו, מסרו החוקרים, לא נמצאו. גם הפתולוג הראשי תומך בגרסה זו, אם כי החקירה עדיין לא הסתיימה.

כתב מגזין "פורבס" ברוסית, שפגש אותו לפני יום מותו, מספר על אדם מדוכא ושפוף. גורם אחר, שמכיר את בריזובסקי היטב, אומר ל-G בנחרצות: "אין לי ספק שהוא שם קץ לחייו. בשנים האחרונות הוא ירד מנכסיו, כשאתה רגיל להיות מוצף בכסף, פתאום כשאין לך כסף אתה כמו דג מחוץ למים".

המינוח "ירד מנכסיו" הוא לשון המעטה ביחס למה שעבר על בריזובסקי בשנים האחרונות. צבירת הנכסים האלה הייתה מטאורית, והתפוגגותם זה אחר זה, יחד עם המוניטין שלו, הייתה בקצב מטאורי לא פחות: בפרק זמן של עשרים שנה, בריזובסקי הפך ממתמטיקאי אפרורי למיליארדר בעל עוצמה; לממליכם של מנהיגי רוסיה שלאחר נפילת הקומוניזם (ילצין ופוטין - שלאחר מכן הפך לאויבו הגדול), עד כדי כך שזכה לכינוי "הסנדק של הקרמלין";

ואחר כך לאויב המשטר, כמו רבים מהאוליגרכים ברוסיה; ואז לגולה, שהורשע שלא בפניו בפשעים כלכליים חמורים ונרדף על-ידי הרשויות במולדתו כדי להפקיע ממנו את כל נכסיו, שנטען לגביהם כי הושגו במרמה; ולבסוף כמי שהתייסר בגעגועים למולדתו וברגע אחד של ייאוש תהומי שם קץ לחייו - כך לפחות על-פי קביעת הרשויות בבריטניה. תיאוריות קונספירציה שונות יעלו תזות אחרות.

התלמיד בוגד במנטור

לא צריך לרחם על בריזובסקי: הוא היה עשיר מאוד גם במותו. אולם חלק ממקורביו, בהם גם כמה ששוחחו עם G, טוענים כי הירידה ההדרגתית מנכסיו הסבה לו דיכאון גדול ומר. לא עזרו גם שני הפסדים משפטיים גדולים ומתוקשרים, שעלו לבריזובסקי ממון רב באותה מידה שפגעו מאוד בשמו ובמורל שלו: האחד התרחש בקיץ 2011, כאשר בריזובסקי הודה בבית משפט בריטי כי לא נהג בצדק עם גרושתו (הוא חי איתה רק שנתיים מתוך 18 שנות הנישואין שלהם; את השאר העבירו בנפרד), והסכים לשלם לה סכום אגדי של 220 מיליון לירות שטרלינג.

השני התרחש כשנה לאחר מכן, באוגוסט 2012, כאשר בריזובסקי נחל תבוסה במה שהוכתר כמשפט הפרטי הגדול בהיסטוריה. הוא תבע משותפו וידידו לשעבר, האוליגרך רומן אברמוביץ', לא פחות מ-6 מיליארד דולרים בטענה כי האחרון אילץ אותו למכור במחירים מגוחכים את מניותיו בחברות הרוסיות סיבנפט (גלגולה הקודם של ענקית הגז והנפט גזפרום, שהפכה לסמל הגדול של המלחמה הקשה בין הקרמלין לאוליגרכים) ורוסאל, תוך איום כי אם לא ימכור לו במחיר הנמוך שביקש, השלטון ייקח מבריזובסקי את המניות בכוח.

במילים אחרות: בריזובסקי ראה באברמוביץ' אחראי מרכזי למה שהוביל אותו לנפילה במצבו הכלכלי, ורצה לקבל את הגושפנקה הרשמית (מה גם ש-6 מיליארד דולרים לא היו מזיקים לכיסו).

"אם יש אדם שבריזובסקי שנא יותר מפוטין, זה אברמוביץ'", מספר גורם שעבד מולו בעבר. "הוא נהג לומר את זה בכל הזדמנות: את פוטין הוא שנא כאויבו, אבל אברמוביץ' היה הבן שבגד בו. בריזובסקי היה האיש הכול יכול של רוסיה, זה שמשך בחוטים, ואברמוביץ' היה בן טיפוחיו. הוא לימד אותו הכול, הכניס אותו לעניינים, ואז, מבחינתו של בריזובסקי, האדם הכי קרוב אליו הפך בבת אחת לכלי בידי פוטין, להשתלטות על הנכסים שלו. בריזובסקי תמיד אמר שתפסו אותו באחת מנקודות החולשה שלו. זה כאב לו".

וזה כאב שבעתיים כאשר בית המשפט בבריטניה זרק את בריזובסקי מכל המדרגות, ולא חסך גם בביקורת על האוליגרך המובס, שלגביו קבע כי הוא "עד בלתי מרשים ולא אמין באופן בסיסי". בריזובסקי גם נאלץ לשלם לאברמוביץ' הוצאות משפט בגובה 56 מיליון דולרים.

הנזק הכספי - שילוב של הוצאות המלחמה התקשורתית שלו בפוטין, של החובות שלו כלפי אשתו לשעבר, של תוצאות התביעה נגד אברמוביץ', ושל עובדת היות בריזובסקי לא פעיל עסקית במשך כל השנים האלה - עשה אף הוא את שלו, ובריזובסקי החל למכור נכסים בצרפת ובבריטניה בהיקף של מאות מיליוני אירו. הוא אמנם עדיין טס במחלקה ראשונה, מתבדח קדמי, "אך במטוס הפרטי הפסיק לטוס".

"צריך להבין", מסביר גורם שמכיר אישית כמה מהאוליגרכים הרוסים, "אדם שהתרגל לחיות עם מיליארדים ומוצא עצמו רק עם מיליונים צריך לרדת באופן משמעותי ברמת החיים. מבחינת האנשים האלה, הכבוד זה הכול, ואם הוא מושג באמצעות כסף - אז כשאין לך הכסף, הלך גם הכבוד".

מריחים הזדמנות עסקית

בריזובסקי, בן 67 במותו, נולד במוסקבה לאב יהודי ולאם שאביה היה יהודי. הוא התחיל את דרכו באקדמיה, כמתמטיקאי, והתפרנס כמנתח מערכות. מאוחר יותר מונה לפרופסור והפך לחבר האקדמיה הרוסית למדעים.

בריזובסקי סייע גם לפוטין להגיע לשלטון, אולם הכרת הטובה של זה הייתה פחותה מזו של קודמו, בלשון המעטה. פוטין, פקיד קג"ב אפרורי וקשוח, בעל אופי שנע על המנעד שבין שלטון הצאר לתקופה הסובייטית, החליט לשים קץ לחגיגת האוליגרכים, ולהחזיר חלק ממשאבי המדינה שנרכשו על-ידיהם בזמנו. האולטימטום של פוטין, מספר גורם בקהילה הרוסית, היה פשוט: אני לא אתערב לכם בעסקים, אבל תעזבו את המדינה. וכך החלה הנדידה הגדולה.

בניגוד לאוליגרכים אחרים ממוצא יהודי שעזבו את רוסיה - למשל ליאוניד נבזלין, ולדימיר גוסינקי, מיכאל צ'רנוי וארקדי גאידמק - בריזובסקי בחר שלא לגור בישראל. ישנם דיווחים שונים על כך שהוא התגורר בארץ במשך תקופה מסוימת, אולם האנשים שדיברנו איתם לא זוכרים מגורים רציפים בארץ - אלא רק ביקורים בתדירות גבוהה יחסית.

האובססיה נגד פוטין

את הכסף הרב שצבר השקיע בריזובסקי ברכישת נכסי נדל"ן, בעיקר בצרפת. היו לו אחוזה ליד ניס, המוערכת בכ-90 מיליון אירו; יאכטה בשווי של כ-25 מיליון דולרים; וגם מטוס פרטי.

הוא החליף נשים לעתים תכופות, לשלוש מהן היה נשוי, ותמיד אפשר היה לראות אותו כשצעירה תורנית יפהפייה תלויה על זרועו, כמו כל אוליגרך שמכבד את עצמו.

באותו ראיון לתוכנית עובדה נראה בריזובסקי בשיא אונו, מרוצה מאוד. "אני נהנה מהתחרות", סיפר על הקרבות מול משטר פוטין, שהיו אז בשיאם, ואמר כי הוא בטוח שאוהדי פוטין יפסידו לבסוף, בעוד מתנגדיו יהיו אלה שירוויחו. לטענה כי הוא, כמו גם אוליגרכים אחרים, נחשבים בעיני העם הרוסי למי ששדדו את המדינה, השיב בכעס: "לכולם הייתה אותה הזדמנות. לא היה לי אבא מיוחד. אבא שלי כבר מת באותה תקופה. לא הייתה לי השכלה בעסקים. הייתי סתם מתמטיקאי. אתה רק צריך לחשוב ולעבוד עשרים שעות ביממה, לא לישון עשרים שעות ביממה".

"הוא ניסה לפעול נגד פוטין מבחוץ ברמה הציבורית, וגם מימן פעילויות חתרניות", משלים צבי מגן, לשעבר שגריר ישראל ברוסיה, וכיום חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב. "הוא ניסה לגייס אנשים שיפעלו נגד פוטין, ניסה להתסיס עיתונאים. הוא היה די ממורמר, כי אחרים קיבלו אור ירוק להזדמנויות בעוד שהוא נוטרל".

תסביך הרדיפה, או שמא החששות המוצדקים מרדיפה, הגיעו מהר מאוד. יותר מפעם אחת ניסו להתנקש בחייו של בריזובסקי, ואחד מאנשי אמונו מת בתאונה מסתורית במטוס, וכך גם שותפו לשעבר וחברו הקרוב, בדרי פטרקצישווילי הגיאורגי.

הפרנויה הגיעה לשיאה עם מותו המסתורי של אלכסנדר ליטוויננקו, איש הפס"ב, סוכנות הביון שהחליפה את הקג"ב. ליטוויננקו, גולה רוסי בלונדון שהתבטא בחריפות נגד משטר פוטין, מת בבית חולים בלונדון כתוצאה מהרעלת פולוניום. הוא היה חבר טוב של בריזובסקי, והמתיחות שהתעוררה בעקבות מותו על אדמת בריטניה, שלא פסלה אפשרות כי מדובר בחיסול של הקמרלין, סייע לאוליגרך במלחמה התקשורתית נגד המשטר במולדת הישנה. מותו של בריזובסקי לפני כשבועיים, נכתב בטלגרף הבריטי, אולי ייתן הזדמנות לרוסיה ולבריטניה לפתוח דף חדש.

בהיבט הזה, גם אם מאמינים לשלל תיאוריות הקונספירציה על מותו של בריזובסקי, וגם אם מקבלים את הקביעה כי מדובר בהתאבדות, אפשר להגיד בוודאות שבמלחמתו בקרמלין הוא הפסיד הפסד מוחץ.

"היה לי פעם רס"ר בצבא שאמר לי, כשאתה משתין על המערכת היא נרטבת; כשהיא משתינה בחזרה - אתה טובע", אומר באירוניה גורם המקורב מאוד לכמה אוליגרכים. "בריזובסקי התחיל לריב עם המדינה. הוא לא הגדיר לעצמו את גבולות הכוח, הוא חלה במחלת הכוכבים, חשב שהוא חכם מכל אדם. ברגע שאתה לא לוחץ על הכפתורים הנכונים, אתה סתם עוד איש עסקים".

אפילוג: בדידותו של גולה

השבועות האחרונים בחייו של בריזובסקי, מספרים חלק ממקורביו ואנשים שמכירים את סביבתו, היו מלאי חרטה ומלנכוליה הרסנית. כל מה שהוא רצה בשלב הזה היה לחזור לרוסיה. "מצד אחד", מספר קדמי, "הוא כתב לעם הרוסי מכתבים על כך שהוא מתנצל על שהעלה את פוטין לשלטון; מצד שני, כתב לפוטין מכתב התנצלות. זו התנהגות של אדם שנמצא במשבר פנימי עמוק".

בפגישה עם כתב "פורבס" הרוסי, יום לפני מותו, הודה בריזובסקי: "שיניתי הרבה מההערכות הקודמות שלי. הדעות שלי בנוגע למה זו רוסיה ומה זה המערב השתנו. חלמתי באופן ריאליסטי ואידיאליסטי לבנות רוסיה דמוקרטית. דמיינתי כיצד תיראה דמוקרטיה בלבה של אירופה. לא הערכתי נכון את האינרציה של רוסיה והפרזתי בהערכת המערב. וזה קרה בהדרגה. שיניתי את דעותיי על העתיד של רוסיה. לא הייתי צריך לעזוב את המדינה".

הכתבה המלאה - במגזין G

דעיכתו של בריזובסקי
 דעיכתו של בריזובסקי