הנקראות ביותר

נחום לוי: "חוץ מלהתנצל יש למבקר עוד דברים לעשות"

ניצב משנה (בדימוס) נחום לוי, יועץ מבקר המדינה לשעבר, בראיון מיוחד ■ על הדחתו רגע לפני סיום הטיפול ב'ביביטורס': "המבקר אמר לי שאין לו שום כוונה להחליף אותי. כמה שבועות לאחר מכן הוא הודיע לי שהחליט לסיים את תפקידי"

אין הרבה אנשים שקיבלו התנצלות גורפת, קבל עם ועדה, ממבקר המדינה יוסף שפירא. ניצב משנה (בדימוס) נחום לוי, ששימש כיועצו למאבק בשחיתות הציבורית של מבקר המדינה הקודם, זכה פעמיים בתענוג המפוקפק הזה.

בחודש שעבר התראיין שפירא בידיעות אחרונות וירה לכל הכיוונים; מהמבקר הקודם מיכה לינדנשטראוס הוא קיבל כירושה אדמה חרוכה; המשרד לא נוהל והמבקר חקר פרשות שאין מתפקידו לעסוק בהן, כמו הרפז, המשט הטורקי וביביטורס. האש כוונה גם כלפי לוי, ששימש כבודק הפרשה מטעם המשרד. שפירא, חשוב להזכיר כאן, הדיח את לוי מעט לאחר כניסתו לתפקיד המבקר, ועוד בטרם יבשה הדיו על ממצאי בדיקת נסיעותיהם של בני הזוג נתניהו ליעדים שונים בחו"ל, לכאורה במימונם של אילי הון ושל עמותות שונות.

"נחום לוי ניהל חקירה בנושא הזה ביוזמתו, ללא סמכות", גרס שפירא בראיון והסתבך עם העובדות: לינדנשטראוס הוא שהטיל את בדיקת הפרשה על לוי, שאף קיבל לצורך כך, מהוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, סמכויות של ועדת חקירה.

"שפירא היקר, באמת אמרת את השטות הזאת?", תהה העיתונאי והפרשן מתי גולן בגלובס, ואילו העיתונאי מרדכי גילת טען בישראל היום כי "העלילה שהעללת על לוי.... היא בלתי נסלחת".

לא לקח הרבה זמן אחרי הפרסום עד ששפירא שיגר את ההתנצלות הפומבית ללינדנשטראוס וללוי. "לא הייתה כל כוונה לייחס לך אחריות אישית או התנהלות פגומה", הוא כתב ללוי, והסביר כי התכוון שלמשרד המבקר אין סמכות לעסוק בפרשת ביביטורס כיוון שהוא רשאי לבדוק התנהלות של סגני שרים ושרים אך לא של חברי כנסת כמו שנתניהו היה בחלק מהנסיעות שנבדקו (עוד על הפרשה בהמשך).

- נחום לוי, מה לדעתך הביא את שפירא לומר את הדברים?

"זאת הייתה פליטת פה אומללה של המבקר", עונה לוי. "לדעתי, אילו המבקר היה חושב שנייה אחת נוספת, הוא לא היה אומר את הדברים. כשהמבקר לינדנשטראוס הטיל עליי מטלה לבדיקה - בדקתי. זאת בדיקה שכל משרד מבקר המדינה, על מאות עובדיו ומנהליו, בכירים כזוטרים, ידע עליה. היו ישיבות בנושא עם לינדנשטראוס, בנוכחות מנהלי החטיבות. הדברים שאמר לא היו במקומם".

- דיברת איתו אחרי הראיון?

"כן. התקשרתי וביקשתי לדבר איתו. הוא כמובן התנצל והסביר שדבריו לא הובנו; שלא אני פעלתי ללא סמכות אלא שמשרד המבקר פעל ללא סמכות, וגם זו לדעתי אמירה שאינה במקומה. המשרד פעל כי המבקר הקודם הורה על הבדיקה ואני חושב שזה תפקידו. כשפורסם התחקיר של רביב דרוקר בנושא ביביטורס בערוץ 10, משטרת ישראל לא הרימה את הכפפה, ואם לינדנשטראוס לא היה מרים אותה, אף אחד לא היה מטפל בעניין. זה נכון גם לגבי פרשות אחרות ששפירא אמר שהוא לא היה מטפל בהן, כמו הרפז והמרמרה. אבל זאת בדיוק חובתו של המבקר. המשטרה לא נכנסת לפרשיות כאלה כי לפעמים הן בגוון אפור. לראיה - פרשיות שהתחילו בתקופתו של לינדנשטראוס, כמו הירשזון, אולמרט (מרכז ההשקעות) וחלק מפרשת ליברמן, לא היו מגיעות לאוויר העולם אילו המבקר לא היה בודק אותן".

- אתה מקבל את ההתנצלות? העניין נסלח?

"כן נסלח, לא נסלח - זה כבר נעשה. את הנזק שהוא עשה קראו כל קוראי העיתון הנפוץ במדינה. אני מקווה שההתנצלות אמיתית ושבזאת סיימנו את פרשת ההתנצלויות עם מבקר המדינה".

לוי רומז לכך שזאת לא הייתה ההתנצלות הראשונה שקיבל. בספטמבר האחרון שיגר המבקר התנצלות פומבית אחרת. בשיחה עם דרוקר אמר שפירא כי הוא לא ראה את טיוטת דוח ביביטורס, והעלה השערה שלוי מחזיק את הדוח כ"שבוי" כדי להבטיח את המשך העסקתו. בהמשך נשלחה תגובה לערוץ 10, שבה הודה המבקר כי לא היו דברים מעולם. "המיוחס לנחום לוי... אינו נכון ואינו בעטיו", נכתב בתגובה. "לא מיני ולא מקצתי", מסכם לוי את ההתנצלות ההיא. "עם כניסתו לתפקיד העברתי למבקר את הדוח".

- איך אתה מפרש את מה ששפירא אמר?

"אני רוצה להאמין שאלה חבלי כניסה והסתגלות לתפקיד החדש; אמנם הדברים יכולים להתפרש גם אחרת, אך אני תקווה שלא כך הוא".

- פעמיים הוא האשים אותך בהאשמות שונות ופעמיים חזר בו. מה לדעתך עומד מאחורי זה?

"לדעתי זה חוסר ניסיונו של שפירא בתפקיד ציבורי בעל משמעות כמו מבקר המדינה. אני רוצה להניח שככל שיעברו הימים והחודשים, ההתחלקויות האלה לא יקרו לו פעם נוספת. משרד מבקר המדינה הוא מוסד חשוב, וחוץ מלהתנצל יש שם עוד דברים לעשות".

- יש לו משהו אישי נגדך?

"אני חושב שלא. את הפרשנות להשתלשלות העניינים אני משאיר לאחרים".

"לא כימיה ולא פיזיקה"

השופט המחוזי יוסף שפירא נכנס לתפקידו כמבקר המדינה ביולי 2012, מינוי שלווה בחרושת שמועות על מעורבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שפירא הכחיש את הדברים ("נתניהו לא מינה אותי", הצהיר בראיון לידיעות).

באותה תקופה לוי, חוקר משטרה ותיק, מנוסה ומוערך, שבין היתר כיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) במשטרה, היה עסוק בסיום דוח הבדיקה בפרשת ביביטורס, בדיקה שעשה בעצמו ולבדו. ובמילים אחרות: אין אדם הבקיא יותר ממנו בנבכי התיק, שהסעיר כל-כך את בני הזוג נתניהו, ובפרטיו.

כחודשיים לאחר שנכנס שפירא למשרד הוא הודיע ללוי על סיום תפקידו, זאת לאחר קדנציה של שנתיים ורגע לפני הפינאלה של בדיקת ביביטורס. שפירא טען כי מדובר במשרת אמון, אך לא הצליח ליירט את סימני השאלה שריחפו באוויר; למשל, למה היה דחוף לו כל-כך להיפטר מלוי דווקא באותו העיתוי? מדוע לא נתן ללוי להשלים את התיק שעליו עבד כשנה וחצי, אפילו כיועץ חיצוני? ושאלת השאלות: האם כל זה קשור בדרך כלשהי למשפחת נתניהו?

בסביבת נתניהו, אפשר לשער, ההחלטה של שפירא לא בדיוק גרמה להזלת דמעות. כבר כשהחל לוי לבדוק את ביביטורס הופעלו על לינדנשטראוס לחצים להחליף אותו ולמנות בודק אחר לפרשה. הטענה הייתה שללוי יש חשבון פתוח עם ראש הממשלה עוד מהעבר (הוא היה בצוות החקירה שחקר את נתניהו בפרשת קבלן ההובלות אבנר עמדי בשנות ה-90. יאח"ה ופרקליטת המדינה בזמנו עדנה ארבל סברו שקיימת תשתית ראייתית לכאורה להעמיד את נתניהו לדין, אולם היועץ המשפטי לממשלה באותה תקופה, אליקים רובינשטיין, החליט לסגור את התיק).

"אני יודע באופן ודאי שהיו פניות ללינדנשטראוס להחליף אותי, אבל לא רוצה לפרט במי מדובר", אומר לוי באיפוק. "טענו שלא ראוי שאנהל את הבדיקה כי יש לי כביכול חשבון פתוח עם נתניהו, אבל מובן שמבחינתי חשבון כזה לא קיים. אפשר לחשוב שאני המצאתי את תחקיר ביבי טורס, ושאני הבאתי אותו לפתחו של מבקר המדינה. אלה מחשבות הזויות. מדובר במשימות שהוטלו עליי ולא שאני בחרתי בהן ואמרתי, 'תביאו לי'".

ח"כ יריב לוין, כיום יו"ר סיעת הליכוד, דרש למדר אותך מהבדיקה. במכתב ששלח ללינדנשטראוס באוקטובר 2011 הוא כתב כי "מתקבל הרושם שיש ללוי עמדה מוקדמת בעניינו האישי של ראש הממשלה".

"החמור בכך הוא שלוין העלה על דעתו להזיז חוקר מתפקידו", אומר לוי ולא מסתיר את פליאתו מעצם המהלך. "הפעם האחרונה שבה נתקלתי במקרה כזה הייתה בפרשת דרעי, שדרש להחליף את צוות חוקרי המשטרה (לוי נמנה עם הצוות, ר' נ'). לינדנשטראוס החליט כמובן להשאיר אותי בתפקיד. יכולים להגיד עליו הרבה דברים, אבל כיועצו לענייני שחיתות ציבורית אני יכול לומר שהוא היה חד; לא היה נושא אחד שקשור לשחיתות שלא זכיתי לשיתוף פעולה שלו ולעידוד לבדוק ללא פחד ומורא, כפי שנהג גם בבדיקות אחרות של משרד המבקר".

באפריל 2011 החל לוי לבדוק את נסיעותיהם של נתניהו ורעייתו. בהמשך טענו גורמים במערכת הפוליטית שאולי ישנם גם שרים וסגני שרים שנהגו כמוהו, והמבקר החליט להרחיב את הבדיקה. את השרים האחרים בדקה חטיבת משרדי הממשלה במשרד המבקר, בעוד לוי היה אמון על בדיקת התנהלותו של נתניהו בשתי תקופות: כשר האוצר (בשנים 2005-2003) וכחבר כנסת, כיו"ר הליכוד וכיו"ר האופוזיציה (2009-2005).

"הדוח היה כמעט גמור. מה שהיה אמור לעמוד על הפרק באותו זמן הוא קבלת החלטה מה עושים בו", מספר לוי על התקופה שבה הודח. "בשביל זה המבקר שפירא היה צריך גם אותי; הייתי אמור להיות שם, להשתתף בישיבות, לתת לו סקירה על הממצאים".

לא רק העיתוי הפתיע את לוי, אלא גם הדרך שבה זה קרה. "אני לא חולק על סמכותו של המבקר שפירא, ומקובל עליי שמדובר במשרת אמון. אילו הוא היה אומר לי, עם סיום תפקידו של לינדנשטראוס, שהוא מביא לתפקיד איש אמון שלו, הייתי מכבד מאוד את ההחלטה. דא עקא, זה לא פעל כך. שפירא נפגש איתי שבוע-שבועיים לפני כניסתו לתפקיד, ואמר לי - אין לי שום כוונה להחליף אותך, אתה מאוד מקצועי, אין לי מועמד אחר, ואתה ממשיך. אמרתי לו שאני שמח והודיתי לו. אבל כמה שבועות לאחר מכך הוא קרא לי למשרדו והודיע לי שהחליט לסיים את תפקידי".

- איזה הסבר שפירא נתן לך?

"הוא נתן הסבר שלא יכולתי לשמוע: שהשחיתות בזמנו של לינדנשטראוס הייתה בעלייה וכרגע השחיתות בירידה, ולכן הוא לא חושב שהוא צריך יועץ לענייני שחיתות; וזה אפילו שאחד היעדים המרכזיים והחשובים של משרד המבקר הוא שמירה על טוהר המידות - יעד שלא השתנה".

- איך הגבת?

"מובן שהתרעמתי. אמרתי לו, המבקר, לפני כחודש אמרת דברים שונים. הוא התנצל ואמר, זאת החלטתי, אני מבקש לסיים את תפקידך".

- מה דעתך על הספקולציה שנתניהו קידם את מינויו של שפירא בגלל ביביטורס?

"אין לי ראיות או מידע שזה מה שעמד על הפרק בסיום תפקידי. אני לא רוצה לייחס למבקר שפירא מניעים זרים לחלוטין. העובדות מדברות בעד עצמן, והיו כאן פליק-פלאק וזיג-זג. המבקר הגיע מכס המשפט ללא ניסיון ניהולי במערכות גדולות, לא ניהל גוף במערכת הציבורית כמו משרד מבקר המדינה. לטעמי, אילו המבקר היה משקיע יותר מחשבה במשמעות הציבורית של תפקיד היועץ לענייני שחיתות ציבורית, הוא היה נוהג אחרת".

כששפירא נשאל על העניין באותו ראיון הוא הזכיר כי מדובר במשרת אמון, והוסיף: "כשנכנסתי אמרתי שבינתיים אני משאיר אותו. לא היה לי מישהו אחר. חלפו חודשיים. לא הייתה בינינו כימיה. התברר לי שהסוגיות שהוא עובד עליהן מועטות. במשרד בירושלים לא ראיתי אותו כמעט".

- לוי, מה חשבת על אמירתו שלא הייתה כימיה?

"על איזו כימיה הוא מדבר? על שתי פגישות שהיו לנו ושהוא הואיל לזמן אותי אליהן? הוא יושב בירושלים ואילו אני במשרדי המבקר בתל אביב, שם ישבו גם קודמיי בתפקיד. אז זה לא עניין של כימיה ולא של פיזיקה".

שפירא ציין כי במקומו של לוי מונה (תוך שינוי הגדרת התפקיד ל"יועץ לתפקידים מיוחדים") ניצב בדימוס עמיחי שי, ששימש כראש אגף משאבי אנוש וכראש היחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובינלאומית במשטרה. "הוא ודאי יותר בכיר ויותר מנוסה בחקירות מנחום לוי, שהיה ניצב משנה", אמר שפירא.

- מה דעתך על המינוי?

"אני לא רוצה להתווכח עם המבקר, וודאי לא עם ניצב עמיחי שי. עמיחי לטעמי הוא איש ראוי מאוד, ויש לו זכויות רבות לאור שירותו ותפקידיו במשטרה. אבל עם כל הכבוד למבקר, נושא השחיתות הציבורית אינו בתחום התמחותו של עמיחי שי".

"נתניהו מאוד קורקטי"

במסגרת חקירת ביביטורס נפגש לוי עם עשרות אנשים, בהם יועצים ועוזרים לשעבר של נתניהו, וחקר פעמיים את ראש הממשלה.

- איך הוא התנהל מולך בחקירה?

"הוא היה מאוד קורקטי. לא הרגשתי טינה. גם אני הייתי קורקטי מאוד כלפיו, והתנהלתי עם כל הכבוד המגיע לו - הוא ראש הממשלה. הוצגו בפניו הממצאים שעלו מהבדיקה, והוא ענה על כל השאלות. חלק מהדברים הוא לא זכר, אולי באופן טבעי, כי הבדיקה מתחילה כבר ב-2003".

דוח הבדיקה כולל שני חלקים: החלק שנוגע לתקופת כהונתו של נתניהו כשר האוצר, ושטיוטה שלו כבר נשלחה אליו בדצמבר האחרון; חלק שני נוגע לתקופת כהונתו כחבר כנסת, ושם, על-פי הערכות, קיימים לכאורה ממצאים חמורים יותר. את החלק הזה החליט שפירא - לא לפני שהתלבט מהי הכתובת הנכונה לשגר אליה את הדוח - להעביר לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין. נכון להיום החומר עדיין נמצא בבחינת משרדו של היועץ. נתניהו, יש לציין, הכחיש את הדברים באופן גורף, ואף הגיש שתי תביעות דיבה בסך 3.5 מיליון שקלים נגד ערוץ 10 (אותן, אגב, הסכים למחוק לפני חודשים מספר בשל מצבו הכלכלי של הערוץ).

- שפירא אמר ש"הרבה בשר לא היה" בתיק.

"השאלה היא איזה בשר הוא מחפש ומה צריך להיות שם. מבקר המדינה אינו משטרה. הממצאים שנאספו שם, דיים שמישהו לפחות יביט בהם בצורה יותר מעמיקה. בסופו של יום המבקר החליט להעביר את הממצאים ליועץ המשפטי, ולכן אני מניח שהוא הבין שהעניין דורש עיון נוסף".

- הייתה לך הזדמנות להציג את ממצאי הבדיקה שלך בפני שפירא?

"הצגתי את ממצאי הבדיקה לשפירא לפני סיום תפקידי. לאחר עזיבתי את המשרד ביקש ממני המבקר להצטרף לפגישה בפרקליטות, יחד עם עו"ד רינה קרמף מהאגף לתפקידים מיוחדים במשרד, ובהשתתפות עו"ד אורי קורב ממשרד היועץ המשפטי לממשלה. בפגישה סקרנו את ממצאי הבדיקה".

- האם קבעת כי בהתנהגותם של בני הזוג נתניהו נפל חשד לכאורה לפגיעה בטוהר המידות?

"הבדיקה אוששה חלק ניכר מהתחקיר של דרוקר. משמעות הדברים היא שבחלק מהמקרים שנבדקו בתיק יש חשד לפגיעה בטוהר המידות. אולם מהתחקיר עולה שחלק גדול מהמממנים את הטיסות ואת המלונות הם אנשים שנמצאים בחו"ל, ולמבקר המדינה אין סמכות לחקור בחו"ל. אז נניח שיש לי קבלה שאיקס מימן למר נתניהו את הטיסה, אבל עם האיקס הזה לא דיברתי. יש רק תמונה חלקית - כלומר המימון ותגובתו של נתניהו - אבל חסר הצד השני. מישהו צריך להשלים את הפאזל הזה. סגירה של המעגל תוכל להיעשות רק על-ידי תשאול של אותם אנשים מחו"ל לגבי המניעים למימון ואם הם נתנו כספים. לדעתי יש מקום לכך שרשות חוקרת נוספת תבדוק זאת, ואת זה יכולה לעשות רק המשטרה. יכול להיות שבסופו של כל התהליך יתברר שהכול התנהל בסדר גמור, ואני אשמח עבור מר נתניהו אם אלה יהיו ממצאי הבדיקה בסופה".

- נשמע מתסכל, חקירה שמניבה תמונה חלקית.

"משרד המבקר אינו מבצע בדיקות בחו"ל, ולכן התסכול היחיד הוא שעם פרסום הפרשה, מישהו היה צריך להחליט, לאחר שיקול דעת, היכן הנושא אמור להיבדק - אצל מבקר המדינה או אולי אצל רשות אחרת, ואני לא רומז אם זה פלילי או לא. אולי המבקר בכלל לא היה אמור לבדוק את הנושא; אולי היועץ המשפטי היה צריך לומר שהנושא ראוי לבדיקת משטרה או אפילו לבדיקה מקדמית לפני חקירה".

- הסברה הרווחת בתקשורת היא כי לא מדובר בעבירות פליליות אלא בנהנתנות יתר מצד בני הזוג נתניהו.

"ללא קשר לנתניהו, כשאיש עסקים מממן כרטיס טיסה לעובד ציבור, ניתן לומר שזו מתנה. אם תוכיחי שלאותו איש עסקים יש אינטרסים בארץ, ושאותו איש ציבור גם עשה משהו עבור האינטרסים שלו, אז איך קוראים לזה? שוחד. אבל המעגל הזה לא סגור, והבדיקה אינה מושלמת. היועץ המשפטי צריך לדעתי להיכנס לעובי הקורה ולהגיע להחלטה. אם הוא חושב שאין תשתית לעבירות פליליות, שיתכבד ויגנוז את החומר".

חקר ארבעה ראשי ממשלה

לוי מדבר באיפוק רב ומחשב את מילותיו, ועדיין מקריאה בין השורות עולים מסרים חריפים. הוא נזהר שלא לפגוע באופן אישי במי מהאנשים המוזכרים, וודאי לא בממסד; אחרי הכול, את כל הקריירה שלו עשה שם. הוא החל את דרכו במשטרה בשנות ה-70 כשוטר סיור במרחב חיפה, בהמשך עבר לתחום החקירות, ואחרי פחות מעשור הגיע ליאח"ה. יותר מעשרים שנה, ועד לפרישתו מהמשטרה ב-2010, שירת ביאח"ה והיה מעורב בחקירות המרכזיות, הרגישות והמתוקשרות ביותר שידעה המדינה.

גלריית הנחקרים שלו (יחד עם חוקרי יאח"ה נוספים כמובן) כוללת ארבעה ראשי ממשלה - אהוד ברק (פרשת העמותות); אריאל שרון (סיריל קרן); אהוד אולמרט (הבית ברחוב כרמיה, הולילנד, מוריס טלנסקי) וכאמור נתניהו (פרשת עמדי). "כולם היו בניי", צוחק לוי. נחקרים בולטים נוספים ברשימה שלו הם אריה דרעי, צחי הנגבי (בפרשת עמותת "דרך צלחה"), עמרי שרון (פרשת אננקס מחקרים), ג'קי מצא (לשעבר ראש רשות המסים), ו"עוד הרבה-הרבה ראשי ערים ועבירות מרמה חובקות עולם".

- יש מכנה משותף בחקירות של ראשי ממשלה?

"הטענה 'לא ידענו', ובמיוחד בענייני כספים, עולה אצל כולם. חקירות של ראשי ממשלה בדרך כלל לא מתנהלות בחדרי חקירות אלא במשרדיהם, במגרש הביתי שלהם. שם הם מרגישים יותר בנוח, הזמן קצוב, ולצערי גם התשובות לעתים מוכרות ואינן מכבדות אותם".

- איך ההרגשה כשצריך להצמיד ראש ממשלה לקיר?

"בראש ממשלה צריך לנהוג בכל הכבוד, אבל בחקירות שבהן השתתפתי לא היו הנחות. דברים לא נעימים שצריך לעתים להטיח בפני ראש ממשלה או בכיר אחר - מטיחים, עם כל אי-הנעימות; ואם צריך לעמת - מעמתים. ביאח"ה לא עושים הנחות לשועי ארץ, ועל כך מגיעה לחוקרי היחידה הערכה רבה. ועדיין, לא נעים לשבת מול ראש ממשלה במצב כזה - לא מבחינתו ולא מבחינת החוקר. ההנחות היחידות שניתנות לראשי ממשלה הן בתיאומים של זמנים, ובצדק, כי אובייקטיבית הם עסוקים".

במבט נוסטלגי משהו על החקירות שניהל, לוי מספר שחקירתו של דרעי הייתה המשמעותית ביותר מבחינתו; אם צריך לדרג את מידת ה'נחמדות' של ראשי ממשלה - אז שרון היה הנחמד ביותר; קשר השתיקה בפרשת הולילנד הדהים אותו ("אצל כו-לם זה עבר, שנים על-גבי שנים, ואף אחד לא פצה פה"). ואם יש חקירה שניהל וצר לו שלא הבשילה (להוציא הרשעתו של עמרי שרון), זו פרשת סיריל קרן ומשפחת שרון. בינואר האחרון החליטה הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגד שרון ובניו עמרי וגלעד, יותר מ-11 שנה לאחר שהפרשה התפוצצה. נזכיר כי מדובר בפרשה בה הועברו, על פי החשד, יותר מ-4 מיליון דולרים למשפחת שרון על ידי-איש העסקים סיריל קרן. על-פי חשדות לכאורה שנבדקו, קרן שימש כאיש קש. מי שעמד מאחורי הכספים, על-פי החשד, הוא איש העסקים האוסטרי מרטין שלאף.

- מה חשבת על סגירת התיק?

"לטעמי ההחלטה הייתה יכולה להיות אחרת. יש בתיק ראיות נסיבתיות. זאת אחת מפרשיות השחיתות הגדולות שהיו במדינת ישראל. מדובר בסכומי עתק שמועברים למשפחת שרון בהיות אריאל שרון ראש ממשלה. הכספים הגיעו לחשבונות בניו. הם לא הגיעו לשם בגלל העיניים היפות שלהם, הם הגיעו על-פי החשד כי היו קשרים בין איש עסקים אוסטרי לבין אריאל שרון. אלה סכומים שלא נתפסים על הדעת, שאין שום הסבר הגיוני להעברתם, ואם קיים הסבר אף אחד לא בא ונתן אותו למשטרה. נכון שהפרקליטות זהירה, ואחרי הזיכויים של אולמרט היא זהירה שבעתיים, אבל עדיין יש מקרים, לדעתי, שבהם יש חובה - כשמדובר בחשדות ובסכומים כפי שהיו בפרשה הזאת, וראיות נסיבתיות כפי היו בתיק החקירה - להביא את הנושא להכרעת בית משפט. זו לא רק דעתי; לדעה הזאת היו שותפים גם בכירים בפרקליטות. מעבר לכך, התיק הזה שכב בפרקליטות שנים מבלי שיגיעו להחלטות לכאן או לכאן. כלקח, לעניות דעתי יש מקום לקצר את הטווח בין סיום חקירה לבין בדיקת הפרקליטות".

- סגירת התיק מעבירה מסר בעייתי על אוזלת היד של מערכת החוק.

"הבעיה בתיק הזה הייתה שהעברות כספים התבצעו מבנקים בחו"ל בתנועות סיבוביות. עלה חשד לכאורה שהכספים קשורים לחברות שקשורות לאותו איש עסקים; אבל הוא לא נמצא בארץ, ומאז שהחלה החקירה הוא גם לא הגיע לארץ וכנראה הוא יודע למה. עכשיו סגרו את התיק, אז אולי הוא יתחיל לבקר שוב - יש לו פה מכרים ומוקירים. סגירת התיק יכולה לאותת שרשויות האכיפה מתקשות לפעול בחו"ל. גם בתיק ליברמן חלק מהבעיות בתשתית הראייתית היה שהעברות כספים ועדים מרכזיים היו בחו"ל. רשויות האכיפה צריכות לעשות כל מאמץ לפצח פרשות חובקות עולם. אגב, בעניין אותו איש עסקים אוסטרי מגיעה נקודת זכות לנתניהו. הוא פנה בעבר ליאח"ה בנושא, נפגש עמי ויצא חוצץ נגד תופעת איש העסקים וקשריו עם המערכת הפוליטית בארץ".

הפחד של חוקר

יותר מעשור היה לוי בדרגת סגן ניצב ביאח"ה, עד שקודם לדרגת ניצב משנה. על השאלה אם קידומו היה איטי מפני שחקר את צמרת השלטון הוא נותן תשובה עקרונית: "הפחד אצל חוקר הוא שבסופו של יום, בין אם זה שר או חבר כנסת - היום הוא פה, מחר הוא שם, מחרתיים הוא השר לביטחון פנים, כמו במקרה של צחי הנגבי (אחרי שנחקר בפרשת עמותת דרך צלחה, ר' נ'). הוגש בג"ץ בנושא, כי מי שמאשר מינויים מדרגת סגן ניצב ומעלה במשטרה הוא השר לביטחון פנים. הנגבי אמר אז שהוא יודע להפריד. העובדה היא שמירי גולן (תנ"צ בדימוס, שהייתה ראש יאח"ה ועמדה בראש צוות החקירה של הנגבי, ר' נ') לא קודמה".

- זה עובר בראש, כשחוקרים שרים וחברי כנסת?

"איפשהו בראש עומדת לפעמים השאלה מה יהיה בעתיד עם הקידום שלי ואם יתנכלו אליי. השר הוא אדם פוליטי, אז ייתכן שיש עליו השפעות כאלה ואחרות, ואני לא מדבר על שר מסוים. לומר לך שביאח"ה המחשבות האלה לא עולות? הן עולות. במערכת אכיפת החוק, ברגע שמפקדיך משדרים לך - תעשה את המוטל עליך כחוקר ללא משוא פנים ומורא - זה המסר הנכון. אם השידור הוא לא כזה בדיוק, אז אתה לפעמים חושב עשרים פעם לפני שתשאל איזו שאלה שעלולה לאחר מכן להציק לך. לא שזה קרה לי - אבל זה קיים. יחד עם זאת, אני רוצה להבהיר שפיקוד אגף החקירות, בשנים שבהן שירתי ביאח"ה, עשה את מרב המאמצים שאתה, כחוקר של בכירים במערכת הציבורית, תבצע את המוטל עליך ללא מורא. ועם זאת, כעובדה, קידום קציני היחידה הארצית לחקירות הונאה איטי בהשוואה לעמיתיהם".

כיום מבצע לוי פרויקט של מתן חוות דעת עבור משרד עורכי דין. "הייתי רוצה לעסוק בביקורת פנים במוסדות ציבור ולייעץ לארגונים ולבכירים במגזר הציבורי בנושאי אתיקה, שחיתות ציבורית ומניעת הונאות. ייתכן שניתן היה למנוע חלק ממעשי השחיתות שיוחסו בעבר לבכירים במגזר הציבורי", הוא אומר על המשך דרכו.

- הציבור בישראל מודע למה שמתרחש במוסדות ציבור מבחינת שחיתות?

"אני חושב שהציבור לא מודע למה שמתרחש בחדרי-חדרים. קחי לדוגמה את פרשת הרפז - ידענו שככה מתנהלת לשכת שר הביטחון מול לשכת הרמטכ"ל? אי-אפשר לתפוס את זה בכלל. אז למה לא להסיק שככה מתנהלות גם לשכות אחרות של שרים או של ראשי ממשלה? אילו יום אחד הייתה נפתחת מערכת המודיעין של המשטרה, וכל המידע שמגיע אליה על חשדות למעשים כאלה ואחרים של בכירי השלטון המקומי ושל המינהל הציבורי היו נחשפות, הציבור היה אומר - אוי ואבוי מה שקורה פה. נכון שחלק מהמידע אינטרסנטי, אבל בהנחה שחלקו נכון, אז נסכם שהמקום שבו ישראל מדורגת במדד השחיתות העולמי - 39 - זה המקום הראוי לנו".

דובר מבקר המדינה בתגובה:

"באשר לעניין סמכות משרד מבקר המדינה בבדיקת הפרשה המכונה ביביטורס, להלן העמדה שהציגה היועצת המשפטית של משרד מבקר המדינה בנושא טרם כניסתו של השופט (בדימוס) יוסף שפירא לתפקידו: 'יצוין כי כבר בשלב ראשוני של בדיקת נסיעות ראש הממשלה והשרים לחו"ל התעוררה השאלה אם למבקר המדינה הסמכות לבדוק נסיעותיו של ח"כ (שאינו שר או סגן שר). עוררתי הן את הבעייתיות בביקורת בוועדת האתיקה והן את הבעייתיות מהיעדר סמכות למבקר המדינה בתקופה שבה מר נתניהו היה ח"כ בלבד... בנוסף שוחחתי עם מר לוי והסברתי לו את הקושי המשפטי'.

"עמדת היועצת המשפטית מוכרת לכל הגורמים הרלבנטיים במשרד, כולל לנחום לוי. בהתאם לכך נפגשו אנשי משרד מבקר המדינה, ובהם נחום לוי, עם היועץ המשפטי לממשלה והביאו איתם את החומר שריכזנו בפרשה. נחום לוי השתתף בדיונים ובפגישות עם הפרקליט מטעם היועץ המשפטי לממשלה גם אחרי פרישתו מן התפקיד, וזאת לבקשת המבקר שפירא, אשר ביקש ממנו להמשיך לטפל בנושא עד תומו.

"נחום לוי לא הודח מתפקידו, שהרי כאמור מדובר במשרת אמון. פרק זמן לאחר שנכנס לתפקידו ולאחר ששקל הדברים, החליט מבקר המדינה למנות לתפקיד היועץ לתפקידים מיוחדים ולמאבק בשחיתות הציבורית את ניצב (בדימוס) עמיחי שי, אשר לדעת מבקר המדינה עונה על דרישות התפקיד במתכונתו הנוכחית.

"משרד המבקר לא זנח את נושא טוהר המידות במאבק נגד השחיתות הציבורית. בתוך כך, המבקר שפירא הרחיב כאמור לניצב (בדימוס) עמיחי שי את תחומי פעילותו והגדיר לו יעדים חדשים כדי להתמודד ביעילות בתחום הזה.

"זאת ועוד, בנושא התקיימה עבודת מטה מרוכזת והמבקר שוקד השבוע על תכנית העבודה של האגף לתפקידים מיוחדים - כפיפותו וכוח האדם שיתווסף לו.

"על-פי עבודת המטה, בין היתר 'האגף לתפקידים מיוחדים יעסוק בראש ובראשונה במטלות הנוגעות לתחום טוהר המידות... טיפול בתלונות וחיזוק מערך איסוף המידע'. כן נשקל על-ידי המבקר הצמדת פרקליט מלווה לבדיקת תלונות בהקשר זה.

"מכל מקום, מבקר המדינה, כפי שעשו קודמיו בתפקיד וכפי שמקובל בארץ ובעולם, מימש את זכותו לאייש את משרות האמון הקצובות לו. המבקר עשה זאת רק לאחר שהגדיר את היעדים.

"זה המקום להדגיש כי בעניין החזקת הדוח כ'שבוי', הרי הנושא מוצה בזמנו. כך אף לגבי הטענה כי החלפתו נעשתה כחודשיים לאחר כניסת המבקר לתפקיד, ונראה כי מדובר בטענות ממוחזרות ולא ברור מה מטרתן. העלאת הנושא פעם נוספת עתה, לאחר שנשלח אליו מכתב והנושא "נסגר", אינה ראויה.

"לסיכום, המבקר לא מיהר לפטר את נחום לוי, שכיהן כאמור במשרת אמון. בדיקת פרשת נסיעות השרים וסגני השרים לחו"ל הגיעה למעשה לשלבי סיום בעת שמבקר המדינה החליט לאייש את משרת האמון הזאת בניצב (בדימוס) עמיחי שי. יחד עם זאת, ביקש מבקר המדינה מנחום לוי להמשיך ולהיות מעורב בנושא, וכך היה.

"הואיל והחומר, לרבות בשאלת הסמכות, נמצא על שולחנו של היועץ המשפטי לממשלה, הרי לא ראוי לפרט אף היבטים אלה מחשש לחשיפת פרטים".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות