עונשם של "מסדירי חובות"

אוקי, אל תתנו להם גזר דין מוות, אבל למה לתת להם עוד כסף?

קשה היום לכתוב על הסדרי חוב מבלי שיאשימו אותך בפופוליזם מבית מדרשם של שלי יחימוביץ ועמיר פרץ. כשדיברו על הסדרי החוב הראשונים, לפני ארבע שנים, כתבתי שעוד נתגעגע לניהול קופות הגמל והפנסיה בידי הבנקים. "המוסדיים" - בתי ההשקעות שזכו בפרה החולבת בדמות חסכונות העתיד של כולנו (ותמורת מחיר לא מבוטל) - טענו אז בלהט שפיזור ההשקעות של הגופים המוסדיים מבטיח שנפילת טייקון כזה או אחר לא תשפיע על הכספים הללו.

אתם מבינים את המשמעות של 94 הסדרי חוב בסכום כולל של 21 מיליארד שקל? העליות בשווקים מאז מפולת 2008 הצליחו לטאטא את מה שספגו חסכונותינו בעקבות הסדרי חוב אלו אולם לא לחינם ובצדק רב ממהר שר האוצר בשיתוף פעולה עם נגיד בנק ישראל להקים וועדה שתבחן את הסדרי החוב במשק.

מה לא נכתב על ההסכמים, הקומבינות, שיטת חבר מביא חבר, שיטת הסמוך ועוד מאפיינים תרבות עולם הפיננסים הישראלי. אם אילן בן דב שלא משלם לנו את חובו מצליח לגייס מהמוסדיים עוד 200 מיליון שקל, הייתי מאוד רוצה שמישהו שם בצמרת הממשל ייבחן זאת לעומק. ממש לא מעניין אותי שהביטחונות הפעם טובים. גם הביטחונות של נוחי דנקנר היו טובים בכל קנה מידה של מתן אשראי, אבל מה לעשות שהזמנים השתנו?

קפיטליסטים ככל שנהיה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שמה שקורה בעולם העסקים בישראל חורג כבר מזמן מכל נורמה מקובלת. הדי הראיון, שלטעמי האישי היה מבחיל ממש, שהעניק ניר גלעד, החשב הכללי באוצר לשעבר וכיום מנכ"ל החברה לישראל, עדיין מהדהדים. ראיון זה ותוכנו משקפים נאמנה את החריגה מהנורמה.

אז נכון מר גלעד שמי שטעה ולא רימה אינו ראוי לגזר דין מוות. אהיה אפילו יותר מתון ממך. גם מי שרימה, במדינות נאורות, אינו ראוי לגזר דין מוות. בשביל זה יש כלא. אבל מי שטעה שוב ושוב אינו ראוי לשכר של מיליונים. ומי שטוען שעבור שכר של 5 מיליון שקל לשנה לא ייתן 100% תפוקה, מן הראוי שייזרק מכל המדרגות. לבוס המודאג אני יכול להבטיח - תן לי שבוע ימים ואציג בפניך 20 מנהלים פוטנציאליים שייתנו 200% תפוקה גם עבור 2 מיליון שקל בלבד ואני חותם לך שתוצאותיהם לא יהיו טובות פחות.

איני בעד הגבלה גורפת של שכר הבכירים. אני סבור שמנגנון חלוקת דיווידנדים צודק ורצוי שיתקיים. אולם מצב שבו בעלי חברה ובכיריה חולבים את מזומני החברה ומשלשלים לכיסם את ההלוואות שהעניק להם הציבור בעל כורחו באמצעות המוסדיים הוא אבסורדי ולגמרי לא תקין. אין מה להאשים את הטייקונים.

על פעולות המוסדיים אמור לפקח המפקח על שוק ההון והביטוח. הוא הגורם שאמור לשמור עלינו משלל התופעות בהן אנו נתקלים בשנים האחרונות ושבעקבותיהן החליט שר האוצר הנכנס להקים במהירות ועדת בדיקה. שני מפקחים היו לנו בשנים האחרונות. ידין ענתבי עד 2009 ועודד שריג המסיים כנראה את תפקידו בחודשים הקרובים.

שניהם נכשלו בשמירה כשלון חמור. שריג ,לצערי, העדיף להתמקד באנקדוטות ביטוחיות וברגולציה מטורפת הכובלת את ידיהן של חברות רבות על פני התפקיד החשוב יותר-כלב השמירה של כספי הציבור המופקדים בידי הגופים המוסדיים.

בדבר אחד אין ספק - תיבת פנדורה נפתחה, שרצים השתחררו ומחול השדים יצא לדרכו.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988