מנכ"ל מגדל: "שיטת הפנסיה הקיימת דנה לעשרות שנות עוני"

"שיטת הפנסיה הקיימת דנה את הפנסיונרים לעשרות שנים של עוני". זו הפצצה שהטיל היום (ג') יונל כהן, מנכ"ל קבוצת הביטוח מגדל - הגוף המנהל הגדול ביותר במשק לחיסכון פנסיוני, בדברו בכנס לשכת סוכני ביטוח באילת, תוך שאמר כי הפתרון הינו ש"שיטת הפנסיה צריכה לחשוב על הקדמת גיל תחילת החיסכון לפנסיה ואיחור גיל היציאה לפנסיה".

כהן אמר בעניין יחס התחלופה כי "אלוהים בירך אותנו באריכות ימים, אבל תוחלת חיים באה עם התארכות גם בשנים האחרונות כשהופכים לסיעודיים, ולהיות סיעודי עם טיטולים עולה כסף". הוא התייחס בדבריו להשפעות חשובות המשפיעות על החיסכון הפנסיוני ועל הביסוס הפיננסי של הגמלאי העתידי: התארכות תוחלת החיים והריביות הנמוכות כיום בשוקי ההון. "ריביות נמוכות גורמות לכך שהחיסכון מתקדם לאט. עם התארכות תוחלת החיים והיעדר נכונות להעלות את גיל הפרישה נוצר מצב שאין מספיק חיסכון לפנסיה. כשפנסיונר צריך לחיות מחיסכון כאשר הריבית אפס והוא חי יותר שנים הוא יגיע לשיעור תחלופה נמוך, וכך שמטבע הדברים יש לו בעיה. שיטת הפנסיה חייבת להשתנות - צריך להתחיל לחסוך מוקדם יותר ולעבוד יותר אחרת נגיע לעשורים של עוני".

הוא הרחיב, כי לאורך השנים חברות הביטוח לקחו על עצמן סיכון בעצם מכירת ביטוחי חיים על מקדם תוחלת חיים מובטח. "אם מרשים לי מקדמים לא אקח זאת - הסיכון גדול מדי", אמר בהתייחס לרפורמה שהוביל האוצר, שהביאה לביטול הבטחת מקדמי תוחלת חיים ובכך בפועל חיסל את ביטוחי המנהלים - מוצר הדגל של מגדל. "גם אם האוצר יחזיר את זה, כל עוד אין אפשרות לאמוד את ההתחייבות ואין מספיק מרווח למוצר עם ההבטחה הזו, אז למה לקחת כזה סיכון?". במסגרת דבריו הוא גם קרא לאוצר לספק אג"ח מיועדות גם לביטוחי המנהלים, ולא רק לעמיתי קרנות הפנסיה המקיפות.

כהן גם ביקר את מבנה ואופי שוק הביטוח הפנסיוני כיום. לדבריו, "הרגולציה בתחום, המורכבות של המוצרים והמיסוי בשכבות מכבידים עלינו ועליכם הסוכנים. המורכבות בענף פוגעת בסוכן וביכולתו להיפגש עם יותר לקוחות". לכן, אמר, "רופא עושה 10-15 פגישות ביום ואתם בקושי מספיקים 2 בגלל המורכבות. העולם תחרותי. תעשו 8 פגישות ביום".

לדבריו, הפתרון לקשיים אלה, הנובעים ממורכבות הענף, הינה המסלקה הפנסיונית, ש"יכולה להוזיל את העלויות ולפנות יותר זמן להיפגש עם יותר קליינטים. אם לסוכנים יהיה מערך אחורי - בק-אופיס - טוב יותר, הם ייפגשו עם יותר לקוחות".

כהן ביקר גם את התנהלות הגופים המוסדיים העסקיים. כדוגמה, הוא נתן את מכרז הפנסיה לעובדי המדינה שהסתיים בזכייתל קרן הפנסיה של מיטב-דש בתשלום נמוך ואת מכרז הפנסיה של אנשי צבא הקבע שבו זכתה הראל. "מכרז עובדי המדינה יצריך 45 שנה כדי להגיע לרווחיות".

זאב אבן חן, יו"ר התאחדות חברות ביטוח חיים, התייחס לביטוחי הבריאות הפרטיים - מנוע צמיחה של הענף, ותקף את משרד הבריאות: "משום מה משרד הבריאות מנסה להילחם בביטוחי הבריאות הפרטיים במטרה להקטינם באופן דרסטי, מתוך סברה שעצם קיומם מגדיל את מספר הפרוצדורות הרפואיות ומעלה את שכר הרופאים. טיעונים אלו מקוממים, שהרי מה רע בהרחבת שירותי הרפואה, האם משרד הבריאות סובר באמת ובתמים שבמסגרת הביטוחים הללו מממנות חברות הביטוח שירותי בריאות מיותרים? גם הטענה בדבר העלאה בשכר הרופאים מוזרה, מעבר לכך שיש מקור לתשלומי השכר, האם לאורך זמן אפשר להחזיק בישראל רופאים טובים בשכר ממשלתי בלבד? יתר על כן, ביטול ביטוח הבריאות הפרטי יגרום לתוצאה מטרידה אחרת, והיא חזרה לרפואה שחורה ופורחת, אשר תהיה נגישה לעשירים בלבד ותעלה לנזקקים לטיפול הרפואי הרבה יותר מהעלות הנוכחית של הביטוח, כי תירכש בתנאי מצוקה".

הוא הוסיף כי "החשש שלנו הוא, שמשרד הבריאות ואגף התקציבים ינסו באמצעות חוק ההסדרים לפגוע בענף ביטוח הבריאות, דבר שאיננו רציני ואיננו ראוי, משום שבאופן כזה לא יתקיים דיון ממשי ומעמיק בנושא זה, שיש לו כאמור השלכות מעבר לענף הביטוח עצמו. בהזדמנות זו, ברצוני להתריע, שהכוונה לבטל את הטבות המס לחוסכים הפנסיוניים בחוק ההסדרים, כפי שמתפרסם בתקשורת, היא מהלך שאנו מתנגדים לו נחרצות - וברור שאין לערכו באמצעות חוק ההסדרים, ללא דיון כמקובל במקרים מסוג זה, משום שהדבר עלול לערער את ענף החיסכון הפנסיוני, ובכך לפגוע קשות גם בשוק ההון". הוא הוסיף: "לא סביר בעיני שממשלה החורטת על דגלה שלא לפגוע במעמד הביניים תנקוט במהלך הפוגע בו".

ביטוח דיגיטלי

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, פרופ' עודד שריג, התייחס לנייר עמדה שהוציא לאחרונה, ובמסגרתו הזמין את הציבור להשתתף בדיון בנושא שוק קצבאות עתידי. "מטרת נייר העמדה היא להתניע דיון על משמעות התארכות תוחלת החיים לגיל השלישי. השינויים האלו מציבים אתגרים מקצועיים חדשים...", אמר.

לדבר הממונה, "חזון אגף שוק ההון הוא להגיע לשוק ביטוח דיגיטלי לחלוטין". הוא ציין כי "כדי לאפשר שירות אמין ויעיל, אנחנו ממשיכים לקדם במלוא המרץ את הקמת המסלקה הפנסיונית... המסלקה תעלה לאוויר בקיץ, בשלבים. השלב הראשון והמידי ייסלק מידע בין בעלי רישיונות לגופים מוסדיים". הוא הבהיר כי מבדיקות שהוביל האגף "נוכחנו לדעת, כי רוב הגופים פועלים במרץ להתממשקות עם המסלקה. עם זאת, חלק מהגופים עדיין לא ערוכים כראוי, ונדרשים להקצות משאבים לצמצום פערים".

הממונה התייחס גם לאחד הרבדים החשובים בענף הביטוח: סוכנויות הביטוח הגדולות שבבעלות קבוצות הביטוח, ואמר ביחס ליחסי בעלות אלה, כי "אנו מוטרדים מכפל התפקידים ומהפוטנציאל לניגוד עניינים".

אודי כץ, נשיא לשכת סוכני הביטוח, תקף את חברות הביטוח, ואמר כי "אנו נמצאים במצב שבו חברות פועלות מתוך פיצול אישיות. הן רוצות את התפוקות שהסוכן מביא, ובמקביל פועלות מאחורי גבו כדי לנשלו מעסקאות הביטוח... איך ייתכן שחברת ביטוח תעשה שימוש ציני, קר, לטובת שורת הרווח שלה, מבלי להכיר בצורך של הלקוח לקבל שירות מיטבי מסוכן הביטוח?".

סקר סוכני הביטוח: הראל מובילה

במסגרת הכנס פרסמה לשכת סוכני ביטוח את סקר עמדות סוכני הביטוח כלפי חברות הביטוח בתחומי הביטוח הפנסיוני, שממנו עולה שהראל מובילה בשירות שהיא נותנת בשורת היבטים: גמישות החיתום וקבלת המבוטח; טיפול בביצוע שינויים; הטיפול בתביעות כשקורה למבוטח אירוע ביטוחי; מהירות הטיפול ומקצועיות. מהצד השני, במרבית הפרמטרים בולטת לרעה כלל ביטוח.

בלשכה ציינו עוד, כי לראשונה בדקו גם מי חברת הביטוח שגורמת לסוכנים את הנזק הרב ביותר בעקבות פעילותה הישירה בביטוח פנסיוני. מתשובות הסוכנים, שיוצגו במהלך ימי הכנס, עולה כי שלוש חברות "מככבות" ברשימה זו: הפניקס, כלל ביטוח והראל. בעוד שתי החברות הראשונות דורגו בתחתית דירוג השירות של החברות הגדולות, נמצא בסקר "גרעין" סוכנים הרואה בהראל, החברה המצטיינת בשירות ע"פ הסקר, כמי שגורמת לכלל הסוכנים את הנזק הרב ביותר בגלל פעילותה הישירה".