"הודו דוחה הצעה ישראלית לפיתוח משותף של מל"ט"

גורם ישראלי ל"גלובס": "העבודה מול מדינות זרות דורשת זמן; נראה שבסופו של דבר פרוייקט ההרון יתממש" ■ השווי הפוטנציאלי של הפרוייקט – מאות מיליוני דולר

הודו דחתה החודש הצעה של ישראל לפתח במשותף גרסה מתקדמת של המל"ט "הרון", המכונה בישראל "שובל", מתוצרת תע"א. הדחיה היא אירוע יוצא דופן ביחסים הביטחוניים בין שתי המדינות. כך מוסר "דיפנס ניוז". לפי הערכות של גורמים ישראליים, השווי הפוטנציאלי של פרוייקט כזה הוא מאות מיליוני דולר.

בתגובה אמר ל"גלובס" גורם ישראלי שמודע לפרטים, כי עבודות שיווק מול מדינות זרות דורשות זמן ומאמצים וכי בסופו של דבר נראה שפרוייקט שיתוף הפעולה ייתממש, למרות הדחייה הראשונית.

לדברי הגורם, הסיבה לדחיה היא מאבק פנימי בצמרת הביטחונית ההודית, בין גורמים ששואפים לתת דחיפה לתעשיות הביטחוניות המקומיות לבין גורמים שרוצים "ללכת על בטוח" ולהישען על הניסיון של ישראל בפיתוח מל"טים.

"ישראל נמצאת במאמץ שיווקי מתמיד בהודו; יש דחיפה מתמדת למכור מל"טי 'הרון'", אמר הגורם. "מטבע הדברים, יש בהודו השקפות שונות לגבי הצורך בפרוייקט כזה. עסקות כאלה לא משלימיים בן לילה. תע"א מוכנה להשקיע עוד זמן רב ויש תקווה שהיא תנחל הצלחה".

הודו היא אחד השווקים הגדולים בעולם של מל"טי הרון. במרוצת השנים, מכרה ישראל לצבא הודו עשרו מל"טים מדגם זה, בכמה סבבים, בשווי של קרוב למיליארד דולר. הם מופעלים ע"י חיל הים, חיל היבשה והכוחות המיוחדים. לפי "דיפנס ניוז" מפעילה עתה הודו 60 מל"טי "הרון" והיא זקוקה לנוספים.

ההצעה לפרוייקט המשותף הוגשה למשרד ההגנה ההודי ע"י תע"א וע"י הארגון הצבאי למחקר ופיתוח של הודו (DRDO, שמקביל למפא"ת בישראל). פקידים בכירים במשרד ההגנה אמרו, כי עדיף ש-DRDO יתמקד יותר בתכנית הישראלית ההודית המשותפת לפיתוח טיל קרקע אוויר לטווח בינוני (MRSAM). מדובר בגרסה יבשתית של טיל ים-אוויר מדגם ברק ליירוט טילים או מטוסים. לפי "דיפנז ניוז", הפרוייקט אינו עומד בלוח הזמנים ונתקל בבעיות טכניות.

ישראל והודו חתמו על המיזם המשותף לפיתוח הטיל ב-2009. תע"א היא הקבלן הישראלי. התוצר המוגמר מיועד לצבאות שתי המדינות. מכל מקום, אחד מהפרוטוטייפים כשל בדצמבר. DRDO החליט לחתום על החוזה לאחר שנסיונות של הודו לרכוש טיל קרקע אוויר לטווח בינוני, יחד עם הטכנלוגיות שלו, באמצעות מכרז, לא צלחו. אף ספק לא היה מוכן להעביר טכנולוגיות. חיל האוויר ההודי זקוק ל-18 סוללות טילי MRSAM בשווי שנאמד ב-1.2 מיליארד דולר.

על פי מקור שמצוטט בשבועון, דחיית הפרוייקט לפיתוח גרסה מתקדמת של ה"הרון" משקפת את החשיבה החדשה במשרד הגנה ההודי: מוטב להתרכז בתחזוקת פרוייקטים קיימים שבהם עסוק DRDO במקום להוציא תקציבים על פרוייקטים חדשים. מכל מקום, הודו מנסה כבר 10 שנים לפתח מל"ט מתקדם בכוחות עצמה ועד עתה עלו מאמציה בתוהו.

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, שביקר בניו-דלהי בדצמבר אשתקד, דן עם עמיתו ההודי, שאשי קטנט שארמה, על הרחבת שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בפיתוח מערכות נשק. אחד מההיבטים של מגמה זו הוא רצונה של הודו לרכוש ולייצר את מערכת "כיפת ברזל" ליירוט טילים מטווח קצר.

הדיונים על כיפת ברזל התמקדו בשאיפת הודו לרכוש את המערכת על בסיס "קנה וייצר", כלומר, רכישה של כיפת ברזל וקבלת רישיון מישראל לייצרה. מקור הודי אמר, כי ישראל הסכימה למכור את המערכת להודו, אך היא מהססת האם למכור להודים גם הטכנולוגיה שנחוצה לייצורה.

ברשימת פרוייקטים עתידיים שנבחנו בשיחות נכללו תכנית לפיתוח מיקרו-לוויינים שניתן לשגרם ממטוס ותכניות לפיתוח טילים ותחמושות מונחי לייזר. תכניות אפשריות נוספות, לדברי מקור ביטחוני ישראלי: מערכות מכ"ם יעודיות, כגון מכ"ם מעקב מוטס שיותאם ל"מטוס קרב קל", מתוצרת הודו, ומכ"ם מעקב לטווח ארוך למערכות טילים בליסטיות.