יבשת אירופה אינה עונה

הכנסות מפעילי הסלולר האירופיים ירדו ב-8% בממוצע בשנים האחרונות, והפער מהעולם הולך וגדל

‎הצורך האנושי של כולנו, לתקשר זה עם זה, גורם לעלייה דרמטית ועקבית בכמות המידע שעוברת ברשתות הסלולר וגם ברשתות הקוויות. יותר ויתר אנשים פרטיים ועסקים דורשים גישה לרשת על מנת ליהנות משירותים חדשניים, לרבות שירותי טלוויזיה שמשודרים על גבי האינטרנט.

חברת הייעוץ מקינזי פרסמה באחרונה נייר עמדה שסוקר את ההתפתחויות בתחום הטלקום בעולם ומציג את הקשיים שעימם מתמודדים המפעילים. מבט בנתונים מגלה שאירופה סובלת מפיגור דרמטי, הן בתחום הסלולר והן בדור הרביעי. לדברי מקינזי, המצב הזה משפיע לרעה על הכלכלה האירופאית, שנמצאת כידוע במצב קשה.

לפי המחקר, הביקוש העולמי לאינטרנט קווי צפוי לגדול עד שנת 2015 ב-34%, בעוד שהדרישה לאינטרנט סלולרי תזנק ב-84% מדי שנה. בארה"ב, חלוצת הדור הרביעי בעולם, הביקושים מכפילים את עצמם מדי שנה.

לענף הטלקום יש השפעה ישירה ועקיפה על צמיחת הכלכלה וניתן לראות שמדינות שמשקיעות בתשתיות תקשורת נהנות מצמיחה מוגברת.

מהדוח עולה שאירופה נדרשת כיום להשקעות בהיקף נרחב. להערכת מקינזי, מדינות האיחוד האירופי יצטרכו להשקיע סכום עצום של 200-250 מיליארד אירו. הכסף הזה יספיק כדי לפרוס סיבים אופטיים שיגיעו לבתיהם של כ-50% מהאוכלוסייה ביבשת. חלק מהסכום ישמש כדי להשקיע בטכנולוגיות אחרות שיגבירו את המהירות באזורים אחרים.

אבל סיבים לא יספקו את כל הביקוש. על מנת לבנות רשת אחת של דור רביעי שתכסה כ-95% מהמדינות שחברות באיחוד האירופי - יהיה צורך להיפרד מעוד 50-70 מיליארד אירו. מדינות האיחוד האירופי נאלצות להתמודד עם קונפליקט לא פשוט - מצד אחד הן נדרשות להשקעות אדירות בתשתיות ומצד שני רובן ככולן מתמודדות עם האטה או מיתון. בשורה התחתונה אירופה נמצאת ברגרסיה משמעותית יחסית למדינות אחרות בעולם כמו ארה"ב ואוסטרליה.

המומחים של מקינזי בחנו גם את תעשיית הכבלים בארה"ב וראו שהחברות שעוסקות בתחום מגיעות כבר ל-90% מהאוכלוסייה. בהשקעה קטנה יחסית, ניתן לשדרג את התשתית הזו לקצב של 100 מגה. מדובר בחלופה הזולה ביותר בהשוואה להנחה של סיבים אופטיים או שימוש בטכנולוגיות אחרות על גבי תשתית עשויה נחושת. אחת הדוגמאות בדוח היא זו של חברת ורייזון שמסוגלת כיום להגיע, עם סיב אופטי, כמעט לכל לקוח.

כאשר מפנים את המבט לעבר המזרח הרחוק מגלים שבמדינות כמו יפן, דרום קוריאה, הונג קונג וטיוואן פריסת הסיבים כבר מגיעה לכ-40%. יש שתי סיבות שאחראיות למצב הזה. הסיבה הראשונה היא שהממשלות באסיה מסייעות למפעילים לפרוס סיבים. העניין השני נוגע לסוג הבנייה. העובדה שבערים הללו ניתן למצוא גורדי שחקים, מאפשרת לפרוס את התשתית בקלות יחסית.

גם כאשר בוחנים את פריסת הדור הרביעי ואת היקף צריכת האינטרנט, מגלים שארה"ב וחלק ממדינות אסיה משאירות את אירופה הרחק מאחור, הודות לשיתוף פעולה בין הממשלות השונות (רגולטורים) לבין התעשייה.

באירופה המצב שונה - היחסים בין המדינות למפעילים נמצאים בשפל וכל התעשייה נפגעת מכך. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא כאמור המצב הכלכלי הקשה של אירופה. הרגולטורים בחלק מהמדינות מנסים לעודד את התחרות אולם לא מבינים שבשלב מסוים היא פוגעת בתעשיית הטלקום.

‎‎פגיעה חמורה

‎‎הנה כמה נתונים שתומכים בתזה הזו: ההכנסה הממוצעת ממנוי קווי באירופה ירדה בשיעור שנתי של 3% מ-2008 ועד היום. הירידה הזו הובילה לאיבוד הכנסות בהיקף של 12 מיליארד אירו. מפעלי הסלולר התמודדו באותה תקופה עם ירידה חריפה של 8% בהכנסות בשנה.

בשורה התחתונה, החברות באירופה ספגו ירידה משמעותית בהכנסות וכמובן גם ברווח. חוסר שיתוף הפעולה שלהן עם הרגולטורים פגע באופן חמור בהשקעה בתשתיות ושני הגורמים הללו הובילו לכך שהפער בין אירופה לבין שאר העולם הולך ומתרחב.

המשמעות של הפער הזה חורגת כאמור מתחום הטלקום. גידול בשיעור של 4% בהכנסות של המפעילים האירופאיים שווה ערך ל-450-500 מיליון אירו לשנה, בטווח של עשר השנים הקרובות. גידול כזה, שנחשב לצנוע יחסית, יוכל לשפר את מצבן הכספי של המפעילות ולדחוף אותן להגביר את הקצב שבו הן משקיעות בתשתיות. במקינזי, שומו שמיים, מאמינים שסיוע ציבורי במימון יסייע להדביק את הפער ביחס לעולם.

הסיוע במימון וההקלות רגולטוריות נמצאים בצד אחד של המשוואה. בצד השני, כך לטענת מקינזי, המדינות צריכות להגיע לעסקת חבילה עם המפעילים השונים. במסגרת העסקה יתחייבו המפעילים לבצע השקעות בהיקף משמעותי ולצמצמם את הפער. מה שהרגולטורים השונים יעניקו למפעילות בתמורה הוא אופציה לבצע מיזוגים ורכישות ולקבוע תעריפים גמישים יותר.

הצעה נוספת שכלולה בדוח נוגעת לשיתוף פעולה בין חברות מתחרות. במספר מדינות באירופה, לרבות שוויץ, פורטוגל, הולנד וספרד, מתחילים לשקול ברצינות את האפשרות שלא כל מפעיל יחויב לפרוס סיב אופטי בכל בית. אפשר רק לשער שעסקת חבילה דומה תצא לפועל גם בישראל.

מסביב לעולם, אבל לאט
 מסביב לעולם, אבל לאט

צרו איתנו קשר *5988