יש הצעה! גם זה משהו

קבלו את יוזמת הליגה הערבית בחיוך, אם לא בחיבוק

"טוב שהם חזרו ליוזמת שלום בשעה זו. חשוב מאוד שהם חזרו על תמיכתם בפתרון שתי המדינות" - אי אפשר שלא להסכים לדברים אלה של נשיא המדינה שמעון פרס על היוזמה החדשה של הליגה הערבית. הליגה נתנה את הסכמתה לחילופי שטחים "קלים" במסגרת הסכם שלום. המשמעות היא נכונות להישארותן של ההתנחלויות. בתמורה תיתן ישראל לפלסטינים שטחים אחרים, אולי על פי הצעת אביגדור ליברמן לוותר על הריבונות שלנו ביישובים הערביים הסמוכים לגבול עם השטחים.

סימן חיים קל

יהיו אצלנו כאלה שיתנגדו בהתלהבות, וכאלה שיסכימו בלהט. זה ברור. אבל יש הצעה. פלסטינית. הפרוצדורה הרגילה הייתה שישראל מציעה והפלסטינים מתנגדים ודורשים לקבל הצעה אחרת שאותה יוכלו לקבל. יוזמות שלהם היו מעטות עד כדי אפסיות. לכן, ברוך בואו של מי שיוזם ומציע. זה סימן חיים, כאשר נדמה היה שהתהליך המדיני הלך לעולמו ואין שום אפשרות להנשימו ולהחיותו. אז הנה נשימה קלה.

"כבר אין לי חלום"

הייתי רוצה, מאוד, להאמין שמדובר בצעד אמיתי, קטן ככל שיהיה בתחילתו, ולא מעין פליטה ההולכת ומתנדפת עם הזמן, הולכת וטובעת באוקיינוס הדיבורים והוויכוחים שעכשיו יבואו. הלוואי שהייתי יכול לומר, כמו מרטין לותר קינג, "יש לי חלום". המקסימום שאני יכול לומר זה "היה לי חלום". שאתם הפוליטיקאים, אצלנו ובעיקר אצלם, הרסתם אותו. יהיה לכם קשה להחזירו. מאוד קשה. אבל אל תפסיקו לנסות. כי אני מאוד משתוקק להחזיר את החלום למעמד של "יש לי חלום".

בינתיים התגובות ליוזמה של הליגה כל כך דומות לאלה שהתלוו ליוזמות קודמות, עד שנדמה שהן נשלפו מהארכיונים, בבחינת מה שהיה הוא מה שהווה ומה שיהיה. הייתי רוצה להיות גם כמו שמעון פרס, שלא חשוב כמה אכזבות הוא סופג, הוא לעולם לא מאבד את האופטימיות שלו.

החלום של קינג דווקא כן התממש, וקוראים לו, בתמצית, ברק אובמה. האופטימיות של פרס, לעומת זאת, עדיין נראית כאוטופיה של תמימות. לא בגלל הקושי להאמין שהפלסטינים והישראלים יהיו מסוגלים להגיע להסכמות מכריעות. אלא בגלל שחמאס והפתח מצד אחד והמתנחלים והקולגות שלהם מהצד השני, לא יוכלו להגיע להסכמות כאלה. ולאלה יש בהחלט את הכוח לטרפד. או אולי צריך לנסח זאת אחרת - למנהיגות הרשמית אין את היכולת לרסן את קבוצות השוליים, המהוות קבוצות מרכזיות בתחום המדיני, בעיקר בגלל חולשת המנהיגות.

דיה לתקלה בשעתה

כל זה לא אומר שישראל צריכה להחמיץ פניה ליוזמה. להיפך, צריך לחייך אליה. גם אלה המתנגדים למשא ומתן עם הפלסטינים - קבלו את פני היוזמה בחיוך, אם לא בחיבוק. אם נגזר עליה ליפול כמו קודמותיה, אל תקשו על מדינות העולם להגיע לתובנה שהאחריות לכישלון היא על הפלסטינים. ואם היוזמה בכל זאת תצליח - ובכן, דיה לתקלה בשעתה.