משרד האוצר התחייב לתוספת 550 מיליון שקל לצה"ל למימון תהליך הייעול, קיצור השירות ומנגנון הקבע: ועדת פרי לשוויון בנטל התכנסה הבוקר לדיון בסוגיית קיצור השירות הצבאי למתגייסי החובה במסגרתו הוחלט כי יקוצר שירות החובה של חיילי צהל ל-32 חודשים במקום 36 חודשים, החל ממחזור מתגייסי 2015.
על מנת לקדם את המודל החדש, הסכים משרד האוצר להקציב 550 מיליון שקל לתהליך הייעול ומנגנון הקבע, למי שיחליט לחתום לארבעה חודשים נוספים. צה"ל דרש בדיון 750 מיליון שקל למטרה זו, אולם ניתנה התחייבות רק ל-550 מיליון שקל.
על-פי ההמלצה שהוצגה בפני ועדת פרי, צה"ל תומך בקיצור שירות החובה ב-4 חודשים החל ממתגייסי שנתון גיוס 2015. בנוסף לכך דורש צהל בניית מנגנון שירות קבע, עבור אותם משרתים שצה"ל מעוניין להשאיר לעוד 4 חודשים(מנגנון חתימה לקבע כפיצוי על פגיעה בסדכ במערכים חיוניים, גיוס קבע לארבעה חודשים למערכים חיוניים בלבד).
כמו כן, הדגיש צה"ל כי יש לבחון בחיוב החלטה לשנות את אורך השירות כפונקציה של מערך ותפקיד ולא של מגדר ובאופן מדורג (נשים וגברים כאחד).
עוד הדגישו נציגי צהל כי מודל קיצור השירות ומנגנון שירות קבע של ארבעה חודשים בתגמול ישפיע ישירות על מוטיבציית המתגייסים ליחידות קרביות.
עם זאת, צהל ביקש להדגיש כי שירות הקיצור מותנה במספר מהלכים מחייבים כמו: תיקון את חוק שירות בטחון- ל32 חודש, בחינת הארכת שרות הנשים במערכים חיוניים - בארבעה חודשים, הקשחת תהליך הפטור לבנות שאינן דתיות ומוציאות פטור והגדרת סקנציות שיוטלו על משתמטים משירות חובה.
כזכור, נושא קיצור השירות, עליו הוסכם במו"מ בין יש עתיד לליכוד ביתנו, נמצא ב"מתווה המשותף" אשר על-פיו אמורה הועדה לגבש את חוק הגיוס החדש. יו"ר הוועדה השר יעקב פרי, נציג יש עתיד, ביקש לפתוח את הדיון בסוגית הקיצור ובהצגת עמדת צה"ל. "המתווה המשותף עליו הוסכם במו"מ הקואליציוני טומן בתוכו את סוגיית קיצור השירות, צרכי צה"ל הם שיכתיבו את ההיקפים והרפורמות שאנו עורכים בועדה". פרי הדגיש ואמר "השתתפות בנטל, ותגמול ראוי הן המפתחות לערבות הדדית שהבטחנו לילדינו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
