מכת הגזירות: כך יפגע שר האוצר לפיד בפנסיה שלכם

משרד האוצר מפשט בהצעת התקציב את מודל הטבות המס לחיסכון הפנסיוני שייכנס לתוקף מ-2014 וצופה גידול של כ-1.2 מיליארד שקל בהכנסות המדינה

במסגרת התוכנית הכלכלית שפרסם משרד האוצר נכלל גם פרק שינוי ופישוט מודל הטבות המס לחיסכון הפנסיוני, שאמור להיכנס לתוקף משנת המס 2014, ובעקבותיו הטבות המס לעובדים החזקים ביותר במשק, שישלמו על המהלך עד ל-600 שקל לחודש - לעובדים המשתכרים כ-35,000 שקל לחודש, בעוד שעובדים המשתכרים כ-11,000-18,500 אלף לחודש שקל יזכו לתוספת.

- מדוע יש הטבות מס לחיסכון הפנסיוני, ומדוע הן חשובות?

הטבות המס על החיסכון הפנסיוני נועדו לעודד את הציבור לצבור חיסכון לפנסיה, בשילוב ביטוח חיים למקרי אובדן כושר עבודה או מוות ("ריסק"). ההפרשות לחיסכון מורכבות מתגמולי מעביד, רכיב הפיצויים ומתגמולי העובד עצמו. לרוב ציבור העובדים מתיישר עם חיסכון בהתאם לאופן מיצוי הטבות המס שהמדינה נותנת.

- כיצד בנויות הטבות המס כיום, טרם השינוי?

במועד ההפקדה יש שני חלקים להטבות: ניכוי - שמשמעו שהפקדת המעביד אינה נחשבת לשכר של העובד, ולא משלמים עליה מס הכנסה כאילו הייתה שכר, עד לתקרה כאמור; וזיכוי בגובה 35% מכ-8,000 שקל, הניתנת לעובד בגין ההפקדות שהוא מבצע, כך שהוא לא משלם עליה מס כאילו היו שכר.

התקרה האחידה למתן הטבות המס לחוסכים לפנסיה באמצעות המכשירים הפנסיוניים עומדת על 7.5% מ-4 פעמים השכר הממוצע במשק (כ-35 אלף שקל לחודש). מעל רף זה, העובד ישלם מס הכנסה על הפרשות המעביד במועד ההפקדה.

- מהם השינויים שהאוצר מוביל עתה?

ביטול מבנה הטבות המס לעובד הקיים כיום, תוך ביטול ההפרדה להטבת ניכוי והטבת זיכוי ושמירה על הטבת הזיכוי בלבד. במקביל, מ-2014 ההפקדות בגין רכיב החיסכון הפנסיוני במסגרת פוליסות חיסכון ובגין הביטוחים לאובדן כושר וביטוח חיים ייחשבו כמקשה אחת לצורך חישוב הטבות המס המגיעות לעובד.

הפקדות המעסיק עד היום היו עד לתקרה של 4 פעמים שכר ממוצע במשק, ועד רמה זו הן לא נזקפו לעובד כהכנסה חייבת במס. כעת האוצר מנמיך את התקרה וקובע שכבר מעל לשכר של 15,000 אלף שקל לחודש הפקדות המעביד יזקפו כהכנסת עבודה לכל דבר ועניין (לטובת תשלומי מס הכנסה וביטוח לאומי).

בהתחשב בתקרה חדשה זו, לעובד תהיה הטבת זיכוי של 35% על עד 15% מההכנסה החייבת שתהיה עד התקרה של 15,000 שקל לחודש. הטבת הזיכוי תגיע עד לרמה של 788 שקל (15,000*15%*35%-787.7 שקל).

כמו כן, הפקדות העובדים בגין שכר שאינו פנסיוני יכללו במסגרת ההטבות האמורה לעיל כאשר לא יהיו יותר "שכירים במעמד עצמאי". עצמאים "אמיתיים" יזכו לתקרה גבוהה יותר של 20% מ-15,000 שקל לחודש ולא 15%.

- מי ייהנה משינוי מודל הטבות המס במועד ההפקדות?

רוב ציבור העובדים כנראה לא ייהנה מהמהלך שמוביל לפיד: חמשת העשירונים התחתונים לא מגיעים לסף המס.

מקבלי השכר הממוצע במשק יכולים להיות להרוויח מהרפורמה אם יפקידו "כסף נוסף מהבית" לחיסכון הפנסיוני ויגדילו את הפקדותיהם מעל ל-5% מהשכר. ואולם, לאור הגזירות במשק קשה לראות עובדים אלה, שגם כך נאנקים תחת נטל הקיום הכלכלי, מוותרים על הכנסה פנויה וכולאים אותה לעשרות שנים בחיסכון הפנסיוני.

נוסף על אלו ישנם העובדים מהעשירון העליון - שמשתכרים מעל לכ-18,500 שקל לחודש, שיפגעו מהשינוי במוצהר.

אלו שוודאי ייהנו מהמהלך הם העובדים שמשתכרים בין 11,000 לכ-18,500 שקל לחודש (בתלות בשיעור הפקדות העובד בין 5% ל-7% מהשכר). על פניו - מעמד הביניים הגבוה, שיזכו להטבת מס בערך שקלי גבוה מזה שהם מקבלים כיום.

- האם יחול שינוי ביחס לרכיב הפיצויים?

עד היום אדם שעזב עבודה היה אמור לומר בעת עזיבת העבודה האם הוא רוצה למשוך את הכספים עתה כסכום חד פעמי או להשאירם בקופה כקצבה לעתיד. כעת האוצר בא ואומר שברירת המחדל תהיה רצף קצבה, אלא אם העובד אומר אחרת, כשהסכום יוגבל לפעמיים תקרת הפטור לפיצויים.

ואולם, אם בעתיד העובד ירצה למשוך את הכסף הזה כסכום חד פעמי, אזי סכום זה ימוסה על פי שיעור המס שהיה חל במועד העזיבה. בכך מעוניינים באוצר לחסום אופציה מוכרת של תכנון מס על ידי שיפטינג של החיוב במס בין שנות המס.

- כיצד מהלך האוצר ישפיע על אופן החיסכון לפנסיה?

כמו שעובדים רבים שינוי את תפיסתם לגבי קבלת רכב מהעבודה לאור השינויים במיסוי, כך אפשר שעובדים רבים יעשו שיקולי מס דומים ויחסכו רק עד לנקודת מיקסום הטבות המס. לכן לא נתפלא לראות בעתיד שהמהלך יורידו את רמת החיסכון לפנסיה בקרב העובדים החזקים שיעדיפו לא לכלוא בחיסכון הפנסיוני כספים שהם משלמים עליהם מסים ויעדיפו לקבל אותם כשכר, ויגדיל את החיסכון של העובדים בעלי השכר בגובה בינוני.

- מה זה אומר מבחינת המעסיק?

לכאורה כלום. השינויים רלוונטיים רק לעובדים, והוצאות המעסיק יישארו כפי שהן. אבל, בפועל הרבה עובדים חזקים כנראה ירצו לשנות את מבנה השכר ולהסיט חלק מההפרשות לשכר.

- כמה זה יתרום למשק?

באוצר טוענים כי יש אי שוויון בחלוקת ההטבה: "מתוך סך עלות ההטבה, המוערכת בכ-11.5מיליארד שקל לשנה, כ-5 מיליארד שקל מנוצלים על ידי שכירים בעשירון העליון, שהכנסתם החודשית יותר מ-20 אלף שקל".

לדברי האוצר, אם לא יחולו שינויים בטעמי החיסכון במשק (סברה עם סבירות נמוכה לדעתנו), הכנסות המדינה צפויות לגדול בכ-1.2 מיליארד שקל. סכום זה יקטן אם הציבור יגדיל את שיעור החיסכון שלו.

עיקרי הדברים
 עיקרי הדברים

פוליטיקה חדשה שיטות ישנות: ישראל נכנס שוב עמוק עמוק לכיס של מעמד הביניים
 פוליטיקה חדשה שיטות ישנות: ישראל נכנס שוב עמוק עמוק לכיס של מעמד הביניים

חבילת הגזירות
 חבילת הגזירות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988