"ליאיר לפיד הייתה הזדמנות להכריז שהחינוך לא יקוצץ"

קן רובינסון, שהוא אחד ממומחי החינוך החשובים בעולם, פותח את אחד מספריו בסיפור על בית ספר יסודי, שבו המורה ערכה שיעור ציור לקבוצה של ילדים בכיתה א'. בשורה האחרונה של הכיתה ישבה ילדה שסבלה מבעיות ריכוז, אלא שבאותו יום הילדה ישבה וציירה משהו בריכוז עמוק. המורה הסתקרנה ושאלה: "מה את מציירת"?, והילדה, בלי להרים את העיניים, אמרה, "אני מציירת את אלוהים". אז המורה אמרה, "אבל אף אחד לא יודע איך אלוהים נראה", והילדה אמרה, "עוד רגע כולם יידעו". את הסיפור הזה כתב ביוני 2011 לא אחר מאשר שר האוצר, יאיר לפיד, כדי להמחיש עד כמה חשוב לילדים ביטחון עצמי שנרכש באמצעות אמון ותשומת לב של המורים.

למרבה הצער, אחת ההשלכות של התוכנית הכלכלית החדשה שמוביל כעת שר האוצר לפיד, היא שילדים בבתי הספר בארץ יתקשו מאוד לקבל את האמון ואת תשומת הלב הראויים מהמורים שלהם. זאת, מכיוון שהתוכנית הכלכלית כוללת דחייה נוספת של יישום התוכנית שהייתה אמורה לקבוע כי תלמידי כיתות א' וכיתות ב' ילמדו חלק מהשיעורים בכיתות קטנות של עד 20 תלמידים, ובנוסף היא כוללת עצירה של בינוי כיתות שתעכב מאוד את יישום התוכנית לצמצמם את מספר התלמידים בכיתה. אבל הפגיעה של התוכנית בתקציבי החינוך אינה מסתיימת בכך.

התוכנית הכלכלית של לפיד מבטלת את רוב ההמלצות של פרק החינוך של ועדת טרכטנברג, פרט להמלצה על חינוך חינם לגילאי שלוש עד ארבע. בין היתר, מדובר בביטול הקמת מסגרות לימודיות לתלמידים לאחר הצהריים (צהרונים), קיצוץ בסבסוד תשלומי ההורים לבתי הספר, קיצוץ התוכניות להכרת מורים ותוכניות בינוי, ביטול נקודת הזיכוי ממס הכנסה הניתנת לבעלי תואר אקדמי וקיצוץ של 600 מיליון שקל מתקציב התמיכה לישיבות ולמוסדות תורנים.

"מצוקה גדולה בהכשרת מורים"

לנמרוד אלוני, פרופסור לפילוסופיה של החינוך במכללת סמינר הקיבוצים, היו ציפיות אחרות לגמרי משר האוצר.

"אני חושב שללפיד הייתה הזדמנות להכריז שיש מקום אחד שלא יקוצץ והוא תחום החינוך, יש הסכמה עולמית על כך שהחינוך הוא מנוע הצמיחה של החברה, ושהשקעה כלכלית בחינוך בסופו של דבר מניבה כלכלה יותר חזקה, דמוקרטיה יותר יציבה וחברה יותר בריאה", אומר אלוני. לדבריו, נושא בעייתי נוסף בתוענית הכלכלית הוא העובדה שאין תקצוב נאות של המכללות להכשרת מורים.

"זו נקודה מאוד כואבת כי כבר המון שנים אנחנו תקועים ללא פיתוח של נושא הכשרת המורים. היה דוח של ועדת מקינזי שקבע כי איכותם של מוסדות חינוך אינה יכולה לעלות על איכות המורים שמלמדים בהם. כבר הרבה מאוד שנים שאין השקעה מסודרת ומדיניות מסודרת של הכשרת אנשי חינוך לצד הקיצוצים", אומר אלוני.

גם העצירה של תוכניות הבינוי במסגרת התוכנית היא בעייתית מאוד בעיניו של פרופ' אלוני. "אנחנו במצוקה גדולה מאוד בתחום הזה. ממוצע התלמידים בכיתה במדינות המפותחות הוא של 24 תלמידים בכיתה ואילו אצלנו הממוצע הוא בין 35 ל-40 תלמידים, דבר שפוגע מאוד ביכולת ללמוד", הוא אומר.

למרות הכול, מסכם פרופ' אלוני את דבריו במסר של תקווה. "בשנים האחרונות ראינו גם מהלכים חיוביים כמו בביסוס תוכנית אופק חדש של הסתדרות המורים, בהעלאת שכר המורים. מתוך היכרות אישית קרובה עם שר החינוך, שי פירון, אני מאמין שהוא ידע למצוא את סדר הקדימויות על מנת לקדם את החינוך", אומר אלוני.

הפרטה של מערכת החינוך

פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה מצביע על סתירה קשה בין ההצהרות של לפיד על הצורך בשוויון בנטל בתחום התעסוקתי לבין הגזירות הכלכליות שהוא מנהיג. בעיקר הוא מדבר על נושא הקיצוץ בצהרונים. "הקיצוץ בצהרונים סותר את כל 'הקשקוש הלפידי'. אתה צועק שאתה רוצה ששני בני הזוג ייצאו לעבודה אבל אתה לא מאפשר את זה. מה אמורות האמהות לעשות כשאין פתרון לילדים? לעזוב את הילדים שלהן לבד בבית?". לדברי גוטווין, התוצאה הכללית של הקיצוץ במערכת החינוך היא הגברת הפרטת המערכת. "הורים בעלי יכולת יוכלו להתגבר על הפגיעה באמצעות מימון שיעורים פרטיים לילדים שלהם. גם כאן מעמד הביניים והמעמד העני ייפגעו, מכיוון שהילדים לא יקבלו חינוך מספק", אומר פרופ' גטווין. גוטווין טוען כי הקיצוץ בתקציבי המוסדות החרדיים, בדומה לקיצוץ בקצבאות הילדים, ייצר שכבה מאוד רחבה של עניים.

"בישראל בעשרים השנים האחרונות המושג 'עניים' מתחבא תחת המושג 'חרדים', התוכנית הזאת מייצרת שכבה מאוד רחבה של עניים. אנשים רבים יהפכו לחסרי ישע ביותר מובן אחד", הוא אומר. נקודה נוספת שמטרידה את פרופ' גוטווין, שהיא, לדבריו, חלק ממהלך מכוון וכולל של הממשלה, היא ביטול נקודת הזיכוי ממס לאקדמאים. "כאן מדובר בפגיעה שמתבצעת באנשים צעירים שרק נכנסים לשוק העבודה, מתחתנים ולוקחים משכנתאות. אוכלוסיית הצעירים היא אוכלוסייה שצריכה לקבל סיוע, אבל דווקא בשלב הקריטי הזה של חייהם הממשלה מקטינה את התמיכה בהם".

 הקיצוצים העיקריים 2