כאשר לפיד משתנק

לכל מהלך שלו נלווית שאלה: האם הוא יודע מה הוא עושה?

לפיד אף פעם לא רצה להיות שר האוצר. צריך להדגיש זאת, כי קראתי אצל כמה פרשנים וכתבים מאמרים ברוח שונה. אם זה היה תלוי בו הוא היה יושב היום במשרד החוץ. אז איך הוא הגיע בסוף למשרד האחרון אליו היה צריך להתמנות? איך נחת בתחום שבו מעולם לא עסק, לא למד, לא ידע עליו דבר? - זאת שאלה שניתנו עליו תשובות שונות, אבל בלתי ניתנות לאישור והוכחה.

קח את האוצר ותיחנק

כשהתברר כי נתניהו נחוש להשאיר את משרד החוץ כפיקדון לליברמן, היו הערכות לרוב כי נתניהו נותן ללפיד את האוצר כדי שייכשל בו וייצא לו מהווריד. בבחינת: אתה רוצה להחליף אותי בתפקיד? - קח את האוצר ותיחנק איתו. הבעיה היא שכאשר לפיד משתנק, לכולנו יש קשיי נשימה.

כמעט בכל צעד של לפיד, בכל החלטה, בכל התבטאות, ניכרים הבורות וחוסר הניסיון שלו בתחום הקשה שנטל על עצמו. אפשר כמובן לטעון גם שזה מוכיח שהוא אינו חושש מהתמודדות עם אתגרים קשים. אבל זה יכול ללמד גם על צדדים אחרים באופיו. הביטחון שהוא יצליח בכל תפקיד, כפי שעשה עד היום. הרצון "להראות לכולם", ואולי בעיקר לעצמו, שהוא כן יכול - בניגוד למה שאומרים אחרים.

אם הייתה סיבה לא לתת ללפיד את האוצר זו נכונותו לקבל את התיק. אדם רציני היה אומר לראש הממשלה כי האוצר זה דבר רציני מכדי להפקידו בידיו. במקום זאת הודה לפיד בחוסר כישורים, אבל הבטיח שילמד. אבל לא אמר מי ישלם את שכר הלימוד (עכשיו אנחנו כבר יודעים שזה אנחנו, האזרחים).

יודע מה הוא עושה?

אומרים שאין מנוס מהגזירות. שכל שר אוצר היה נוהג כמותו. נשמע הגיוני. אבל לא בהכרח נכון. עכשיו כבר לא נדע. מה שכן נדע זה ששר אוצר שאינו מתאים לתפקידו, יוצר תחושה של חוסר ביטחון. לכל מהלך שלו נלווית שאלה: האם הוא יודע מה הוא עושה? האם החלטתו מבוססת על נתונים ומחשבה מקצועית? כמה פעמים המלצתי בטור זה לנתניהו ללכת אצל סטנלי פישר, לכרוע ברך (כמו שהוא עושה אצל הרב עובדיה), ולהתחנן בפניו שייאות לקבל את התפקיד. ולו כדי להבטיח שאוצר המדינה יקבל שר עם בקיאות, הבנה, והערכה מקיר אל קיר, מיבשת ליבשת.

בעוד שנתיים...

מכל מקום אנחנו כבר תקועים עם לפיד. הוא אומר שבעוד שנתיים יהיה כאן טוב. שנתיים? מי יכול לדעת מה יהיה אז? אמירה של כלום, המתבססת על שום דבר. היא שווה כמו שאר סיסמאות הבחירות, שהוא מפר אותן היום בסיטונות.