העתקת מגורי קטינים במשמורת - וזכות ההורה לשקם את חייו

הנושא של שינוי מקום מגורים של קטינים מעסיק רבות את בתי המשפט, וקיימות גישות שונות ומגוונות ■ השופטים תמימי דעים: מדובר בהחלטה קשה במיוחד

הקניית המשמורת על הילדים אינה מקנה זכות אוטומטית להורה המשמורן להעתיק את מקום מגוריו לאזור מרוחק, שכן בכך נפגעות זכויות ההורה השני והילדים לקיום הסדרי ראייה.

המצב הרצוי הוא כמובן הסכמה משותפת של ההורים על שינוי מקום המגורים של ההורה המשמורן, ואם אין כזו - על בית המשפט להכריע, על-פי טובת הילדים.

הנושא של שינוי מקום מגורים של קטינים מעסיק רבות את בתי המשפט, וקיימות גישות שונות ומגוונות. כל השופטים העוסקים בתיקים אלה תמימי דעים: מדובר בהחלטה קשה במיוחד.

שני עקרונות מנחים את בית המשפט בדיון בסוגייה זו. הראשון: אין לפגוע יתר על המידה בשאיפת ההורה המשמורן להתקדם בחייו, ולעבור למקומות עבודה חדשים אשר משפרים את הכנסותיו ומקדמים אותו מקצועית. והשני: אין להתכחש לעובדה שגם לאחר הגירושים ממשיכים להתקיים יחסים הדוקים בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן. לכן, יש למנוע כל צעד או פעולה מצד ההורה המשמורן, אשר יגרום לצמצום או לפגיעה בקשר שבין הילדים לבין ההורה הלא משמורן.

הסתירה המוחלטת בין שני העקרונות הנ"ל בבקשות לעקירת מגורי קטינים, מעמידה, כאמור, את בית המשפט בפני דילמה קשה.

דוגמה טובה לכך ניתן למצוא במקרה של אשה, שביקשה לעבור ממרכז הארץ לצפון עקב שינוי נסיבות מקצועי. מקום המגורים אליו ביקשה האשה לעבור היה במרחק שעה וחצי נסיעה לכל כיוון לעומת מקום המגורים הנוכחי. בית משפט לענייני משפחה הוציא צו מניעה האוסר על האם להעתיק את מקום מגוריה, וקבע כי שמירה על היחסים המיוחדים הקיימים בין האב לילדים, מחייבת להותיר את הילדים במקום המגורים הנוכחי.

במקרה אחר, הוגשה תביעה למשמורת קטינים על-ידי אמם שגם עתרה לעבור מאזור עמק יזרעאל לאיזור השרון. בית המשפט קבע כי שאלת המשמורת קודמת לסוגיית המיקום הגיאוגרפי, ופסק כי לאור הסכמת האם למשמורת משותפת, הוא דוחה את עתירתה להעתקת מגורי הקטינים לאזור השרון. קביעת בית המשפט התבססה על העיקרון לפיו טובת הקטינים מחייבת הימצאותם במשמורת משותפת של שני ההורים, בחלוקת זמן שוויונית, אשר לא תוכל להתקיים עם מעבר האם והקטינים לאיזור השרון.

לאחר קבלת פסק הדין ערערה האם לבית המשפט המחוזי בנצרת, שעמד בפני שאלה קשה ומורכבת: האם שגה בית המשפט לענייני משפחה כאשר מנע מן האם את המעבר לשרון, ובכך פגע בזכותה הבסיסית לנהל ולקבוע את המשך חייה?

המחוזי קיבל את ערעורה של האם, הפך את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, וקבע כי היה על בית המשפט להניח הנחת יסוד לפיה האם אכן עוברת לשרון, ועל בסיס הנחה זו להכריע בשאלת משמורת הקטינים.

נימוקי בית המשפט המחוזי התבססו בין היתר על טענות האם לפיהן בית המשפט לענייני משפחה לא בחן מהי המשמורת הראויה, אלא בחר לבחון את טובת הילדים בהסדר הקיים. בכך, פגע בזכות היסוד של האם לבנות את חייה ולשקמם.

כלל ידוע הוא כי כאשר טוב להורה, טוב לילד. אם היה נכפה על האם להמשיך ולהתגורר בעמק יזרעאל, רחוק מבני משפחתה ומחבריה, עלולה הייתה האם להיות במצוקה רגשית ונפשית קשה ביותר, אשר הייתה משפיעה על מצבם הנפשי של הקטינים.

■ הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בדיני משפחה.