חיים ומוות ביד לשון הפקידים

מס על תנועות הון הוא המס המוצדק ביותר לצדק חברתי

ביום חמישי בבוקר יצאה, יש שיאמרו באיחור של כמה שנים, המלצה מבנק ישראל למשרד האוצר, למסות את הזרים הרוכשים אג"ח ממשלתיות לתקופות ארוכות. עד כה בוטל הפטור למשקיעים הזרים רק במכשירים לטווח קצר כדוגמת המק"ם.

לכאורה נדמה היה שמדובר בפצצה שהטיל סטנלי פישר, שכן עד כה התנגד בנק ישראל לכל אלמנט של מיסוי על הזרים. בפועל הסתבר שזה היה בקושי בלון ניסוי שפוצץ חיש מהר על ידי הספקולנטים, בעידוד תמוה של פקידי האוצר שממשיכים לעשות את הגרוע מכל - חוסר תקשורת והפגנת חזית שנייה ולא מאוחדת מול בנק ישראל.

אני מתקשה לקבוע האם התנגדותם התמוהה של פקידי האוצר, במיוחד על רקע הקולות הצורמים שנשמעים לאחר תכנית הגזירות הכה יצירתית אותה הגו, נובעת מבורות מוחלטת בכל הקשור למיסוי הפעילים הזרים בשוק המט"ח ונגזרותיו ולמלחמת המטבעות, או מתוך אינטרס צר ועלום שלא רואה את טובת המדינה.

על מנת לסבר לכם את האוזן, הפטור ממס על השקעות האג"ח ומק"מ ממנו נהנו הזרים, הוענק בתחילת שנות ה-2000. הייתה זו תקופה קשה למדינת ישראל ולכלכלתה - אינתיפאדה, עסקת חבילה במשק שכשלה, נגיד בנק מרכזי שגרם לפאניקה ובריחת הון מישראל כשטען כי בנק גדול נמצא בסכנה. שורה של גורמים שהביאו למסקנה כי הענקת פטור ממס תקל על מדינת ישראל בגיוסיה ממשקיעים זרים.

כל אלה אינם קיימים היום. כלכלת ישראל נתפסת כיציבה על רקע המשבר העולמי וגם משקל האיום הגיאו פוליטי קטן ביחס למה שהיה מקובל לפני עשור. הנפקות האג"ח של מדינת ישראל זוכות לביקושי יתר עצומים וביטול הפטור ממס לא אמור לפגוע כהוא זה בהצלחת ההנפקות העתידיות. לכל היותר אולי תהיה פגיעה שולית בביקושי היתר.

ביטול הפטור ממס הוא רק נדבך אחד בשורה של עיוותים זועקים לשמיים שהאוצר מתעקש לדבוק בהם. רוצים דוגמאות - בבקשה:

1. התנגדות תמוהה להטלת מס כולל על תנועות הון פיננסיות. יש לערוך אבחנה בין תנועות הון ריאליות כגון רכישת ישקר, חברות ישראליות נוספות, נדל"ן וכדומה - לבין השקעות פיננסיות כגון מק"מ, אג"ח, פיקדונות בבנקים ונגזרות מט"ח.

לכל אדם בר דעת זה נראה המס הצודק ביותר שהוטל אי פעם בישראל. באוצר חוזרים שוב על המנטרה שאבד עליה הכלח ומביעים חשש מפגיעה בהשקעות זרות בישראל. רשויות המס מתנגדות בתואנה שאי אפשר ליישם מס כזה, תואנה תמוהה לכל הדעות. מדוע שראש הרשות לא יעשה טיול לברזיל האקזוטית, שם מופעל המס בהצלחה, וילמד מהם איך עושים זאת נכון.

2. הדרישה לתשלום מס מנישומים בשקלים בלבד. גופים זרים שרכשו מישראלים ומקומיים שמימשו השקעות בחו"ל נדרשים לשלם את תשלומי המס בגין המכירה בשקלים. לצורך כך נאלצים האחרונים להמיר דולרים. פעולה מיותרת לחלוטין, שכן אין שום סיבה בעולם שרשות המסים, הכפופה לאוצר, לא תקבל תקבולים במט"ח. לדוגמא, נניח וישקר תידרש לתשלום של מיליארד שקל לשלטונות המס. מדוע שהכסף שהתקבל מוורן באפט יומר במקום שישולם סכום בדולרים?

3. למדינת ישראל חוב דולרי בהיקף של עשרות מיליארדים. ברמות השערים הנוכחיות חייב לטעמי משרד האוצר לנקוט במהלך חכם ולהמיר את החוב הדולרי בחוב שקלי באמצעות סדרה של עסקות SWAP.

אני מקווה שהביקורת והמחאה בעקבות הצעת התקציב שהגה האוצר, תגרום לפקידיו, מוכשרים ככל שיהיו, להתנתק מכבלי העבר, ממוסכמות שאבד עליהן הכלח ולהתחיל לחשוב קדימה. אני כבר שומע את הקולות באוצר שמזכירים לנו שאינטל בחרה באירלנד כבסיס להקמת המפעל החדש בגלל נושא המס. זו הטעייה לשמה. גם באגף התקציבים באוצר כבר הגיעו למסקנה שראוי שאנחנו נכתיב תנאים ולא שיכתיבו לנו, אז את התירוץ הזה אפשר כבר לזרוק לפח האשפה.

מס על תנועות הון זהו המס המוצדק ביותר בעידן של צדק חברתי. תנועות ההון האלה פוגעות ביצוא, בתעשייה המקומית ומבחינת רשויות המס גורם השקל החזק גם לירידה חדה בהכנסות ממסים. הגיע הזמן שמישהו שם יודה באמת ויעשה משהו ראוי בנדון.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד