האם היועמ"ש וינשטיין מכתיב בעצמו מדיניות ממשלתית?

ויכוח בעניין זה התלקח בימים האחרונים בין התנועה למשילות ודמוקרטיה ובין המשנה ליועמ"ש, עו"ד דינה זילבר ■ זילבר: "קיימת בעיית משילות בישראל"

האם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, המשנים ליועץ ואנשי משרד המשפטים פולשים לתחומם של נבחרי הציבור ומכתיבים בעצמם מדיניות ממשלתית?

ויכוח בעניין זה התלקח בימים האחרונים בין גוף המתקרא "התנועה למשילות ודמוקרטיה" לבין המשנה ליועץ המשפטי לענייני ייעוץ, עו"ד דינה זילבר, בעקבות דברים שאמרה זילבר בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין באילת לפני כחודש.

העימות בין הצדדים הביא לפרסום שורת מכתבים בתפוצה רחבה - לרבות לכלל חברי הכנסת ושרי הממשלה.

בשבוע שעבר שיגרה התנועה מכתב בתפוצה רחבה של נבחרי ציבור, שבו האשימה את זילבר בכך שדבריה בכנס באילת "מהווים פגיעה במשילות ובעקרונות הדמוקרטיה".

באותו כנס השתתפה זילבר במושב שעניינו "הדינמיקה בין נבחרי ציבור לדרג המקצועי". זילבר הקריאה באותו דיון קטע טקסט מתוך סדרת הטלוויזיה הוותיקה "כן אדוני השר", שאותה הגדירה "התנ"ך של הפקידים", ובהמשך הוסיפה: "שרים באים והולכים, והפקידות תמיד נשארת. המשילות מוכוונת לטווחים קצרים, ממשלות מתחלפות, ולמעשה השדרה המקצועית היא הפקידות שיש לה מומחיות, ידע ומקצועיות ונשארת לזמן ארוך".

לטענת התנועה, "הדברים מעלים כמה נקודות בעייתיות: נחיתותם של נבחרי הציבור בממשלה ובכנסת, כתפיסת עולם, שבה נבחר ציבור הוא או מושחת או עסקן זול, ויותר מכך - אינו מייצג את הציבור שלכאורה בחר בו. נקודת מוצא זו היא איום ממשי על כללי המשטר הדמוקרטי.

"עו"ד זילבר מספרת כי הפקידים באו כדי להשפיע על מדיניות. מובן כי עובד ציבור איננו רובוט, ויש ביכולתו לשלב בעבודתו את זווית הראייה האישית ונקודת המבט המקצועית והערכית שהוא מאמין בה, אולם יכולת זו לא באה להתיר לפקיד, רם-דרג ככל שיהיה, לעבור את הגבול ולהשפיע על מדיניות הממשלה והמשרד, בהתנגשות עם סמכותו של נבחר הציבור. הדבר יוצר פגיעה בשלטון החוק ובחוסן מוסד היועץ המשפטי לממשלה".

"בעיית משילות"

זילבר הגיבה במכתב חריף משלה: "חלקי הדברים שלי שהבאתם במכתב, והוספת פרשנות מצידכם, איננה משקפת את הטיעון שלי כהלכתו ומרדדת מסר מורכב לשורה תחתונה מסולפת", כתבה. "הצבעה על הבעיות והצגת תמונת מצב מפוכחת, אין פירושה זלזול בדרג הנבחר או שימת מקלות בגלגלי עבודת הממשלה. הצגת הדברים על-ידיכם באופן הזה מקוממת ותלושה מהמציאות ומתפיסת תפקידי".

לדברי זילבר, "קיימת בעיית משילות בישראל. גלגול האחריות לבעיית המשילות על כתפי הדרג הפקידותי הוא רדוד, אינו מוצדק ואף מסוכן. הדרג הפקידותי, מקצועיותו, אי-תלותו, חוסנו ועצמאותו המחשבתית, לא זו בלבד שאינם פוגעים במשילות אלא הם אחת הערובות לקיומו של ממשל תקין, לחוסנה של המדינה, להתנהלותה השוטפת התקינה ולהבטחת איכות החיים האזרחית בה.

"הצגת דבריי כמשקפים כביכול תפיסה שלפיה נבחרי הציבור נחותים, מושחתים או עסקנים היא פשוט בדיה גמורה והפוכה בתכלית לתפיסתי. קשיי המשילות אינם נובעים מכך שהדרג הפקידותי מתיימר להחליף את הדרג הנבחר. זו אגדה אורבנית שבאמצעותה קל לנגח משרתי ציבור העושים מלאכתם נאמנה".

זילבר מוסיפה כי "אנשים החרדים באמת לשלטון החוק ולחוסנו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, טוב יעשו אם יחפשו אחר דרכים לחיזוק המערכת המשפטית, להעצמתה בכל דרך, לשיתופה במערך קבלת ההחלטות, בניהול דיאלוג בונה עמה והקשבה לעצותיה".

אתמול (א') השיבה התנועה למשילות ודמוקרטיה למכתבה של זילבר. יו"ר התנועה, יהודה עמרני, חתם הפעם בשמו על המכתב, ואף התנצל על כך שהמכתב הראשון לא נשלח אל זילבר ישירות אף שהופץ בתפוצה רחבה.

לגופם של דברים כתב עמרני כי "לטעמנו, אין להפריד בין שאלת קביעת המדיניות לבין שאלת המשילות. באופן מובנה, כאשר היועץ המשפטי לממשלה מקדם מדיניות עצמאית, שלעתים סותרת את המדיניות שמקדמים נבחרי הציבור, לעתים מתחככת בה ולעתים מכתיבה לנבחרי הציבור את המדיניות הראויה - הדבר גורם לכך שאין ביכולתם של נבחרי הציבור לפעול לקידום המדיניות שלשמה נבחרו, קרי, לבעיית משילות".

לדבריו, "רק השבוע אימץ היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, את מסקנות הצוות שהקים לבחינת סוגיה של הדרת נשים. אין חולק שיש לטפל בסוגיית הדרת נשים ובשאלות עיצוב המרחב הציבורי העולות ממנה, אולם לא ייתכן שצוות המורכב כולו ממשפטנים העובדים במשרד המשפטים יגבש דוח המלצות לקביעת מדיניות ולחקיקה, בסוגיה שמחברי הדוח עצמם מעידים עליה שקיים בה מגוון של עמדות והשקפות.

"לא ניתן להתעלם מכך שכאשר פקידים או משרתי ציבור יושבים ומגבשים מדיניות בנושא מהותי, והיועץ המשפטי לממשלה 'מאמץ' את מסמך המדיניות שלהם, עברנו היפוך שלם של הפרדת רשויות במדינה דמוקרטית".