תחקיר בארה"ב: צה"ל מתנגד בתוקף לתוכנית התייעלות

תחקיר "דיפנס ניוז" חושף שלאחר כמעט 5 שנים לא הושגו יעדי החיסכון שקבעה חברת הייעוץ בשניים משלושת תחומי ההתמקדות: רכש ובינוי; בתחום השלישי – אחזקה – נטש צה"ל את ההמלצות

תחקיר של השבועון האמריקני "דיפנס ניוז", שמתפרסם היום (ב'), חושף התנגדות עזה בצה"ל ליישום המלצות תכנית ההתייעלות שהכינה חברת הייעוץ הבינלאומית מקנזי לצבא. התחקיר מעלה, שלאחר כמעט חמש שנים, לא הושגו יעדי החיסכון שקבעה מקנזי בשניים משלושת תחומי ההתמקדות הראשונים שלה: רכש ובינוי. בתחום השלישי - אחזקה ולוגיסטיקה - נטש צה"ל את רוב ההמלצות.

משרד הביטחון לא הגיב ישירות, אך הפנה את "דיפנס ניוז" לזאב פיינר, אחד מהבעלים של חברת הייעוץ התקשורתי PM-PR, שמשרד הביטחון נמנה עם לקוחותיה. פיינר אמר, כי הביקורת בצה"ל על המלצות מקנזי נובעות מהתנגדותו של הצבא לשינויים. הוא טען, כי בשנים הראשונות ליישום תכנית ההתייעלות החסכונות יהיו קטנים יותר, אך הם ילכו ויגדלו עם הבשלת התכנית. שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, אמר, כי המידע שהעלה התחקיר - "מעורר דאגה".

נזכיר כי סניף ישראל של חברת היעוץ הבינלאומית מקנזי נשכר באוגוסט 2008 ע"י משרד הביטחון בעקבות דו"ח ועדת ברודט לבדיקת תקציב הביטחון, שפורסם במאי 2007, אחרי מלחמת לבנון השניה. הדו"ח קבע, כי צה"ל חייב להתייעל מפני שמשרד האוצר לא יוכל לעמוד בדרישות התקציביות המאמירות של הצבא. היעד הסופי שהוצג למשרד הביטחון היה חיסכון בסך 30 מיליארד ש"ח בפריסה ל-10 שנים.

התחקיר, שנערך במשך חמישה חודשים ע"י ברברה אופל-רום, ראש המשרד של "דיפנס ניוז" בתל-אביב, קובע שמשרד הביטחון אפילו מקדים במקצת את לוח הזמנים להשגת חסכונות שקבעה תכנית עשר השנים של הממשלה - 9.2 מיליארד ש"ח נחסכו עד עתה. אך קצינים בכירים בצה"ל טוענים שחלק הארי של החיסכון הזה נובע מיזמות פנימיות של הצבא, לא מההמלצות של מקנזי, שעלו הון תועפות למשרד הביטחון. הקצינים אמרו, כי ההמלצות של מקנזי היו יקרות ובמקרים רבים - בלתי ריאליות.

כאמור, התמקד הצוות של מקנזי בשלושה תחומים עיקריים: בינוי, רכש ואחזקה. ההערכה היתה, שהשינויים המומלצים יניבו, לאחר יישומם, חסכונות שיהיו אפילו גדולים יותר מיעדי החיסכון שקבע דו"ח ברודט. וכך, מקנזי המליצה למזג את אגף הבינוי במשרד הביטחון ואת מרכז הבינוי בצה"ל; להקים צוותי רכש משותפים לצה"ל ומשרד הביטחון (כאשר כל צוות מייצג מגזר מסויים בצה"ל); ואימוץ הליכי ניהול "רזים" בתחום הלוגיסטיקה, כלומר ייצור, תיקונים ואחזקה של רכבים קרביים וציוד אחר.

על פי מסמך פנימי של צה"ל, שהגיע לידי "דיפנס ניוז", טענה מקנזי, כי מיזוג גופי הבינוי של צה"ל ומשרד הביטחון עשוי להניב חיסכון שנתי בסך 350 מיליון עד 450 מיליון ש"ח על הוצאה שנתית ממוצעת בסך 3.3 מיליארד ש"ח.

מקנזי אף טענה, כי רכישות של דלקים, תחמושות, מזון וקבוצות פריטים אחרות באמצעות צוותי רכישה משותפים יובילו לקיצוץ בשיעור 30% מכוח האדם שמטפל בנושאים אלה ויניב חיסכון שנתי שעשוי לנוע בין 800 מיליון למיליארד ש"ח.

באשר ללוגיסטיקה - אימוץ מודל של ניהול "רזה" של סדנאות תחזוקה עשוי להניב חיסכון בסך 140 מיליון עד 170 מיליון ש"ח בשנה, להערכת מקנזי.

המסמך הפנימי של צה"ל מציין, שבכל שלושת התחומים הגדירה מקנזי את יעדי החיסכון שלה כ"שאפתניים אך בני השגה".

אך התחקיר של "דיפנס ניוז" מגלה, כי החסכונות שהושגו בתחומי הבינוי והרכש היו "חלקיים", במקרה הטוב, בעוד שהמעבר לניהול "רזה" בתחום הלוגיסטי העלה עלויות והוריד את הפרודוקטיביות עד כדי כך שהמטכ"ל החליט לנטוש את הרפורמות שעליהן המליצה מקנזי.

יתר על כן, שווי החוזה של משרד הביטחון עם מקנזי צמח כמעט פי חמישה, מ-22 מיליון ש"ח בהתחלה ליותר מ-100 מיליון ש"ח, לדברי מקורות שמצוטטים בתחקיר.

אל"מ ששון חדד, ראש מחלקת התקציב במפקדת זרוע היבשה, אמר שמז"י "באמת ניסתה להטמיע את (תהליך) הניהול הרזה ביחידות שמבצעות בפועל (מטלות) לוגיסטיקה". לדבריו, הפעילה מז"י תשעה צוותים שניסו לקצר את משך התחזוקה ולקצץ בהוצאות בסדנאות.

"אבל לאחר שלוש שנים החלטנו שזה לא היה ריאלי", אמר חדד. "נאלצנו להוציא יותר כסף כדי לקבל אותן תוצאות. (בסופו של דבר) זה הורד מהאג'נדה".

תת-אלוף בצה"ל, שהגוף שבראשו הוא עומד היה אמור לקצור את רוב החסכונות מהניהול הלוגיסטי ה"רזה", אישר שהמטכ"ל פטר את הארגון שלו מהצורך ליישם את הרפורמות הלוגיסטיות שעליהן המליצה מקנזי.

"היה ידוע היטב במטכ"ל, לפחות בשנתיים שחלפו, שללא ההשקעה הנחוצה בחלפים, בכוח אדם ובתשתיות, התהליך לא יעבוד, ובאחרונה, זה אושר ע"י סגן הרמטכ"ל", אמר תת-האלוף. לדבריו, מקנזי העריכה שהגוף שהוא מפקד עליו יוכל לקצור חיסכון שנתי בסך 110 מיליון ש"ח, וחלק ניכר מסכום זה היה אמור להירשם בספרים ב-2010. במקום זאת, ורק לאחר מאמצים גדולים, עלה בידו לממש חיסכון בסך 100 אלף ש"ח בלבד.

אל"מ חדד ציין, שבתחום הרכש הושגו תוצאות מעט יותר טובות, אך לא בהרבה. הוא ציין שמז"י הצליחה לממש פחות מ-15% מהחסכונות שהיתה אמורה להפיק מהרפורמות שהגתה מקנזי. "השגנו יותר מ-10% מיעדי החסכון שקבעה מקנזי ואנו מקווים שבקרוב נוכל להעלות זאת ל-15%", אמר חדד. "לומר זאת בעדינות, לכולנו היו ספקות ביחס לטענות של מקנזי. במבט לאחור, רבות מההמלצות שלהם לא 'סיפקו את הסחורה'... השורה התחתונה היא, שהחסכונות שהושגו כתוצאה מצעדים שאנו נקטנו בעצמנו היו יותר משמעותיים".

עם זאת, שיבח אל"מ חדד את מקנזי "על כך שסייעה לנו לנפץ דרכי פעולה מקובעות; הם סייעו לנו לקבוע בעצמנו מה עובד ומה לא עובד".

בראיון קצר ל"דיפנס ניוז" אמר זאב פיינר (כאמור, יועץ תקשורת למשרד הביטחון), כי הביקורת של צה"ל משקפת התנגדות מוסדית טבועה עמוק לשינויים וכי נדרש זמן עד שייראו פירות צעדי ההתייעלות שעליהם המליצה מקנזי. הוא אמר, שהתכנית של חברת הייעוץ צופה חסכונות בסך 11 מיליארד עד 19 מיליארד שקל עד סוף 2019, אך הוא נמנע מלהבהיר האם החוזה בן עשר השנים של מקנזי, שעומד לפקוע ב-2018, יוארך בשנה נוספת. הא אף לא אמר מה היתה עלות שירותי הייעוץ של מקנזי למשרד הביטחון.

על אי היכולת של צה"ל להגיע ליעדים שקבעה מקנזי, יעדים שקצינים בצה"ל הגדירו אותם כבלתי ריאליים, אמר פיינר: "המספרים בשנים הראשונות גבוהים יותר. זה הליך הדרגתי שיעלה סכום כסף מסוים בטווח הקצר, אך יביא לחסכונות בטווח הארוך".

אל"מ חדד הודה בקיומה של "התנגדות חזקה (בצה"ל) להכניס את מקנזי לעסק שלנו", אך ציין שלאחר שנים של מאמצים בצבא שנעשו מתוך כוונת טובות, התוצאות היו, במקרה הטוב יותר, אנמיות.

על הטענה, שצעדי ההתייעלות של מקנזי יניבו פירות בטווח הארוך, אמר חדד: "הטענה הזו אינה נראית לי מציאותית, לא בהתחלה ולא בסוף (התהליך)".

קצין בכיר במילואים אמר ל"דיפנס ניוז", כי צה"ל יישם צעדי התייעלות רבים עוד לפני יישום המלצות מקנזי. הוא ציין, למשל, שצה"ל ביטל או איזרח יותר מ-2000 משרות קבועות בלתי קרביות, צעד שהביא לחיסכון של כמעט 500 מיליון ש"ח. לדברי הקצין במילואים, מקנזי לא עשתה דבר בסוגיית כוח האדם בצה"ל, למרות שהדבר היה כלול במנדט שקיבלה מוועדת ברודט.

עוד לפני הדו"ח שנושא את שמו, מ-2008, קבע ברודט שכוח האדם במשרד הביטחון, שמנה אז 1750 עובדים,יקוצץ בהדרגה ב-500 עובדים עד 2012. יתר על כן, הממשלה הורתה למשרד הביטחון לסגור את משלחת המשרד רבת העלויות בפריס, ולהעביר את המשלחת בארה"ב מניו-יורק לוושינגטון. באותה תקופה, החזיק משרד הביטחון 33 עובדים במשרה מלאה בניו-יורק, שקיבלו מימון דיור וחינוך לבני משפחותיהם, נוסף ל-140 עובדים ישראליים מקומיים.

והנה, לאחר כחמש שנים, במקום 1250 עובדים, מצבת כוח האדם של משרד הביטחון מונה קצת יותר מ-2000, לדברי נציג היחידה לפניות הציבור במשרד הביטחון, שמצוטט ב"דיפנס ניוז". יתר על כן, משרד הביטחון מוסיף להחזיק את משלחותיו בפריס ובניו-יורק, אם כי כוח האדם שלהן צומצם במקצת.

בתגובה על הנפיחות בכוח האדם במשרד הביטחון, אמר פיינר שהמשרד אחראי לכמה גופים ממשלתיים, אך הוא לא פירט.

עם גבור המחאות של אזרחי ישראל על העלאות המיסים והקיצוצים בהוצאות הממשלתיות, אין ספק שתקציב משרד הביטחון ייסרק בזכוכית מגדלת ע"י חברי הכנסת, מנבא "דיפנס ניוז".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "תוכנית ההתייעלות המדוברת הינה יוזמה של צה"ל, שמטרתה לעמוד ביעדי ההתייעלות כפי שנקבעו במתווה בדורט. כלל החילות והזרועות אימצו את העקרונות המרכזיים את התוכנית, בדגש על תחומי הרכש. יישומה המוצלח הניב לצה"ל חיסכון של מיליארדים רבים, סכומים שצפויים לגדול בשנים הבאות. בנוסף, צה"ל החל באחרונה ביישום המלצות מקינזי בנושא כח-אדם, כחלק מתוכנית כוללת של צמצום אלפי תקני קבע בשנים הקרובות"