עסקת גוגל-ווייז: המדינה תקבל 200 מ' ש' "בלבד"

חרף ההערכות כי המדינה תגזור קופון של כמיליארד שקל על מכירת ווייז, הסכום הסופי יהיה נמוך בהרבה ■ עו"ד אלדד נח: "לפי פקודת המסים, תושב חוץ - כולל חברות - שמשקיע בישראל, פטור ממס בזמן מכירת המניות"

הידיעה הבלעדית שפרסם אמש "גלובס", אודות העסקה שבמסגרתה תרכוש גוגל את ווייז, גררה הערכות שלפיהן ההכנסות של רשות המסים מהעסקה עשויות להסתכם בכמיליארד שקל. מבדיקה שערך "גלובס" עולה כי הסכום שייכנס לקופת המדינה ינוע סביב כ-200 ואולי אף פחות.

הסיבה לכך: רוב בעלי המניות של ווייז הם קרנות זרות וחברות זרות, שפטורות מתשלום מס בישראל.

לדברי עו"ד משה מזרחי, היועץ המשפטי לשעבר ברשות המסים, "ההערכות על תשלום המס בעסקת גוגל-ווייז מופרכות. לפי ניתוח האחזקות בווייז, המקסימום שרשות המסים יכולה לגבות זה 600 מיליון שקל - וזה בהנחה שכל המשקיעים במגמה ו-ורטקס הם ישראלים. אבל אנחנו יודעים שזה לא נכון. חלק גדול מהשותפים בקרנות הללו הם תושבים זרים והם לא חייבים במס בארץ. כנראה שהמסים שתקבל ישראל מהעסקה יהיו נמוכים באורח ניכר ממה שפורסם".

עו"ד אלדד נח, לשעבר בכיר ברשות המסים וכיום שותפו של מזרחי במשרד משה מזרחי, נח, קריגל עורכי דין, מחדד. "מדינת ישראל תוכל למסות רק את המשקיעים הישראלים בחברה ובקרנות הישראליות, רק את השותפים הישראליים. קרן זה כמו שותפות, זה גוף שקוף, אם המשקיעים זרים אז הם לא חייבים במס, ואם הם ישראליים הם חייבים במס".

כשרשות המסים תבוא לגבות את המס על העסקה, יתברר לה כי על פי הרישומים ברשם החברות, מרבית מחזיקי ווייז - כ-78% - הם תושבים זרים. בין המשקיעים של החברה נמצאות הקרנות הזרות ורטקס, שרשומה באיי הבתולה; בלו רן ומגמה שרשומות בארה"ב; וכן החברות הזרות קוואלקום, שרשומה בארה"ב, קליינר פרקינס שרשומה בארה"ב, מיקרוסופט שרשומה באירלנד ולי קה שינג שהחברות בקבוצתו רשומות בארה"ב ובאיי הבתולה.

עו"ד נח מבהיר את הדין הקיים: "לפי פקודת המסים, תושב חוץ, כולל חברות, שמשקיע בישראל, פטור ממס בזמן מכירת המניות. אם נצא מנקודת הנחה שחצי מהמשקיעים של ורטקס ומגמה הם ישראלים שחייבם במס - הנחה שיכולה להיות רחוקה מהמציאות מאוד - ההערכה שלי היא שתשלום המס יהיה פחות מ-350 מיליון שקל, זה לא קרוב למיליארד שקל. אנחנו מגיעים למס של 8% בלבד מהתמורה בעסקה".

גם ד"ר-עו"ד אייל שנהב, שותף מנהל במשרד שנהב ושות', שמתמחה במיסים והיי-טק, מסכים שהסכומים שנזרקו ביממה האחרונה לא משקפים את המציאות. לדבריו, "ישראל רשאית למסות קרנות אמריקאיות שמחזיקות מעל עשרה אחוז בחברה ישראלית, אבל לפי רולינגים שנותנת רשות המסים למשקיעים מזרים בקרנות הון סיכון הון סיכון ניתן פטור מלא ממס ישראלי. בנוסף, בתחילת 2009 תוקנה פקודת מס הכנסה, וכתוצאה מכך ניתן פטור גורף למשקיעים זרים. מאחר שווייז הוקמה רק ב-2011 יש להניח כי גם משקיע שאינו קרן הון סיכון כמו מיקרוסופט או לי קה שינג, יהיה פטור ממס בישראל".

מניתוח המומחים עולה, כי למעשה היחידים שכם יצטרכו לשלם מס בישראל הם היזמים והמשקיעים הישראלים, שמחזיקים כ-20% ממניות החברה. לדבר ד"ר-עו"ד שנהב, "לגבי יזמים שהם תושבי ישראל המס יהיה בין 25% ל-30 אחוז. מי שמחזיק מעל 10% מזכויות ההצבעה או זכויות אחרות בחברה, כמו זכויות למנות דירקטורים, ישלם את המס הגבוה יותר של כ-30% במקרה קיצון, אבל הרוב ישלמו מס רווחי הון של 25%. העובדים הישראלים, ככל הנראה, יצטרכו לשלם מס של 25%, בהנחה שהחברה אימצה תכניות אופציות המקובלות בענף".

על פי החישוב של שנהב, בהנחה שהעסקה תעמוד על כ-1.1 מיליארד, המס מהעסקה יעמוד על סך של כ-50-60 מיליון שקל בלבד. לדבריו, "כשמחשבים את אחזקותיהם של העובדים והמסיידים, אריה גילון, אורי לוין, גילי ואמיר שנער ואהוד שבתאי, מגיעים לכך שהם מחזיקים קצת פחות מ-20% מהמניות של החברה, וישלמו מס של 25% - ולכן המס על העסקה יעמוד על 50-60 מיליון דולר, כ-200 מיליון שקל, שזה כ-5% מסכום התמורה בעסקה".

יקבלו במליונים
 יקבלו במליונים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988