מי באמת צריך לנהל את ההצגה במכבי ת"א

ההוא לוחש להוא באוזן, ההוא ממליץ להביא שחקן עבר אגדי אבל בתפקיד מחליף נורות ■ מתי יבינו במכבי שהסתימה היא לא אצל המאמן והשחקנים?

יש כמה דרכים לבנות קבוצת כדורסל טובה באירופה: דרך אחת, הפשוטה ביותר, היא לפתוח את הכיסים ולנסות לרכוש את השחקנים הכי טובים; דרך אחרת היא למנות איש מקצוע אחד, מאמן או מנהל מקצועי, בראש פירמידה בעלת תקציב מוגבל, שבאמצעות סקאוטינג משוכלל בוחרת בפינצטה כישרונות עולים או שחקנים מתבגרים שטרם פרצו. הן דרך הכסף והן דרך הפינצטה קלות בהרבה, כמובן, כשלקבוצה שלך יש בסיס מקומי רחב ובריא, וכשבכל קיץ עליך לבחור בסך הכל שלושה-ארבעה שמות להשלמת הסגל. מכבי ת"א לא עומדת באף אחד מהתנאים הללו.

בעונת 2008/09 החתימה מכבי כוכב על אירופאי בפעם האחרונה. קרלוס ארויו הצטרף תמורת 2.5 מיליון דולר, ונפל קורבן לעונה של חילופי מאמנים והחלפות זרים בלתי פוסקות. במכבי לא הקדישו תשומת לב למשתנים האלו, והחליטו: יותר לא נשבור את הבנק בשביל אף שחקן. עזיבתו של רענן כץ בעל הכיסים התפוחים והדומיננטיות הגוברת של משפחת פדרמן, הדוגלת בשפיות פיננסית, רק חיזקו את המגמה. ארויו, בינתיים, הוביל בשנתיים האחרונות שתי קבוצות טורקיות שונות, בשיקטאש וגלאטסאריי, לאליפויות. גם במקומות אחרים באירופה, הכישרונות המוכחים מנצחים: ספאנוליס הוביל את אולימפיאקוס לאליפות אירופה; דיאמנטידיס גבר עליו עם פנאתינייקוס בגמר היווני; נבארו וטומיץ' נאבקים בפרננדז ומירוטיץ' בקלאסיקו בגמר הספרדי; קרסטיץ' ותאודושיץ' ניצחו את ניק קלאת'יס ואלכס מאריץ' בגמר הליגה המזרח אירופית. הסחורה היקרה היא בדרך כלל גם סחורה איכותית. כשחוסכים, לפעמים מגרילים את ג'רמי פארגו ולעתים נופלים עם דייויד לוגאן.

***

חלק גדול מהשחקנים שהוזכרו כאן הם מקומיים, וראשי הקבוצות לא נאלצו לעמול קשה כדי לאתר אותם. במכבי, לעומת זאת, הבסיס הישראלי כמעט לא רלוונטי למאבקים באירופה ואפילו כבר לא מספק לה יתרון משמעותי בליגה. השחקן הישראלי הטוב ביותר (עמרי כספי) משחק ב-NBA, והשחקן השני בטיבו, כרגע (גל מקל), לוקח מולה כבר אליפות שנייה. כשאלו פני הדברים, אפשר היה לצפות לאימוץ פתרון הפינצטה, וזה בדיוק מה שהצהובים עושים, אבל בדרך עקומה: במקום למנות ג'נרל-מנג'ר בעל סמכויות מלאות או לאפשר למאמנם בעל הניסיון המוכח בבניית קבוצות לבחור את השחקנים לבד, הם בוחרים בפתרון ביניים. הסקאוט חסר הניסיון אבי אבן לוחש על אוזנו של דני פדרמן, ההנהלה נכנסת למאבקי כוח עם המאמן, מערכת היחסים נעכרת והתוצאה היא שמכבי מתייצבת לסדרת הגמר בלי יתרונות יחסיים על מכבי חיפה, שענייה ממנה בהרבה. דווין סמית' לא טוב בהרבה, אם בכלל, מדונטה סמית'; ניק קיינר מדלי מתייבש על הספסל בזמן שפט קלאת'יס פורח; ודארקו פלאניניץ', סמל הכישלון של מחלקת הסקאוטינג, תורם פחות מאלכס צ'וברוביץ'.

זהותו של המועמד להחליף את גור שלף כמנהל הקבוצה מעידה על כך שאיש אינו חפץ לפתור את בעיית הסמכויות. היה הגיוני מאוד, ומקורי מאוד, לצרף את ניקולה וויצ'יץ', הג'נרל מנג'ר של ספליט, כמנהל המקצועי של מכבי. קצת פחות הגיוני לייבא אותו כדי שיתאם טיסות ויפתח לשחקנים סתימות. כדי להאציל את סמכויות הבחירה בשחקנים לאדם אחר, בעלי מכבי יצטרכו למחול על כבודם ולזוז הצידה. כנראה שאין די בהפסד של שלוש אליפויות בשש עונות כדי לוותר על עוצמה והשפעה.

למרות הטעויות בבניית הסגל, היתרון של מכבי על קבוצה דקה כמו חיפה אמור להיות העומק. כך בא היתרון הפוטנציאלי הזה לידי ביטוי בגמר: לוגאן קלע 2 נקודות; סילבן לנדסברג הוסיף 4; קיינר מדלי צבר נקודה; מורן רוט ופלאניניץ' לא קלעו כלל. כששחקן אחד בסגל מאכזב, זו אחריותו. כשחצי סגל בדיכאון קליני, זו אחריות המאמן.

***

פעם, ממש לא מזמן, אמרו על דייויד בלאט שהוא ג'נטלמן. מהעונה הזאת ייזכרו תמונותיו כשהוא משתולל על הקווים, רוקע ברגליים, צורח על שחקניו, מחליף אותם אחרי כל טעות, נוזף במראיינים, סונט בעיתונאים. בלאט היה עסוק במשך עונה שלמה בלחלום על קבוצת החלומות שאין לו, במקום להוציא את המיטב מהחבורה הבינונית שנפלה לידיו. הוא דרש משחקניו שישחקו בדיוק כפי שהוא רוצה, וריסק את הביטחון לכל מי שלא נכנס לשבלונה. תיקן את הדברים הקטנים, אך פספס את התמונה הגדולה. אם היה מתגמש מעט, הוא היה מרוויח חמישייה שנייה שהיתה יכולה לעלות ברבע המכריע במקום החמישייה הראשונה המותשת, ולקחת אליפות. כך עשו במשך שנים שחקנים כמו דריק שארפ, דייויד בלו ומוטי דניאל.

לא בטוח שמכבי יכולה למצוא מאמן כדורסל יסודי, מעמיק ושקדן יותר מבלאט. עם זאת, היא תוכל למצוא בנקל מאמנים שיוכלו לנסוך בשחקניהם מעט ביטחון ולהחדיר בהם חדוות משחק. אני לא מקנא במי שיצטרך להחליט אם בלאט עוזב או נשאר. החלטה מושכלת על עתידו של המאמן היתה לא קלה גם לו היתה מתגלגלת לפתחו של מקבל החלטות אחד, אותו ג'נרל-מנג'ר שמעולם לא מונה; היא תהיה כמעט בלתי אפשרית לאור מאבקי הכוח וריבוי הקולות בהנהלת מכבי.