מה מזעזע כ"כ בנמל אשדוד?

כן, אלון חסן צריך ללכת הביתה, אבל הצביעות בסיפור חוגגת

עקרון פשוט וברור

חבר ועד עובדים, כמו חבר הנהלה, לא יכול לנהל או להחזיק עסקים פרטיים שמקיימים פעילות עסקית עם מקום העבודה שלו. זה צריך להיות עיקרון פשוט וברור בלי צורך בפלפולים משפטיים, בלי להזכיר לנו שאותו חבר ועד מחזיק גם בוילה מפוארת. חלק ניכר מעובדי נמל אשדוד מתגוררים באותה שכונת וילות בה מתגורר אדון אלון חסן, וזה דווקא לזכות העובדים ו"הוועדים החזקים" ולא לגנותם.

כן, אלון חסן צריך ללכת הביתה, אבל תישארו אתנו עוד קצת כדי להבין כמה הצביעות חוגגת סביב הפרשה הזו, הן מצד ההסתדרות, הן מצד התקשורת והן מצד השיאנית במקרה הזה - יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ'.

פתאום כולם לא ידעו

נתחיל דווקא עם התקשורת, כי הדבר היחיד שחדש בסיפור הזה הוא עוצמת הדיווח ולא תוכן הדיווח. מי שצפה ב"תחקיר" של ערוץ 2 יכול היה לחשוב בטעות שמדובר בחשיפה ראשונית ובלעדית על עסקיו הפרטיים של אלון חסן. אלא, שהסיפור ברובו נחשף כבר באוקטובר 2011 על-ידי תחקירנית "הארץ", שרון שפורר. היא אפילו קיבלה על זה את "פרס העיתונאי הצעיר" על שם דב יודקובסקי.

בעקבות אותו פרסום ומספר פרסומים נוספים, נדרשו לסוגיה בין היתר רשות החברות ודירקטוריון נמל אשדוד. לדאבון ליבה של שפורר ושל העיתונות הכתובה, אבל בעיקר לדאבון לבו של אלון חסן, מה שלא עשתה סדרת כתבות על גבי נייר מודפס הצליחה לעשות כתבה ממוחזרת אחת ששודרה בערב יום שישי האחרון. פתאום כולם מזועזעים, פתאום כולם לא ידעו, פתאום כולם דורשים בדיקה. אפילו יו"ר ההסתדרות.

לקבוע נורמות עבור חברי הוועדים

כדאי להתעכב על הזעזוע שפקד לפתע את ההסתדרות, שהודיעה אמש כי בכוונתה לזמן את חסן לוועדת משמעת. גורם בכיר בארגון אמר לנו היום: "ידענו שיש לו עסקים, אבל לא ידענו שהעסקים שלו עובדים עם הנמל". כאמור, התחקירים ב'הארץ' חשפו באופן מפורש כי חסן מחזיק בחברת הובלות (בן עידן הובלות) שמספקת שירותים ללקוחות אחרים בנמל כדוגמת אגרקסקו, וכן חברה לייצור מוצרי ניקוי שמשווקת את מוצריה לנמל באמצעות חברה שלישית שנמצאת בבעלות קרובי משפחתו. חסן מעולם לא הסתיר את העובדה הזו ובהסתדרות ידעו היטב כי בדיקה שערך דירקטוריון הנמל מצאה כי לא קיים ניגוד עניינים.

בארגון מסבירים היום כי עם כל הכבוד לבדיקות כאלה ואחרות או חוות דעת משפטיות כאלה ואחרות, ארגון העובדים הוא שצריך לקבוע בעצמו נורמות עבור חברי הוועדים. ואנחנו אומרים: צודקים, אין ספק. ארגון עובדים צריך לקבוע נורמות קפדניות ביותר כי ציבור העובדים ראוי למנהיגים הראויים ביותר. אבל למה התעוררתם עכשיו? מה פתאום קפצתם על הגל?

יחימוביץ' לא שונה מבנט

יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', מיהרה לכתוב אמש בדף הפייסבוק שלה: "היי, זאת שלי. אלון חסן, יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, לך הביתה". כל הנימוקים שיחימוביץ' סיפקה בסטטוס שלה כבר פורסמו כמובן בעבר ("בית מפואר, בריכת שחיה בחצר, רכבי יוקרה, שלל עסקים פרטיים - חלקם באורח מסתורי עושים עסקים עם הנמל, העדפה של קרובי משפחה במכרזים, אווירת פחד וחשבון, סגירת הנמל לרגל אירועים פרטיים"), אבל שלל הפרסומים האלה לא עניינו אותה הרי עד יום שישי האחרון, ולכן היא מספקת הסבר נוסף: "פגיעה בעבודה המאורגנת".

יחימוביץ' צודקת וטועה גם יחד: היא צודקת שאלון חסן משמש כנשק היעיל ביותר של שונאי העבודה המאורגנת, ושהנשק הזה מכוון הישר נגד המתאגדים החדשים כמו עובדי סלקום ומקדונלד'ס. אבל היא טועה כי באופן אירוני, בעצם השימוש שיחימוביץ' עושה בחסן כדי לשרת את עצמה ואת התיקון התדמיתי שהיא מנסה לייצר כנראה בימים אלה, היא מחמשת עוד יותר את אלה שמבקשים לפגוע בעבודה המאורגנת.

הנה, הבוקר (א') נפתח בקמפיין חסר תקדים מצד אחד העיתונים הכלכליים כנגד בתי הדין לעבודה שמעניקים גיבוי עיוור, לטענת הכותבים, לכל אותם ועדים חזקים. עסקיו הפרטיים של חסן הרי מעולם לא עמדו למבחן בביה"ד לעבודה, אבל זה כמובן לא מעניין את אלה שמנהלים מסע הסתה נגד העבודה המאורגנת ומוכנים להכפיש את המערכת המשפטית בדרך אל המטרה.

יחימוביץ', למעשה, לא שונה משר הכלכלה נפתלי בנט שמיהר אל הפייסבוק לפני מספר שבועות וכתב שצריך להזמין "מדביר" כנגד הנמלים. הוא הסביר שהתלוצץ והתכוון לנמלים שעל השיש, אבל לאיש לא היה ספק למי התכוון באמת. אילו יחימוביץ' דאגה לעבודה המאורגנת, היא הייתה יכולה לכתוב לחסן מכתב או לדרוש מההסתדרות לעשות סדר בתקנון שלה. במקום זה היא בחרה לרכב על הגל הפופוליסטי ורק העצימה את הנזק לאותה עבודה מאורגנת שעליה היא מבקשת לגונן. הנה, רני רהב, היחצ"ן שמייצג בין היתר את סלקום, הצטרף היום בעצמו לקריאה להדיח את חסן והוסיף: "ברוך השם שיחימוביץ' התעוררה".

התנהלות בעייתית גם של ראשי הנהלה

תמיד מדהים לגלות כל פעם מחדש כיצד סיפור על התנהלות בעייתית מצד יו"ר ועד עובדים מקבל חשיפה הרבה יותר גדולה מסיפור על התנהלות בעייתית לא פחות (לפעמים הרבה יותר) מצד ראשי ההנהלה. "גלובס" חשף בפברואר האחרון כיצד יו"ר דירקטוריון נמל אשדוד, גדעון סיטרמן, עשה שמיניות כדי לקלוט בנמל פעילת ליכוד שמקורבת לאיש ליכוד אחר שאף זכה בעבר לתרומה כספית מצד סיטרמן עבור התמודדותו בפריימריז. סיטרמן ניסה הכול, אפילו ביקר באותה וילה מפורסמת של אלון חסן. דווקא חסן הוא שהתנגד למינוי, וכך נחסכה מהנמל נוכחותה של "מלוות אח"מים" - התפקיד החדש והמיותר שיועד לאותה פעילה.

כנגד סיטרמן הועלו האשמות כבדות מאוד מצד מנכ"ל הנמל בכבודו ובעצמו, שוקי סגיס, ובימים אלה הפרשה נמצאת בבדיקה של מבקר המדינה. בין היתר נטען שסיטרמן ביקש להתערב במכרזי רכש לטובת מספנות בספרד, זאת על רקע עיסוקיו הפרטיים בעבר עם חברות ספרדיות (סיטרמן הכחיש). אבל בטלוויזיה, בטח ניחשתם, לא מצאו לנכון למחזר את הסיפור במקרה ההוא.

איזה אינטרס התקשורת משרתת?

התקשורת צריכה לשאול את עצמה מה השתנה מאז התחקיר ההוא של 'הארץ' מלפני כשנתיים זולת העובדה שממשלת ישראל החליטה להקים עכשיו נמל חדש ופרטי בסמוך לנמל הקיים. התקשורת צריכה לשאול את עצמה איזה אינטרס היא משרתת, ואיך קורה שהיא נבהלת מיו"ר ועד שיש לו גם בריכה פרטית בבית. איך זה שבאותו תחקיר ב'הארץ' היה חשוב לספר לנו על תמונות של רבנים במשרדו של חסן או על העובדה שמשה פרץ וליאור נרקיס הגיעו לשיר באירוע משפחתי שערך. רוצים לומר: הוא לא הטעם שלנו, האיש הזה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988