וינשטיין: חוק "זכויות התורמים למדינה" אינו חוקתי ואין לחוקקו

חוק "זכויות התורמים למדינה" איננו חוקתי ואין לחוקקו - כך אומר היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.

עמדתם של היועץ ושל משרד המשפטים פורסמה אמש (א') לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לאשר את הצעת החוק, שיזם ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), ולהבטיח את תמיכת הקואליציה בהצעת החוק בכנסת.

לאור עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, הגישה שרת המשפטים ציפי לבני, שהתנגדה להצעת החוק בהצבעה בוועדת השרים, ערר לממשלה על החלטת הוועדה, והיא תובא לדיון במליאת הממשלה.

ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק הקרויה "זכויות תורמים למדינה", וזאת תוך החרגת אנשים עם מוגבלויות, ובכפוף לכך שנוסח הצעת החוק יתואם עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.

על-פי ההצעה בנוסחה הנוכחי, מי ששירת בשירות צבאי, אזרחי או לאומי יזכה לעדיפות בנגישות לקרקעות המדינה ולקבלת דיור במעונות סטודנטים. העדפה זו לא תיחשב אפליה פסולה.

בנוסף, העדפה של מי ששירתו תותר גם בשוק הפרטי, באופן שעולה ממנו, למשל, שניתן יהיה לסרב להתקשר בחוזה עם מי שלא שירת בנוגע למגוון רחב של עניינים יומיומיים, כמו קבלה לעבודה, רכישת מוצרים או הזמנת שירותים מספקים פרטיים.

הצעת החוק מגדירה מיהו "תורם למדינה" - כחייל משוחרר, נכה, בן משפחה של נכה או בן משפחה של חייל שנספה במערכה.

הצעת החוק אמורה לתקן גם את חוק שירות המדינה, כך שהאפליה המתקנת המוענקת לבני העדה האתיופית תבוטל, ותוכפף לכך ש"הם תורמים למדינה כמשמעותם בחוק זכויות התורמים למדינה", וכן כי ייקבע כי "תינתן עדיפות ראשונה בקבלה לכל משרה בשירות המדינה, למי שהוא תורם למדינה".

ואולם, ועדת השרים לחקיקה החריגה מתמיכתה בהצעת החוק את הסעיפים הללו.

בדברי ההסבר להצעת החוק שלו כתב ח"כ לוין כי "עיקרון השוויון האבסולוטי וההעדפה המתקנת כביכול, לאוכלוסיות שאינן תורמות למדינה, הביאו למצב אבסורדי שבו צעירים שאינם משרתים בצבא מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה בגיל 18, נהנים מהעדפה במעונות, מסיימים את התואר הראשון בגיל 21 ואף נהנים לאחר מכן בהעדפה בקבלה לעבודה.

"בה בעת, מי שמשרתים בצבא או בשירות הלאומי, מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה בגיל מאוחר וללא אמצעים כספיים, נאלצים לשכור דירות במחיר גבוה בהיעדר מקום במעונות הסטודנטים, ולאחר מכן מוצאים את עצמם אף מופלים לרעה בקבלה לעבודה בשירות המדינה".

"ההצעה פוגעת בזכות לשוויון"

על-פי ההערכה, היה והחוק יאושר סופית בכנסת על אף עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא יסרב להגן עליו בבג"ץ, אם תוגש עתירה לביטולו.

על-פי עמדתו של וינשטיין, שהובאה בפני חברי ועדת השרים לחקיקה, "ההצעה פוגעת בזכות לשוויון המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, פגיעה שאיננה עומדת בפסקת ההגבלה של חוק היסוד.

"היועץ המשפטי לממשלה רואה חשיבות רבה בשירות הצבאי, הלאומי והאזרחי, ומקובל עליו כי מי שתרמו מזמנם וממרצם, לעתים תוך ששילמו מחיר אישי כבד מנשוא, זכאים להכרה והוקרה מיוחדת ממדינת ישראל, ואף לפיצוי על חיסרון הכיס שנגרם בתקופת השירות הצבאי.

"בהתאם לכך, אין הוא רואה מניעה משפטית למתן תגמול כספי למשרתים בצבא ובשירות הלאומי והאזרחי, וזאת בכפוף לעקרונות של רלוונטיות ומידתיות".

ואולם, לדעת היועץ המשפטי, קיים "קושי חוקתי בהעדפת ה'תורמים למדינה' ביחס לנגישות למשאבים מוגבלים, דוגמת מקרקעי המדינה והזכאות לדיור במעונות סטודנטים, כמוצע בהצעת החוק.

"הייחוד במשאבים אלה הוא כי הקצאתם לאחד באה בהכרח על חשבון האחר, ומכאן החשיבות הרבה לחלוקתם בין כלל אזרחי המדינה באורח שוויוני וענייני. לפיכך, סבור היועץ כי יש קשיים חוקתיים כבדי משקל בכוונה לבטא גמול למשרתים דווקא באמצעי זה".

וינשטיין הדגיש כי הפגיעה בשוויון הגלומה בהצעת החוק, מופנית כלפי קבוצות באוכלוסייה הסובלות ממילא מאפליה עמוקה. "פגיעה בשוויון מסוג זה מלווה בתחושת עלבון והשפלה, פוגעת בכבוד האדם של המופלה, כבוד המעוגן בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

"לכן, חייבת אותה פגיעה לעמוד בכל התנאים הקבועים בפסקת ההגבלה הקבועה בחוק היסוד, וביסודם הדרישה שהפגיעה תיעשה לתכלית ראויה ותהיה מידתית. ההצעה אינה מקיימת תנאים אלה".

כאמור, השרה לבני הודיעה כי תגיש ערר לממשלה על החלטת ועדת השרים לאשר את הצעת החוק. לדברי לבני, "ראוי וחשוב לתגמל יוצאי צבא ושירות לאומי, אך בדרכים חוקתיות. התנגדתי להצעה זו בוועדת השרים לחקיקה, מטעמים אלה ממש".

האגודה לזכויות האזרח גינתה בחריפות את הצעת החוק. לדברי עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה, "הצעת החוק הזו מבקשת לעגן בחוק אפליה ופגיעה קשה בזכויות יסוד של הקבוצות שכבר כעת סובלות מאפליה ומהדרה בתחומים רבים: ערבים, נשים, חרדים, אנשים עם מוגבלויות ועוד. היא מבקשת למנוע, ממי שקיבלו פטור כחוק, גישה למשאבים בסיסיים החיוניים להשתלבות בחברה בכל תחומי החיים - השכלה גבוהה, שוק העבודה, מגורים. תגמול והטבות למי ששירתו בצבא אין משמעו פגיעה בזכויות יסוד של מי שלא שירתו".