הנקראות ביותר

מסתמן: נשר תיאלץ למכור אחד ממפעליה

בין ההמלצות: שינוי נוסחת קביעת מחירי המלט ואיסור על נשר לייבא מלט וקלינקר ■ כל צעד שיקטין את העלויות ב-10% יחסוך למשק כ-200 מ' ש' בשנה

בניגוד מוחלט לציפיות, חברי ועדת הרשקוביץ לבחינת התחרותיות בשוק המלט לא נסוגו מהמלצותיהם לאחר השימוע שנערך מול המתנגדים לוועדה, לרבות נציגי "נשר", המונופול השולט בשוק. כך עולה מהצעת המחליטים שתוגש היום (ה') לחברי קבינט יוקר המחיה והתחרותיות בראשות שר הכלכלה, נפתלי בנט, ואשר הגיעו ל"גלובס". עוד נודע, כי נציגי נשר התנגדו כמעט לכל ההמלצות ודרשו הקלות או ריכוך שלהן.

שוק המלט מאופיין בריכוזיות גבוהה: 85% מההיצע מוצע על ידי חברת נשר (100% מהייצור המקומי), המוגדרת כמונופול. 15% הנותרים מיובאים על ידי יבואן אחד בלבד. הוועדה, נזכיר, הוקמה במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג לשינוי כלכלי-חברתי, והיא הציגה את מסקנותיה בנובמבר 2012. מאז נערך שימוע והיום הופצו ההמלצות לשרים. אישור ההמלצות, שנחשבות לקשות כלפי המונופול בתחום - חברת נשר כאמור - תלויות בעיקר בכוחו וברצונו של שר הכלכלה בנט שזה לו האתגר הפוליטי הראשון המשמעותי.

לפי הערכות הוועדה, ענף המלט נאמד בכ-2 מיליארד שקל בשנה. כל צעד שיגביר את התחרות ויקטין את העלויות ב-10% יחסוך למשק כ-200 מיליון שקל בשנה. בעולם הדיור מדובר על ירידה של 3%-3.5% בעלויות הבנייה של דירות, ובתשתיות מדובר על ירידה בעלויות של יותר מ-4%. עם זאת, בנשר מעריכים כי עלות המלט עבור דירה חדשה מהווה 1.4% בלבד ממחיר הדירה.

הוועדה הגישה שני סטים של המלצות: האחד, מטפל בשוק בטווח המיידי, והשני - בטווח הארוך. כך, ממליצה הוועדה לשנות באופן מיידי את שיטת הפיקוח באמצעות שינוי דרסטי בנוסחה המיושנת שקובעת את מחיר המלט בשוק (מוצר הנמצא תחת פיקוח). כעת מתייחסת הנוסחה לתשואה להון של נשר ולא למבנה העלויות וההכנסות של החברה. כלומר, הנוסחה הנוכחית לא לוקחת בחשבון אם החברה יעילה, כמה היא מרוויחה וכדומה, אלא בעיקר

הבטחת תשואה מוסכמת (הנעה לפי ההערכות בין 6% ל-12%). זו גם הסיבה שנשר לא ביקשה להעלות את המחיר תקופה ארוכה. עוד נציין, כי הנוסחה הנוכחית אינה מאפשרת הורדה של מחיר אלא רק העלאה.

ההמלצה השנייה שתיכנס לתוקף באופן מיידי היא איסור מוחלט על נשר לייבא הן מלט והן קלינקר (חומר הגלם העיקרי ממנו מייצרים מלט). לפי הוועדה, כיום בשוק יש יבואן אחד אולם קיים סוג של תיאום בינו לבין נשר. כמו כן, ליבואן הזה זיכיון בלעדי (שתוקפו פג מזמן) על רציף 30 בנמל אשדוד לפריקת מלט במחירים נמוכים מהרגיל. הדבר מחייב יבואנים פוטנציאליים לגשת לרציף רגיל לצורך פריקה בעלויות גבוהות הרבה יותר, מה שפוגע בכדאיות. לפיכך ממליצה הוועדה לאתר יבואנים פוטנציאליים ולצאת למכרז לפי כמות ולא לפי מחיר (כאשר החברה שתזכה היא זו שתציע את הכמות המרבית ולא את המחיר הנמוך). עוד ממליצה הוועדה, כי לאחר שייקבע זוכה מחיר הפריקה יועתק לשאר הרציפים (לצרכי מלט) עם ההתאמות הנדרשות (תשלום נוסף על עלויות ציוד הפריקה).

ההמלצות ארוכות הטווח של הוועדה אינן פחות קשות עבור נשר. ההמלצה המרכזית היא הקמת מפעל חדש שיתחרה עם מפעל נשר (רמלה). נציין, כי הקמת מפעל מלט הוא מורכב מכל הבחינות, לרבות אישור תמ''א והוא חייב להיות ממוקם בקרבת מקום למחצבת גיר. העלות המשוערת נאמדת בכ-150 מיליון דולר. לכן, לפי הערכות הוועדה "הקמת המפעל כבר נמצאת בפיגור". הוועדה ממליצה לאתר לאלתר פוליגונים (אזורי מחצבות) ולסיים תהליכים כדי להתחיל את תהליך בניית המפעל.

לצורך הקמת המפעל יש צורך לזיכיון ארוך טווח על גיר אשר יבטיח למשקיע את החזרת השקעה. אלא, שבתוך הצעת המחליטים מסתתרת המלצה קשה במיוחד לנשר: איסור על מתן זיכיון שכזה למונופול - כלומר, לנשר. לפי ההערכות, פירושה של המלצה כזו כופה על נשר למכור את המפעל בהר-טוב.

בהקשר זה נזכיר כי הזיכיון של המפעל בהר-טוב עומד לפוג. הוא אינו פועל כיום בקיבולת מלאה ולצורך שדרוגו יש הכרח בהשקעה מהותית. כך שללא גישה לזיכיון, נשר לא תשקיע ובסופו של יום היא תיאלץ למכור את המפעל. בנוסף קובעת הצעת המחליטים כי חל איסור על החזקה צולבת בין מונופול של ייצור מלט לבין מונופול של הובלת מלט.

"בעת השימוע הגיעה אלינו סוללה ענקית של יועצים שניסתה בכל דרך אפשרית להסביר לנו כי שוק המלט הוא תחרותי ויישום ההמלצות יגרום נזק לאזרחים באמצעות זינוק חד במחירי המלט", מסר אחד מחברי הוועדה. כעת כאמור, כעת מתחיל הקרב האמיתי: בנט ייאלץ להתמודד עם נציגי נשר שבמהלך שנים רבות הצליחו לשכנע את הכנסת להטיל היטל היצף על המלט מטורקיה (בפועל מדובר על הסכמת מחיר שמשתווה להיטל היצף), דבר ש"חנק" את הייבוא. כמו כן, ב-2010 הצליחו נציגי נשר לשכנע את חברי ועדת הכספים להחריג את הפטקוק (הדלק העיקרי במפעלי נשר) מהעלאת הבלו שהוטלה על כל שאר הדלקים. לפי ההערכות, בנשר טרם קיבלו את ההמלצות הסופיות ולכן לא מסרו תגובה למסקנות.

נשר: עלייה בתשומות שחקה את הרווחיות

מפעל המלט נשר מוחזק ע"י חברת משאב שבעלי מניותיה הן חברת כלל תעשיות הציבורית (75% מההון) הנמצאת בשליטת לן בלווטניק, ותאגיד CRH האירי (25%), שהינו יצרן מלט מהגדולים בעולם שנכנס לחברה בשנת 2002. כ-60% מתוצרת נשר, המעסיקה כ-280 עובדים, מופנית לבנייה למגורים, כאשר היתרה מופנית לפרויקטים בתחום התשתיות.

בשנים האחרונות, לצד עלייה בהכנסות הנובעת מגידול בהיקף כמות המלט הנמכרת, נשחקה הרווחיות של המפעל בעיקר בשל עלייה בתשומות הייצור, אשר העיקריים שבהם הם מחירי החשמל והדלקים. את התייקרות התשומות לא יכלה מלט לגלגל ללקוחותיה, שהגדולים שבה הם הנסון ורדימיקס, שכן בהיותה מונופול היא מוגבלת ביכולתה להעלות מחירים. רק בחודש מאי האחרון העלתה נשר את המחיר ללקוחותיה, לראשונה מזה חמש שנים.

כך שאם בשנת 2009 עמדו ההכנסות של נשר בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקל והרווח הנקי הגיע ל-284 מיליון שקל, אשתקד כבר טיפסו ההכנסות לכ-1.83 מיליארד שקל, אך הרווח הנקי התכווץ לכ-186 מיליון שקל בלבד.

יש לציין, כי מלבד התייקרות התשומות שפגעה ברווחיות, השקיעה נשר בשנים האחרונות מאות מיליוני שקלים על מנת לעמוד בתקנות איכות הסביבה בכל מה שקשור לפליטות ולזיהומים. ככל הידוע, משלמת נשר מס חברות מלא על רווחיה, והיא לא נהנית מהטבות מס מהן נהנות חברות אחרות במשק הישראלי.

ועדת הרשקוביץ

נשר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות