"הדיון הכלכלי-חברתי ירוד ועוסק רק בהתקפות ואישומים"

יוג'ין קנדל תוקף את הרגולציה ויאיר סרוסי קורא לממשלה להתרכז במנועי צמיחה ■ יו"ר בנק הפועלים: הרגולטורים נלחמים היום את מלחמות האתמול

"למדינת ישראל, שכמעט לא נפגעה מן המשבר הפיננסי או ממחנק אשראי, הייתה הזדמנות נדירה לצמוח הרבה יותר מהר מרוב העולם. זה היה הרגע שבו היינו צריכים לסגור את הפער בהכנסה לנפש באמצעות צמיחת התוצר. אלא שמזה כבר שנתיים חלק ניכר מן האנרגיה הפוליטית והרגולטורית היום מופנה לפתרון בעיות אשר אינן זקוקות יותר לסעד רגולטורי. להילחם היום את מלחמות האתמול פירושו לשלם מחיר יקר כי זו אינה חלוקת משאבים נכונה. כיום, נחוץ לעודד את הבעלים, היצרנים והיזמים להגדיל את ההשקעה והסיכונים". את הדברים האלה אמר היום (ה') יאיר סרוסי, יו"ר בנק הפועלים ולשעבר המשנה לחשכ"ל באוצר, בנאום תקיף שנשא בוועידת הנשיא 2013 בפאנל על כלכלה בהנחיית חגי גולן, העורך הראשי של עיתון "גלובס".

לדבריו, "אנחנו עדים לשינויים הולכים ומתגברים בכללי המשחק בכל הסקטורים, ותופעה זו באופן בלתי-נמנע מייצרת ומגבירה אי-ודאות­, וזאת במדינה שרמת הסיכון המדיני בה גבוהה יחסית מאשר במדינות מפותחות אחרות. כך, למשל, בימים אלו כתוצאה מלחצים פיננסים, מתפרקות להן מנכסיהן ומעוצמתן רבות מחברות האחזקה במשק. כבר שנתיים עובר המשק תהליך ירידה במינוף של חברות אחזקה. אני רואה בדינמיקה הזו כבלים של ממש על יכולת הצמיחה של המשק הישראלי. המערכות הרגולטורית והפוליטית בישראל צריכות לשאול את עצמן אם הן מתמודדות עם סיכונים ובעיות של העתיד, או שקועות בעבר".

סרוסי הגן על הסקטור הבנקאי וסבר כי הבנקים הגדילו את הונם משמעותית בשנים האחרונות ועוברים תהליך ברור של פיזור ריכוזיות תיק האשראי: "הבנקים חדלו לממן רכישת חברות על ידי שעבוד מניות כבר לפני מספר שנים. הסדרי החוב המטופלים כיום הם על מימונים שבוצעו לפני עשור ואף שניים. המערכת הבנקאית הישראלית היא מהיציבות בעולם. לאחר כל הסדרי החוב, רמת ההפרשות לחובות אבודים ומסופקים בישראל נמוכה מזו של רוב הבנקים במערב".

בפנייה ישירה לממשלה ולכנסת, אמר סרוסי: "יש תפקיד מכריע בעיצוב הכלכלה וביצירת סביבה שמתאימה לעולם התחרותי הבינלאומי". הוא קרא לקבוע כמטרה את "קפיצת המדרגה שתחזיר אותנו לקצב צמיחה מהיר יותר לטווח ארוך, תוך דאגה לכך שפירות ההצלחה יחלחלו לכל שכבות האוכלוסייה".

לדבריו, על מנת לעשות זאת, "צריך לייצר ודאות לעסקים ולמשקיעים, להביא בחשבון שבעולם יש תחרות על כישרון, ידע והשקעה, ואם לא נדע להשאיר אצלנו את הכישרון והידע ולמשוך אלינו את ההשקעה, הם יילכו למקומות אחרים". סרוסי קרא לממשלה ולכנסת "להשתמש בכללים פשוטים ובכללים מידתיים, כאלו שבונים על הקיים ומשפרים אותו, כאלו שייצרו תחושת הבנה ו-WIN-WIN בין הסקטור הציבורי לפרטי".

קנדל: רווחי החברות הולכים לפנסיה שלנו

יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ, הוסיף כי "אחד האיומים הקשים ביותר היום הוא הרמה של הדיון הציבורי בנושאים כלכליים וחברתיים, שאינו מתמקד בהגדלת העוגה ואפילו לא בחלוקת העוגה אלא בהתקפות, באישומים. כעת, הצעד שלא מסכים איתנו הפך ללא-לגיטימי. המטרה מקדשת את כל האמצעים, הכל עובר לפסים של אישומים. זה הפך להיות מסוכן.

"הכל הולך לפי כמה אזכורים יהיו לך בעיתון או באתר. זה האיום מספר 1 על המדינה שלנו. זו בעיה אסטרטגית. זה מסכן את הצמיחה, את ההשקעות ואת הרצון של אנשים לחיות כאן. בנושא הזה אין לממשלה הרבה מה לעשות. פשוט מפחיד להיכנס לישיבת ממשלה כי אתה כבר צריך להתחיל להתגונן כי הכל זה אישומים והתקפות. זה פשוט בלתי אפשרי".

קנדל הוסיף כי "כדאי גם לזכור שרוב הרווחים של אותן חברות ציבוריות הולך לקרנות הפנסיה שלנו ולחיסכון הפנסיוני שלנו ואנו שותפים לא קטנים של אותם רווחים ולא הכל הולך לאותו בורגן שיושב וחונק את הפועל המסכן".

עפרה שטראוס: "מזל שאני לא שר האוצר"

עפרה שטראוס, שנכחה גם היא בכנס, אמרה כי "מזל שאני לא שר האוצר ולא חלק מהממשלה שמאשרת את זה. אנו צריכים לתקן; הרשימה של התיקונים הדחופים ארוכה מאוד ואף אחד לא מחכה לנו. האתגר הוא איך מתקנים את חוסר-השוויון. איך יכול להיות שהגענו לכל ההישגים הללו עם חצי מהאוכלוסיה? בלי החרדים, בלי הערבים וכמעט בלי נשים?

"אז תתארו לאן נגיע אם כל האוכלוסיה תתרום ותוכל להשתתף. הדבר הכי משמעותי, אולי לפני לשאלה איך מחלקים את העוגה, היא איך מגדילים את העוגה? כי 3% צמיחה פשוט לא מתאימים".

שטראוס התייחסה גם למחאה החברתית ואמרה: "מה שעברנו בשנתיים האחרונות לא היה נעים, אבל אנו חיים בשיטה דמוקרטית וזה לא טריוויאלי. אני גאה בשיטה גם אם זה לא נעים. שומעים דברים לא נעימים אז זה אומר שהשיטה עובדת וזה טוב".

Powered by Go-Live
צרו איתנו קשר *5988