משרד רה"מ בוחן: דרוזים מסוריה ישובו לכפריהם ברמה"ג

"מעריב": 32 שנה אחרי ששרפו את תעודות הזהות הישראליות והכריזו על נאמנותם לסוריה, אירחו ראשי הציבור הדרוזי את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, ומסרו לו מסמך עם בקשות מהממשלה ■ לוקר: "הבקשות ייבחנו בכובד ראש"

32 שנים אחרי החלת החוק לסיפוח רמת הגולן, והכרזת התושבים הדרוזים בגולן על התעלמותם מהחוק ועל המשך נאמנותם לסוריה, נרשמה ביום חמישי האחרון תפנית היסטורית ביחסים המורכבים בינם לבין מדינת ישראל.

ב"מעריב" מדווחים הבוקר כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, התארח במג'דל שאמס בביתו של המנהיג הרוחני של הדרוזים בגולן, השיח' טהאר אבו סאלח, וקיבל לידיו מסמך ובו בקשות של התושבים מהממשלה. אחד הסעיפים הדרמטיים במסמך היה בקשה לאיחוד משפחות עם קרוביהם של דרוזים בגולן שעברו להתגורר בסוריה בעשרות השנים האחרונות, וכעת מעוניינים לחזור לכפריהם שבצפון רמת הגולן.

בפגישה החגיגית והחריגה בפומביותה ובהיקף המשתתפים נכחו כמאה מנכבדי העדה, בהם מנהיגים דתיים, ראשי מועצות מקומיות, המנהיג הרוחני העדה הדרוזית בישראל, השיח' מועפק טריף, השר הדרוזי לשעבר סאלח טריף, וכן ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, ובכירי המועצה.

"בפעם האחרונה שבה ביקרה אישיות ישראלית בכירה בכפרים הדרוזים בגולן היתה באמצע שנות השמונים, כשראש הממשלה שמעון פרס'זכה' לקבלת פנים עוינת בדמות ביצים שיודו לעברו", סיפר אתמול (שבת) תושב ותיק המשמש בתפקיד בכיר בכפרים הדרוזים בגולן. "הביקור של לוקר וקבלת הפנים החמה לה זכה מדגיש את השינוי המשמעותי שמתחולל כאן. נראה כי ממשלת ישראל משכילה לזהות את חלון ההזדמנויות ההיסטורי שנפתח פה בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. אנחנו זוכרים שבעקבות החוק לסיפוח הגולן שרפה האוכלוסיה הדרוזית את תעודות הזהות שהממשל הצבאי דאז ביקש לתת לתושבים. אבל הניתוק ההדרגתי מסוריה יצר הזדמנות היסטורית לחימום היחסים".

את המסמך ובו ארבע בקשות שהפנו הדרוזים בגולן לממשלת ישראל הגיש ללוקר עו"ד נביה חנג'ר, לדבריו בשמו של השיח' טהאר, בשמה של האוכלוסיה הדרוזית ובשמם של ראשי המועצות של ארבעת הכפרים הדרוזים בגולן.

אנחנו מדברים על אישורים למשפחות של סטודנטים שבמקור הם מרמת הגולן ונותרו בסוריה", הסביר עו"ד חנג'ר. "סטודנטים שלמדו בסוריה מאז 1977 ועד לשנה שעברה והתחתנו שם, הקימו משפחות ובגלל המצב הביטחוני הקשה ביותר בסוריה מבקשים עכשיו לחזור ארצה. לפי החוק בישראל הדבר הזה לא מתאפשר, כיוון שאחרי כמה שנים השמיט משרד הפנים את השמות שלהם ממרשם האוכלוסין. לכן ביקשנו שיתנו להם אישור חריג לחזור ארצה עם המשפחות שלהם. מדובר בלא יותר מעשרים משפחות".