הצעת הרכש בכת"ש: רווח של 40 מ' ש' לאלטשולר שחם ומנורה

(עדכון) - לן בלווטניק מציע לרכוש את מניות הציבור בכת"ש ב-1.2 מיליארד שקל, מחיר דומה למניה לזה ששילם לאי.די.בי לפני שנה ■ מאז ירדה המניה ב-25% ■ מנורה ואלטשולר רכשו במארס 10.6% ממניות כת"ש ב-223 מיליון שקל

אחרי מלאנוקס, רק זה היה חסר לראשי הבורסה בתל אביב. חברה נוספת הנסחרת במדד ת"א 100, כלל תעשיות (כת"ש), הודיעה היום אף היא על יציאתה מהבורסה המתייבשת. שנה לאחר שהמיליארדר לן בלווטניק רכש את השליטה בחברה מידי אי.די.בי, הוא פועל כעת למחיקתה מהמסחר בבורסה בתל אביב.

חברת אקסס (Access Industries), שבאמצעותה מחזיק בלווטניק ב-49.9% מהונה של כת"ש, מבקשת לרכוש את מניות הציבור בכת"ש במחיר של 15.8 שקל למניה - גבוה ב-24.5% ממחירה הבוקר - ובסה"כ תמורת 1.2 מיליארד שקל. מניית כת"ש הגיבה לדיווח בעלייה חדה, במחזור ער, שקירבה אותה למחיר ההצעה.

את מניות השליטה בכת"ש רכש בלווטניק ביולי אשתקד, תמורת 1.27 מיליארד שקל, ולפי מחיר דומה לזה שהוא מציע כעת לציבור, ששיקף לכת"ש שווי של 2.55 מיליארד שקל. מאז ועד הבוקר נחלשה מניית כת"ש בכ-25%, והבוקר עמד שווי השוק שלה על כ-2 מיליארד שקל.

בכת"ש ציינו, כי "המחיר המוצע למניה במסגרת העסקה המוצעת נקבע בהתבסס על מגעים עם גופים מוסדיים המחזיקים במניות החברה". את המגעים מטעם החברה ניהלה רוסאריו קפיטל. אם ההצעה תתממש, צפויים בית ההשקעות אלטשולר שחם וחברת הביטוח מנורה לרשום רווח הון מהיר.

בחודש מארס האחרון השקיעו שני הגופים 223 מיליון שקל ברכישת 10.6% ממניות כת"ש שהחזיקה אי.די.בי פתוח. הרכישה נעשתה לפי מחיר מניה של 13.3 שקל למניה, כך שההצעה הנוכחית משקפת להן רווח של קרוב ל-20% על ההשקעה (כ-42 מיליון שקל בסך הכול).

אופציה לרכישת המניות הללו קיבל בלווטניק בעת שרכש את מניות השליטה בכת"ש, אולם בשל מגבלות רגולטוריות שחלות על חברות אמריקאיות, הוא לא מימש אותה. לכת"ש יש שלוש סדרות אג"ח נסחרות, בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל, כך שגם אם מניותיה יימחקו מהמסחר, היא תמשיך להציג דוחות כספיים, כל עוד האג"ח לא ייפדו. החזקותיה העיקריות של כת"ש הן בחברה הפרטית משאב (75%), בכלל ביוטכנולוגיה (56.9%), בנייר חדרה (59.1%) ובגולף (62%).

תמשיך להציג דוחות

משאב מחזיקה בבעלות מלאה על מונופול המלט נשר, שעלה השבוע לכותרות על רקע פרסום המלצות ועדת הרשקוביץ לבחינת התחרותיות בשוק המלט המקומי. מאלה מסתמן שינוי בשיטת הפיקוח על מחיר המלט, איסור על נשר לייבא גם מלט וגם קלינקר (חומר הגלם העיקרי שממנו מייצרים מלט) וכן הקמת מפעל חדש שיתחרה בנשר.

נשר דיווחה כי "היא לומדת את המלצות דוח הוועדה, וכי אם עיקרי המלצות דוח הוועדה יתקבלו, עלולה להיות לכך השפעה מהותית על נשר, ובכלל זה על רווחיותה ועל נתח השוק שלה".

בשנים האחרונות נשחקה הרווחיות של נשר, בעיקר בשל עלייה בתשומות הייצור, אשר העיקריות שבהן הם מחירי החשמל והדלקים. את התייקרות התשומות לא יכלה החברה לגלגל ללקוחותיה, שכן בהיותה מונופול היא מוגבלת ביכולתה להעלות מחירים. כך, בעוד שבשנת 2009 עמדו הכנסותיה של נשר על 1.5 מיליארד שקל, והרווח הנקי שלה על 284 מיליון שקל, עמדו הכנסותיה אשתקד על 1.83 מיליארד שקל, והרווח הנקי התכווץ ל-186 מיליון שקל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988