"יש לנו מזומנים, והם המלך"

המשבר הפיננסי הוציא את קטאר למסע רכישות; עכשיו קרן ההון הריבונית מחפשת שוב את דרכה

בנקאי ממדינות המפרץ הפרסי שביקר בשנה שעברה במטה חברת קטאר הולדינגס התמלא סקרנות למראה הלוחות הלבנים שהיו תלויים על קירות מטה חברת ההחזקות הזאת. על כל לוח הופיעו שמות רבים של חברות גלובליות מכל הסוגים. הוא הניח שזו רשימת קניות של החברה.

חלק מהחברות, כמו בית האופנה האיטלקי ולנטינו, תשלובת ההנדסה הגרמנית סימנס ורשת חנויות הכלבו הצרפתית פרנטן, כבר נקנו על ידי משקיעים אחרים בקטאר. "זה היה כאילו אין חברה שלא מעניינת אותם", אמר הבנקאי.

רשימת הקניות הזאת מדגימה את השאפתנות הבלתי מוגבלת לכאורה, ואת המשאבים, של קטאר, אמירות ערבית קטנה שבתוך כמה שנים המירה את יתרות גז האדירות שלה לתיק השקעות יוצא דופן. מבחינת קרן ההשקעות הריבונית העשירה של קטאר, המשבר הפיננסי התברר כהזדמנות קנייה.

"יש לנו מזומנים", העיר ב-2009 אחמד אל-סייד, שביום ג' האחרון קודם לכהונת מנכ"ל קרן ההון הריבונית של קטאר, "ומזומנים הם המלך".

קטאר ניצלה את הכספים הללו לביצוע כמה מהעסקאות הגדולות ביותר בעולם בשנים האחרונות. היא מפעילה את השריר הפיננסי שלה באמצעות מגוון של חברות והשקעות מטעם בית המלוכה, אבל קטאר הולדינגס, מכשיר ההשקעות של הקרן הריבונית שלה, QIA, היא ששינתה את נוף עולם ההשקעות. כאשר השפעתה גברה, QIA קיימה מגעים עם כמה מאנשי העסקים והמנהיגים הפוליטיים החזקים בעולם, וביניהם ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר ונשיא צרפת לשעבר ניקולא סרקוזי, בעסקאות רגישות.

מאז 2009 מקבלת קטאר הולדינגס 30-40 מיליארד דולר בשנה מהמדינה, דבר המעניק לה כוח פיננסי כה מדהים, עד שחוקי ההשקעות הרגילים לא חלים עליה. את ההפסדים ניתן לספוג בקלות, ולהמר בסכומים גבוהים. היא מסוגלת גם להשיג תנאים נוחים לה באופן בלתי רגיל.

אך תנאי השוק הייחודיים שאפשרו ל-QIA לבנות את תיק ההשקעות חלפו. שוקי המניות התאוששו מאז שיא המשבר, וכלכלות התייצבו. כאשר אמון המשקיעים משתקם, העסקאות הפרטיות, התנאים הנדיבים וההנחות הגדולות שהקטארים דרשו וקיבלו עלולים להפוך לתופעה שהיא נחלת העבר.

"מה קורה כשהעולם הופך נורמלי יותר? אפשר לעשות עסקאות במדינות של סיכון גבוה יותר, או למתן את דרישת התשואות, או לא להוציא סכומים גדולים", אומר בנקאי מערבי.

ר"מ חובב עסקאות

יש גם שינויים גדולים בקטאר עצמה. זה שבועיים שולט בה אמיר חדש - השייח תמים בן חאמד בן חליפה אל-תאני, שירש את הכהונה מאביו. גם הגידול ביצוא הגז הטבעי הנוזלי של קטאר אטי יותר.

כמה חודשים לפני חילופי הגברי בשושלת האמירות, קטאר הולדינגס הביאה יועצים כמו מקינזי ו-QwC כדי לבצע בדיקה של אופן פעילותה. הממונה על הקרן הוא עורך הדין אל-סייד, בן 37, שפיקח על צמיחתה מאז 2009. הביקורת הכירה בכך שהקרן הצעירה צריכה להפוך למוסד ממוסד יותר - פחות קרן סטארט-אפ שממומנת היטב ויותר כמו קרנות ההשקעה של האמירויות השכנות אבו דאבי וכוויית.

השינויים כבר החלו. כאשר השיח' חאמד בן חליפה אל-תאני העביר את השלטון לידי בנו בן ה-33, קהילת בנקאות ההשקעות הזדעזעה. לא הוויתור של האמיר המבוגר על כיסאו הדאיג את הבנקאים, שגרפו מיליונים מהעסקאות הקדחתניות של קטאר הולדינגס. הם חששו לגורלו של חאמד בן יאסים, ראש הממשלה ושר החוץ הוותיק שהתפטר עם האב. הייתה להם סיבה טובה לחשוש: בתוך שבוע, HBJ, כינויו של ראש הממשלה המיליארדר בפי הזרים, פרש מקרן ההון הריבונית, QIA.

HBJ קבע את הסגנון והאופן שבו מתנהל מרוץ ההשקעות של קטאר. "לפרסונות יש הרבה יותר השפעה ב-QIA בהשוואה לקרנות ריבוניות אחרות באזור", אומר בנקאי במדינות המפרץ. "אם אתה מקים קרן חדשה, אתה קובע את הנימה והתרבות שלה".

השיח' תמים, השליט החדש, מכהן זה זמן רב כיו"ר QIA. דבריו לפני כשבועיים, שלפיהם הוא רוצה להימנע מהתנהגות שנראית שחצנית, פורשו כביקורת סמויה על סגנונו של HBJ, גם בפוליטיקה וגם בפיננסים.

כמה בנקאים חוששים שעזיבתו של HBJ תאט את קצב ההשקעות הזרות של הקרן. התעוזה של HBJ, בשילוב תיווך דיפלומטי של טוני בלייר, הבטיחו את מימוש רכישת חברת הכרייה אקסטרטה שקטאר הולדינגס מחזיקה חלק ממנה, על ידי גלנקור. העסקה הזאת נסגרה רק אחרי שדוחה (בירת קטאר) סחטה מגלנקור מחיר גבוה יותר.

HBJ, נכדו של סוחר פנינים, ידוע בחיבתו לעשיית עסקאות ובשיפוטו המהיר והלא-קונבנציונלי. "אתה מסביר לו במשך שבע דקות את מהות העסקה, והוא ייתן לך את תגובתו בתוך שבע שניות", אומר אדם שעשה איתו עסקים. "הוא שופט עסקה לפי מידת יכולתו לכופף את הצד השני. זו תרבות שמחלחלת לכל הארגון. הם לא משאירים כלום על השולחן".

לעתים הוא השקיע את כספו הפרטי בעסקאות של קטאר הולדינגס, וזו דוגמה לטשטוש הגבולות בין הון אישי לריבוני באמירות האוטוקרטית.

משקיפים ותיקים אומרים שכוחו הרב של HBJ והונו הפרטי - הוא נחשב לעשיר יותר מהאמיר היוצא - גרמו לבני משפחת האמיר אי נחת והאיצו את העברת השלטון לשיח' תמים. סוד ידוע הוא שהיחסים בין HBJ לאמו של האמיר החדש אינם טובים. פרשנים אומרים שעזיבת HBJ את ראשות הממשלה ו-QIA קשורה לאמיר החדש, שקיבל יותר מרחב פעולה להוכיח את עצמו.

הקהילה הפיננסית בדוחה לא הופתעה מכך שמחליפו של HBJ בקרן הריבונית הוא בן חסותו אל-סייד. הוא עובד חרוץ ומשרת נאמן של משפחת אל-תאני, חלק מדור חדש של צעירים שהאמיר החדש מקדם. לפי מקור שעשה עסקים עם קטאר הולדינגס, הוא גם סייע לאמיר החדש בכמה רכישות פרטיות שלו.

אל-סייד הוא על תואר שני בבנקאות וחוק פיננסי מאוניברסיטת בוסטון. הוא מונה למנכ"ל קטאר הולדינגס ב-2009 לאחר שכיהן כיועץ המשפטי של החברה. מקורות מקורבים לקרן אומרים שבניצוחו הניבה הקרן תשואה שנתית ממוצעת של יותר מ-17% מאז 2009.

הדוקטור אמר: "אין אסטרטגיה"

אנשים שבאו במגע עם QIA אומרים שהתפקיד הבכיר ביותר בזרוע הביצוע שלה, קטאר הולדינגס, היה אמור להיות של חוסיין עלי אל-עבדאללה, אחד מחברי מועצת המנהלים של QIA. בחוגי המשקיעים הוא ידוע בכינוי "הדוקטור", וגם הוא שימש מורהו של אל-סייד. הוא נחשב מייסד קרן ההון הריבונית של קטאר, והגישה שלו היא שיש לחסוך לטובת הדורות הבאים ולהיערך ליום שבו יאזלו יתרות הגז של האמירות.

אל-עבדאללה העדיף לקבל על עצמו תפקיד פיקוח ולא את הניהול היומיומי שמבצע אל-סייד עד השעות הקטנות של הלילה. גם הוא נשאר לכהן כדירקטור ב-QIA.

ה"דוקטור" היה זה שהכריז בשנה שעברה שאת אסטרטגיית ההשקעות של קטאר הולדינגס אפשר לסכם בשתי מילים: "אין אסטרטגיה". במידה רבה, ההשקעות נבעו מהיגיון פשטני: חיפוש אחרי עסקאות "טובות".

קטאר הולדינגס השאירה חותם על לונדון בין היתר מפני שזהו שוק שמשפחת המלוכה חשה בו בנוח. ניתן לומר אותו דבר על עסקת פולקסווגן-פורשה מ-2009 שהעלתה את החברה הקטארית על המפה.

גולדמן זאקס היה הראשון שהציע שקטאר תקנה החזקה בפורשה באביב של אותה שנה, כאשר יצרנית המכוניות הייתה שקועה במאבק השתלטות על פולקסווגן, אבל ההנחה היא שהעניין של HBJ התעורר כבר לפני כן, בפגישה בינו ובין חבר במועצת המנהלים של פורשה.

כמו עם הנדל"ן שקנתה החברה בלונדון, גם כאן המניע לעסקה היה אישי: HBJ אוהב מכוניות פורשה, כמו גם אל-סייד, שהוביל את הדיונים. כאשר המאבק בין פורשה ופולקסווגן ניטש במלוא עוזו, קרדיט סוויס, היועץ של קטאר הולדינגס, הציע תוכנית נועזת: ששתי החברות יתמזגו. הרעיון שבה את דמיונו של HBJ. הוא הגיע לגרמניה לדיונים בדרג בכיר, כולל פגישה עם הקנצלרית מרקל, בעוד אל-סייד ניהל את המו"מ עם הפקידים במדינות המחוז שמחזיקות בחלק ממניות פולקסווגן, ועם מנהלי החברה.

"הקטארים לקחו הימור על הבראה בשוק, והם זכו - הם רכבו על הסערה וכעת הם עושים מזה הרבה כסף", אומר בנקאי שהיה מעורב בעסקה. לפני חודש מכרה קטאר הולדינגס את החזקתה בפורשה חזרה למשפחות השולטות, ובכך סיימה את מעורבותה של קטאר במיזוג.

עסקת פולקסווגן-פורשה שיקפה את הדימוי של קטאר שמשפחת אל-תאני ביקשה להקרין - שאת ההון הערבי אפשר להשקיע בצורה חכמה.

עבור המשפחה הזאת, זה עניין לגאווה לאומית שקטאר הולדינגס תקבל מושבים במועצות מנהלים של חברות גדולות. המושבים הללו נתפסים כדרך להכשיר את הדור הבא של המנהלים, שמקבל כעת תפקידי ביצוע לידיו.

הדרך הקטארית: עמידה עיקשת על המקח

ההתמקחות הקשה שנוקטת קטאר הולדינגס עבדה כל עוד היו רק מעט משקיעים שהיו מוכנים לקבל על עצמם סיכונים. החברה גם פיתחה לעצמה מוניטין של שותפה קשה שמוטב להימנע ממנה, בייחוד בנוגע לעסקאות נדל"ן. כאשר היא קנתה בניינים, היא הואשמה ע"י משקיעי נדל"ן אחרים בהפחדה של המוכרים.

"הם לא קונים נכסים כמו כל האחרים. הם מתייחסים לזה כמו השתלטות תאגידית", אומר מנהל באחת מקרנות ההשקעה בנדל"ן הגדולות בעולם. "כולם מנהלים מו"מ קשה, אבל יש רק מעט עסקאות שבהן צד אחד נוטש פיזית את שולחן הדיונים בתקווה שלא לראות יותר את הצד השני".

הלהיטות של קטאר לתשואות גבוהות משכה גם תשומת לב מהסיבות הלא נכונות. בבריטניה חוקר המשרד הממשלתי להונאות חמורות, SFO, כמה "הסכמים מסחריים" בין ברקליס לקטאר הולדינגס מ-2008. בצרפת, שבה לחברה יש השקעות נדל"ן נרחבות, עסקיה עוררו מחלוקת פוליטית. כאשר הקטארים החלו להתעניין בהשקעות בפרברי פריז, התעוררה זעקה ציבורית על כך שהיא רוצה השפעה בקרב הצעירים המוסלמים.

הקטארים נתקלו ביריב ראוי גם בהשתלטות על הרודס. הבעלים של הרודס, מוחמד אל-פאייד המצרי, איים לפרוש מהמו"מ. הוא ניסה תחילה למכור את החנות ללא הנדל"ן שלה, אחר כך ניסה לצרף לעסקה את מועדון הכדורגל הבריטי שלו, פולהם, וגם לזה הקטארים סירבו. "אל-סייד ואל-פאייד היו שניהם מטורפים כמו זוג נמיות", אומר בנקאי שהיה מעורב בעסקה.

QIA צריכה להגדיר לעצמה איזו קבוצת השקעות היא רוצה להיות. הקטארים שונאים שאומרים עליהם שהם בעלי כיסים עמוקים, וטוענים שיש בכך רמיזה שהם מוכנים לשלם יותר מדי על נכסים. במקום זאת, אומר עובד לשעבר בקרן, המטרה היא להידמות לקבוצת אקוויטי פרטי גדולה, כמו בלקסטון או KKR. היתרון שלה על פני חברות אקוויטי פרטי הוא בכך שהיא אחראית למעשה בפני בעל מניות יחיד, האמיר, והיא יכולה לפעול כמשקיעה לטווח ארוך.