המבקר: ליקויים ביצוא הביטחוני - עסקאות סודיות נחשפות במכס

מבקר המדינה יוסף שפירא מצביע על אבסורד בכך שגם במקרה של חיסיון על המדינה שאליה מיועד היצוא - שמה ממילא מופיע בשטר המטען

שורה של ליקויים מהותיים בחוק לפיקוח על היצוא הביטחוני: מדוח מבקר המדינה עולה כי היעדר תיאום בין האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון לבין מינהל המכס, מוביל להתרופפות בהליכי הפיקוח על יצוא של תוצרת ביטחונית, שחלקה רגישה. זאת, אף שאפ"י הוקם לפני כשש שנים במטרה להדק את הפיקוח על היצוא הביטחוני בניסיון לשמר אינטרסים בינלאומיים של המדינה ואת יחסי החוץ שלה. מדוח המבקר עולה כי בהיעדר תיאום הדוק בין אפ"י לבין מינהל המכס - מתקשים פקחי המינהל לקבוע אם סוג הטובין ליצוא עומד בקנה אחד עם רישיון היצוא שמציג היצואן.

מינהל המכס הוא הגורם המפקח האחרון בישראל על יצוא של תוצרת ביטחונית למדינות בעולם - אך למרות זאת, תשתיות תקשורת בסיסיות בין אפ"י לבין המינהל מקשות על העברת מידע נחוץ על כמות הסחורה שעומדת ליצוא, מסלול המשלוח שלה בעולם ואף תיאור המוצר. מדוח המבקר עולה כי הסיבה העיקרית לבעיית התקשורת בין שני הגופים היא מערכות מחשוב נפרדות - ולכן אפ"י מעביר למינהל המכס נתונים חלקיים על פעולות היצוא.

מדוח המבקר עולה עוד כי על פי הנחיות הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), כשניתן רישיון ליצוא ביטחוני לחברה או ליצואן ישראלי למדינה שהוגדרה "מיוחדת" - שמה לא מצוין ברישיון היצוא ובמקומו מופיע קוד. נציגי מינהל המכס טענו בפני מבקר המדינה כי מצב זה מאפשר לכאורה ליצואן להוציא ציוד ביטחוני לכל יעד, שכן אין בכוחו של המינהל לאמת את יעד המשלוח.

המבקר מצביע על אבסורד בכך שגם במקרה של חיסיון על המדינה שאליה מיועד היצוא - שמה ממילא מופיע בשטר המטען: "מכאן שההנחיה האמורה שהוצאה בעבר מטעמים של שמירה על סודיות של עסקאות המוצעות עם מדינות שהוגדרו מיוחדות - אינה מתממשת, שכן שם המדינה נחשף במסמכים אחרים", נכתב בדוח המבקר: "מצב זה לקוי ביסודו - מחד גיסא נמנעת האפשרות לאמת את יעד המשלוח מטעמי סודיות, ומאידך גיסא, יעד זה נחשף והסודיות מופרת. על אפ"י ועל מלמ"ב להסדיר עניין זה באופן שיבטיח הן פיקוח הולם והן שמירת סודיות כראוי".

עוד עולה מדוח המבקר כי רישיון שיווק של מוצרים בתחום הלוחמה בטרור (לוט"ר) ותוצרת ביטחונית שמיועדת למדינות שהוגדרו "מיוחדות" - ניתנים תוך חריגה מפרקי הזמן שנקבעו בתקנות. מבקר המדינה מזהיר כי קיימת חשיבות רבה להנפקת רישיונות אלה בפרקי הזמן הקצרים ביותר - בין השאר בשל שיקולים ביטחוניים ומדיניים וכי בעיכובים במסירתם יש כדי לפגוע ביצואנים. אחת הסיבות לעיכובים כאלה היא שמחלוקות פנימיות בין משרד החוץ לבין משרד הביטחון הובילו בעבר לעיכובים במתן הרישיונות האמורים.

תגובת משרד הביטחון: "אגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון מבצע שורה של פעולות אכיפה יזומות. אפ"י פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מינהל המכס ושני הגופים מבצעים במשותף בדיקות משלוחי יצוא חשודים. במקביל מינהל המכס עבר לעבוד עם מערכת מחשוב מתקדמת שאפ"י מקושרת אליה במערכת האינטרנט הגלויה. ככלל, אגף הפיקוח על היצוא אינו חורג מזמני הטיפול במתן רישיונות שיווק ויצוא, כפי שהוגדרו בחוק. ממוצע הטיפול ברישיונות בלתי מסווגים עמד על 24-27 ימים בשנים 2011-2012 לעומת 60 ימים שקובע החוק. אגף התקשוב של המשרד תכנן ופיתח מערכת חדשה לניהול רישיונות היצוא שתדע ליצור זיקה בין רישיון השיווק לרישיון היצוא. נושא בקרת משלוחים ביטחוניים במעבר, הוצג למנכ"ל ובשל השלכותיו, עדיין נבחן וטרם סוכם .